איזה סימן ניקוד הוא שב"א וציר"י בלשון הראשונים?

[י. בנימין]

האם הכוונה למה שמכונה בלשונינו שב"א וציר"י?

[י. בנימין]

ואיזה סימן ניקוד נקרא בפי הראשונים חירי"ק?

[חשבונות רבים]

עד כמה שידוע לי הקטן התשובה כן לשלושת השאלות.

[מחולת המחנים]

בכמה מקומות ברש"י מצאנו שקורא לציר"י - סגו"ל, (כמו שקורא לקמ"ץ - פת"ח).

[חשבונות רבים]

בכמה מקומות ברש"י מצאנו שקורא לציר"י - סגו"ל, (כמו שקורא לקמ"ץ - פת"ח).

אבל הפותח שאל להיפך, ודוק.

[בברכה המשולשת]

מרנא המהר"ל האריך בזה (כמדומני בתפארת ישראל)

[י. בנימין]

מרנא המהר"ל האריך בזה (כמדומני בתפארת ישראל)

היכן?
אולי גם יש חיבור בן ימינו על ענין זה?

[הגהמ]

זה כבר מזמן שמצאתי שהרא"ש בתוספותיו ובפסקיו ברוב המקומות קורא לשב"א "חט"ף" (לדוגמא ראה תוספותיו לב"מ בסוגיא דלא יחבול רחים ורכב) ורק שבתוספותיו לנדרים (יא: ועוד מקומות) וכן בפסקיו שם קוראו שב"א ובפירושיו שם קוראו תחילה חט"ף ואח"כ באיזה דפים אח"כ קוראו שב"א ולא ידעתי פשר הדבר.

[בברכה המשולשת]

מרנא המהר"ל האריך בזה (כמדומני בתפארת ישראל)

היכן?
אולי גם יש חיבור בן ימינו על ענין זה?

שפת אמת לג"ר ב"צ כהן זצ"ל

[י. בנימין]

היכן מבואר בספר הזה הנקודה שאני מדבר עליה, איך קראו הראשונים לסימני הניקוד?

[אריסמנדי]

בענין השמות שבא וצרי, לא ידוע על שינוי בשימושם בזמן הראשונים.

חטף הוא שם מקביל לשבא/שוא, ובמסורת בבל נקרא השוא - חיטפא [ויתכן שרש"י פירש 'שלא יחטוף בחי"ת' (ברכות יג:) מלשון חטף, כלומר שוא].

מי שבקריאתם לא הבדילו בין קמץ לפתח ובין צרי לסגול, עשויים להחליף שמותם לפעמים, וכן ברש"י בברכות שם ובעוד מקומות, וזכורני כן גם בפי' רשב"ם על התורה.

כינוי נוסף לצרי מצוי במסורה: קמץ קטן, ולסגול: פתח קטן. ואולי קצת ראשונים ג"כ השתמשו בשמות אלה לפעמים.

מה שנשתנה הוא מלאפום, שבמסורה ואצל הראשונים הוא שם מקביל לחולם (וכפי ששמו מעיד עליו: מְלָא פוּם, מלוא פה), ואילו בימינו הוא שם מקביל לשורק (בד"כ מי שמשתמש בשם מלאפום, מייחד את השם שורק למה שהראשונים קורים קיבוץ, כלומר אֻ). ומעניין מתי התחיל שימוש זה.