פורום אוצר החכמה

בס"ד

כמי שמתעניין מאוד בכל מה שנדפס בסידורי התפילה, ונהנה מהחידושים בשוק הדפסת סידורים המתרחב והולך, ברצוני להעיר מעל במה זו על נקודה אחת שלא ראיתי שבאה עדיין על תיקונה, ואל תלמידי החכמים שבכאן אני פונה, נא הוסיפו עוד כהנה וכהנה דברים הראויים לתקן במהדורות המחודשות של הסידורים, למען לא יחסר המזג ולא יהיו צריכים לחפש ולעלעל בעת התפילה בשביל למצוא את המבוקש.

ראיתי סידור חדש שכבר נדפס שם "פרק שירה" לאחר שחרית, בסידור עת רצון. ויש סידור שנדפס שם "מגילת אסתר", בסידור שמחת ישראל. ועד בדומה להם.

הוספות אלו הם חשובים ביותר, ומוסיפים קורת רוח למתפלל. אולם אני מתכוון גם על תיקונים אמיתיים. למשל, נראה לי שראוי להדפיס את פסוקי שש זכירות בשלימותם, ועדיין לא עשו זאת עד היום, [רק בסידור של בעלזא ראיתי שכבר תוקן]. מטעם כל פסוקא דלא פסקא וכו'.

אני יודע שיש היתרים לומר אותם גם שלא בשלימותם, אבל איני יודע אם זה לכתחילה.

משה

השאלה הוא מה המקור של השש זכירות, זאת אומרת מהי הדפוס הראשון של הנוסח של שש זכירות, ואולי הוא מקור קדמון שאין לשנות ממנה.
ואם הזכרת את סידור עבודת השם של בעלזא, הרי הוא חדשני לגמרי, הוא ביטל את כל המוסכמות של כל הסידורים של הדורות האחרונים, למשל הוא היה הראשון שביטל את הקטע המיוחד של למען ירבו ימיכם בקרי''ש שמעניין מי היה המדפיס הראשון שחילק את הקטע כדי שיגמרו שני פרשיות במילה ובשעריך. ועוד ועוד כהנה וכהנה.
ובכלל שמתי לב בסידור הנ''ל שבסליחות והוא רחום שאומרים שני וחמישי הוא שינה לגמרי את סדר חלוקת הקטעים לפי מקור הפסוקים.

ואחרי שש זכירות, את י"ג העיקרים בשלמותם מפיה"מ להרמב"ם [או בקיצור מהקדמת כפתור ופרח וכדו'], בלי העיוותים של הזעצעער.

[סליחה שנכנסתי לנושא ארוך].

נויירא כתב:ואחרי שש זכירות, את י"ג העיקרים בשלמותם מפיה"מ להרמב"ם [או בקיצור מהקדמת כפתור ופרח וכדו'], בלי העיוותים של הזעצעער.

ראיתי באיזה סידור חדש, לא זוכר איזה, נוסח יותר ארוך של הי"ג עקרים.
אך לא נראה שהם העתיקו את כל דברי הרמב"ם שבמקור.

מתאים לסידור וילנא

בקובץ עץ חיים (באבוב) היה לאחרונה מאמר אודות נוסח הי"ג עיקרים

כן הוא בכל הוצאות סידור תהילת ה׳, יעו״ש. אגב, בעגלא דידן המהדורא החדשה של הנ״ל יוצאת לאור בתוספת מנהגים ותיקוני טעויות. ובודאי יתחדש הויכוח אודות שיטת חב״ד בשווא נע ונח, יבורו המדקדקים וידקדקו.

מדוע השמיטו את הפרק "במה מדליקין" מסידורים נוסח ספרד, לאחר שב"תפילת כל פה" הוא נמצא?

ראיתי סידור שנדפס שם פרשת המן, שני מקרא ואחד תרגום. רעיון יפה.

אולי כדאי לחלק את הפרשה קטעים קטעים, על מנת להקל את כובד הקריאה הרצופה.

----------

מהפניות האישיות אל החתום מטה, הבנתי שיש יהודי בשם משה אברמוביץ העוסק בהוצאה לאור ו/או הפצה של ספרי קודש.

והריני מוסר מודעה:
זה לא אני.
אין זה שמי ואין זה שם משפחתי.

אינני מתעסק בהפצת או הדפסת סידורים, אלא שאני מתעניין מדי פעם בסידורים שבהוצאות השונות ועל החילוקים והמעלות שבכל אחד מהם.

בכבוד רב
משה

בגולה כתב:בקובץ עץ חיים (באבוב) היה לאחרונה מאמר אודות נוסח הי"ג עיקרים

התוכל להטריח את זכרונך היכן היה המאמר, ואולי אף להגיענו אליו

תודה מראש

הרב משה אברמוביץ כתב:מדוע השמיטו את הפרק "במה מדליקין" מסידורים נוסח ספרד, לאחר שב"תפילת כל פה" הוא נמצא?

