פורום אוצר החכמה

שלום רב לרבנים החשובים.
שאלה קטנה ואולי קצת שולית. נתקלתי בלשון שאינה מובנת לי במנחת שי בעזרא (ד,ז) על המילה ארתחששתא
שכתב וכן נמסר עליו לָ, אודה לכם על פירוש הדבר. תודה.

בדרך כלל, הל שבמסורה הוא: ליתא. היינו, אין עוד מילה כזו בכל המקרא.
וזו לכאורה הכוונה כאן: 'נמסר עליו', היינו נרשם במסורה: ל.

אם כן מה מקום לקמץ תחת הלמד?

הכוונה היא שרק כאן מנוקדת התיו השניה של "ארתחששתָא" בקמץ. בשאר מקומות הניקוד של התיו השניה היא בשווא. כשהמסורה הקטנה מרמזת לכך שאין עוד מילה עם ניקוד זה לבד מכאן, זה נכתב כך, "ל" דהיינו "ליתא", עם הניקוד הייחודי תחת ה"ל" הזה. ולכך כתוב כאן "לָ".

ישר כחכם הרב ישבב, כל הלומד מחבירו וכו'

בלונ"ח, דבר זה למדתי לראשונה לפו"ר מעיוני בספר אמת ליעקב להגר"י קמינצקי זצ"ל.
מי שחפץ להשתלם בזה יעיין נא בספר מבוא המסורה, אפי' אם קשה לזכור כל הכללים, בטח כמה ענינים יתבארו בטוטו"ד.
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?24758&&page=1

תודה רבה ויש"כ.