אם הנוהגים לפי נוסח ספרד אינם אומרים במה מדליקין למה צריך להכניסו, האם תפילת כל פה הוא כמו ש''ס וילנא של האלמנה ראם, שאסור לשנות מהסדר שלה?

בן_מנחם כתב:האם תפילת כל פה הוא כמו ש''ס וילנא של האלמנה ראם, שאסור לשנות מהסדר שלה?

ומניין לך, שש"ס ווילנא כה נתקדש בקדושה של מעלה עד שאסור לשנות בו מאומה?

נויירא כתב:

בגולה כתב:בקובץ עץ חיים (באבוב) היה לאחרונה מאמר אודות נוסח הי"ג עיקרים

התוכל להטריח את זכרונך היכן היה המאמר, ואולי אף להגיענו אליו

תודה מראש

בישורון האחרון יש מאמר של הרב מרדכי פטרפרוינד על נוסח העיקרים בסידורים והשוואתם לנוסח הרמב"ם

חכם באשי כתב:ומניין לך, שש"ס ווילנא כה נתקדש בקדושה של מעלה עד שאסור לשנות בו מאומה?

זה היה כוונתי, כי אני רואה את כל מוציאי הש''ס עם הפירושים שנצמדים לצורת הדף של דפוס וילנא, הרי אם כבר מכניסים את הפירוש ורוב הלומדים עם הפירוש ממילא לומדים רק בפירוש, ומביאים את צורת הדף רק ככיסוי.

נויירא כתב:

בגולה כתב:בקובץ עץ חיים (באבוב) היה לאחרונה מאמר אודות נוסח הי"ג עיקרים

התוכל להטריח את זכרונך היכן היה המאמר, ואולי אף להגיענו אליו

תודה מראש

בשני קובצי באבוב האחרונים 'עץ חיים', בקודם (קובץ יא, כמדומה) -מאמר מהרב בצלאל דבליצקי שליט"א, ובנוכחי תגובה מהרב גורפינקל שליט"א בענין.

בן_מנחם כתב:

חכם באשי כתב:ומניין לך, שש"ס ווילנא כה נתקדש בקדושה של מעלה עד שאסור לשנות בו מאומה?

זה היה כוונתי, כי אני רואה את כל מוציאי הש''ס עם הפירושים שנצמדים לצורת הדף של דפוס וילנא, הרי אם כבר מכניסים את הפירוש ורוב הלומדים עם הפירוש ממילא לומדים רק בפירוש, ומביאים את צורת הדף רק ככיסוי.

אינו כמובן ענין של קדושה, אלא שעיצבו דף יפה שנתקבל וממילא הוא 'רץ' הלאה. דומה לזה הוא פיסוק הפרקים בתנ"ך שאין בו קדושה, והרי נעשה על ידי נכרי. אבל בא תנסה לשנות. זה פשוט לא הולך, למרות כל הנסיונות. ד'כיון דעל - על'.

יש למישהו נוסח ראוי של עדות המזרח בטקסט?

מורה צדק כתב:יש למישהו נוסח ראוי של עדות המזרח בטקסט?

יש בתוכנת די. בי. אס.

תודה רבה

מעניין שאין מי שזכר את הוספותיו של הרבי מביאלא זי"ע בסידורים הנפוצים כל כך.

"אני מאמין שבכל דור ודור יש צדיקים כאברהם יצחק ויעקב" ועוד כהנה וכהנה.
דברים יפים ונחמדים אלא שעדיין צ"ע אם נכתבו ע"פ דעת הרמב"ם.

בן_מנחם כתב:ואם הזכרת את סידור עבודת השם של בעלזא, הרי הוא חדשני לגמרי, הוא ביטל את כל המוסכמות של כל הסידורים של הדורות האחרונים, למשל הוא היה הראשון שביטל את הקטע המיוחד של למען ירבו ימיכם בקרי''ש שמעניין מי היה המדפיס הראשון שחילק את הקטע כדי שיגמרו שני פרשיות במילה ובשעריך.

איזה חשיבות יש למוסכמות של הדורות האחרונים??? ואם כבר - יוקשה עליהם מדוע באמת חילקו את הפרשה. אנא בדוק בסידורים הישנים ותראה מי הם החדשנים.

על נוסח אני מאמין:
http://seforim.blogspot.com/2007/07/sz- ... n-new.html

לגבי התחלת הקטע ב'למען ירבו' כבר נכתב כאן שככה"נ מקרה משום שמשם ואילך היה הרב מגביה קולו. והשערה רחוקה יותר שזהו שריד ממנהג הגאונים לחלוץ שם התפילין.
על נוסח העיקרים שהוסיפו בסידור ביאלא כתב הר"צ רבינוביץ בספרו עיונים בהלכה ח"ג ובקונטרס מיוחד שעלה זה עתה למקוון הנקרא אמת ואמונה כמדומני.
שמעתי ממנו, שהגר"י רוזנטל מצא סידור זה בבית מדרשו והדפו ברגלו חוצה (!) לדבריו הגרמ"ש קליין סיפר זאת לגר"ש וואזנר בזעזוע, והלה הגיב, לר' יעקב רוזנטל יש כתפיים רחבות. (לא מתחיב על הלשון, אך נימת הדברים היתה הבנה למעשהו.

איש_ספר כתב:לגבי התחלת הקטע ב'למען ירבו' כבר נכתב כאן שככה"נ מקרה משום שמשם ואילך היה הרב מגביה קולו. והשערה רחוקה יותר שזהו שריד ממנהג הגאונים לחלוץ שם התפילין.
על נוסח העיקרים שהוסיפו בסידור ביאלא כתב הר"צ רבינוביץ בספרו עיונים בהלכה ח"ג ובקונטרס מיוחד שעלה זה עתה למקוון הנקרא אמת ואמונה כמדומני.
שמעתי ממנו, שהגר"י רוזנטל מצא סידור זה בבית מדרשו והדפו ברגלו חוצה (!) לדבריו הגרמ"ש קליין סיפר זאת לגר"ש וואזנר בזעזוע, והלה אמר, לר' יעקב רוזנטל יש כתפיים רחבות.

אולי יגדיר כב' על מה בדיוק יצא הקצף, והאם אכן הוא בגדר ס"ת שכתבו וכו'. שאם לא כן, כיצד בטלה קדושת הסידור ואזכרות שבה עד כדי הדיפה ברגל?

למה אני חייב להגדיר? משום שסיפרתי את המעשה?

קישור לקונטרס הנזכר http://www.otzar.org/wotzar/Book.asp?155688&BOOKS

איש_ספר כתב:למה אני חייב להגדיר? משום שסיפרתי את המעשה?

קישור לקונטרס הנזכר http://www.otzar.org/wotzar/Book.asp?155688&BOOKS

לא עלתה על דעתי לחייבך, אלא שסברתי שמכיר הנך יותר ממה שכתבת והייתי שמח אילו היית מואיל להעשיר את ידיעותי אף בכגון דא.

אודות נידון שבקונטרס יש מאמר בקובץ עץ חיים שיצא זה עתה לאור, והוא קצת מיישב הדברים.

ב'יעלה ויבא', יש אומרים 'לחיים ולשלום', ואחרים - 'לחיים טובים ולשלום'.
[מוזר, שגם בסידורים שכתוב בהם 'לחיים טובים ולשלום', זה רק בשמונה עשרה, אבל בברכת המזון הנוסח שם 'לחיים ולשלום'. במה נשתנה?].
גם בברכת החודש כן. יש אומרים 'לפרנסה ולכלכלה', ויש - 'לפרנסה טובה ולכלכלה'.
היש קשר בין השנים.

נאמן במלאכתו כתב:ב'יעלה ויבא', יש אומרים 'לחיים ולשלום', ואחרים - 'לחיים טובים ולשלום'.
[מוזר, שגם בסידורים שכתוב בהם 'לחיים טובים ולשלום', זה רק בשמונה עשרה, אבל בברכת המזון הנוסח שם 'לחיים ולשלום'. במה נשתנה?].
גם בברכת החודש כן. יש אומרים 'לפרנסה ולכלכלה', ויש - 'לפרנסה טובה ולכלכלה'.
היש קשר בין השנים.

האם יש חילוקים בענין זה בנוסחאות אשכנז ו/או ספרד ו/או עדות המזרח?

נאמן במלאכתו כתב:ב'יעלה ויבא', יש אומרים 'לחיים ולשלום', ואחרים - 'לחיים טובים ולשלום'.
[מוזר, שגם בסידורים שכתוב בהם 'לחיים טובים ולשלום', זה רק בשמונה עשרה, אבל בברכת המזון הנוסח שם 'לחיים ולשלום'. במה נשתנה?].
גם בברכת החודש כן. יש אומרים 'לפרנסה ולכלכלה', ויש - 'לפרנסה טובה ולכלכלה'.
היש קשר בין השנים.

הנוסח "לחיים טובים ולשלום" ב"יעלה ויבוא" נמצא בסידור התניא
וכ"ה הנוסח שם בברכת "והשיאנו" בשלש רגלים
ואין לזה קשר בין הנוסח שבהיה"ר שלפני ברכת החודש שכלל אינו מופיע בסידור התניא

הנוסח "לפרנסה טובה ולכלכלה" בברכת החודש תלוי בנוסח של מוסף לר"ח