פורום אוצר החכמה

האם על פי דעת תורה יש עניין למנוע הכחדת בעלי חיים נדירים? כגון לסייע לארגונים אלו וכדו' (כמובן לא על חשבון תלמוד תורה)
והראו לדברי חזו"א באמו"ב

לכאורה כן. כל זמן שזה בגבולות ההגיון ולא על חשבון בני אדם. כן איתא במדרש, שאחרי בריאת העולם סבב הקב"ה עם אדם הראשון ואמר לו: ראה עולם נאה שבראתי, תן דעתך שלא לקלקלו. כך בערך המדרש.

(לזכרוני, כבר היה אשכול ישן וארוך בנושא)

לענ"ד אין ראיה מוחלטת ממדרש זה שכן הציווי הוא לא לקלקלו ואילו אם המין נכחד מעצמו (או אפילו ע"י אחרים) מי יימר שעלי מוטל למנוע זאת?
מ"מ סמך נאה יש כאן.

[איני יודע אם העובדה הזו משנה אבל ידוע על הרבה בע"ח שכבר נכחדו..]

יש מפרשים- תן דעתך שלא לקלקלו ע"י עבירות.

לפי זכרוני המעורבב, מדברי אחד מן הראשונים (ממפרשי התורה, לכאו' בפרשת נח) משמע שיש איסור להכחיד מין שלם. (נדמה לי שראיתיו ברמב"ן, אלא שחפשתי ברמב"ן עה"ת כמ"פ ולא מצאתיו.)

ומכל החי מכל בשר שניים מכל תביא אל התיבה להחיות אתך... גם מעוף השמים... לחיות זרע על פני כל הארץ.

בספרי המקובלים מצינו שהזהירו לא להרוג שום בריה או לקצוץ שום צומח לא צורך, שבזה מורידו ממדרגתו, ממדרגת חי-צומח למדרגת דומם, (בזכרוני שראיתי כן בתומר דבורה לרמ"ק).

אך עדיין יש לעיין אם צריך להשתדל ולהוציא הוצאות כדי למנוע הכחדת בעלי חיים.

יש על זה בפירוש הרמב"ן על התורה לגבי כלאים.

ז"ל הרמב"ן דברים כב ו:
כי יקרא קן צפור לפניך - גם זו מצוה מבוארת מן אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד (ויקרא כב כח). כי הטעם בשניהם לבלתי היות לנו לב אכזרי ולא נרחם, או שלא יתיר הכתוב לעשות השחתה לעקור המין אף על פי שהתיר השחיטה במין ההוא, והנה ההורג האם והבנים ביום אחד או לוקח אותם בהיות להם דרור לעוף כאלו יכרית המין ההוא:

אבל הרמב"ן מדבר על מעשה בידיים

הרי מדובר בהכחדה שנעשית באשמת בני אדם, (צייד, השלכת פסולת, כריתת עצים ושטחי מחיה וכדומה) אם כן עלינו למנוע מהם לעשות איסור.

אבל אם באמת זה לא נעשה באשמת בני אדם, יש כאן מקום לדיון מורחב יותר, האם אנו צריכים לדאוג שאיסורים לא יעשו מאליהם? (לכאורה אם ה' ציוונו עליהם הוא רוצה בקיומם)
לדוגמא: האם צריך לדאוג שבע"ח לא יסתרסו מאליהם? (כי לסרס בידים אסור)

אבל כשזה לא בידים ממש אולי זה לא איסור (והרי כל הדיון כאן הוא בכלל אם ללמוד מטעמי מצוות ומשם עוד להרחיב לגרמא- זה כבר רחוק)

מענין לענין באותו ענין. עיין שו"ת נוב"י מהדו"ת יו"ד סי' י'.

בס"ד
עיין בספר 'צער בעלי חיים בהלכה ובאגדה' עמוד 43 (באוצה"ח).
בין היתר הוא מביא שם מה'כל בו' "שלא יתיר הכתוב לעשות השחתה לעקור המין".

כל ארגון שקם כדי להגן על בעלי חיים יכל להפנות את המשאבים שלו לייסד עוד כולל, ולייסד עוד קופת גמח וכדומה כדי שלא 'יכחדו' האברכים והתלמידי חכמים בדור היתום הזה.
וכל מי שתורם לארגון כזה יכל לתרום למטרות יותר חשובות לאין ערוך, וישאיר את הדאגה לבעלי החיים שבאו לשרת את האדם לקב''ה.
אם מדובר בארגון של גויים לא דיברנו שהם יעשו מה שהם מבינים שחשוב, אבל אנו לא מקימים ארגונים כאלו וגם לא תורמים להם אלא לכוללים וישיבות וכדומה.

רחמים כתב:כל ארגון שקם כדי להגן על בעלי חיים יכל להפנות את המשאבים שלו לייסד עוד כולל, ולייסד עוד קופת גמח וכדומה כדי שלא 'יכחדו' האברכים והתלמידי חכמים בדור היתום הזה.
וכל מי שתורם לארגון כזה יכל לתרום למטרות יותר חשובות לאין ערוך, וישאיר את הדאגה לבעלי החיים שבאו לשרת את האדם לקב''ה.
אם מדובר בארגון של גויים לא דיברנו שהם יעשו מה שהם מבינים שחשוב, אבל אנו לא מקימים ארגונים כאלו וגם לא תורמים להם אלא לכוללים וישיבות וכדומה.

מהיכא תיתי שיש בעיה לתרום לארגון הנלחם נגד העוברים על איסור צער בעלי חיים? האם מכיון שיש מצוות חשובות יותר או פחות זה סיבה שלא לתמוך בעושי מצווה?

איש-אחד כתב:

רחמים כתב:כל ארגון שקם כדי להגן על בעלי חיים יכל להפנות את המשאבים שלו לייסד עוד כולל, ולייסד עוד קופת גמח וכדומה כדי שלא 'יכחדו' האברכים והתלמידי חכמים בדור היתום הזה.
וכל מי שתורם לארגון כזה יכל לתרום למטרות יותר חשובות לאין ערוך, וישאיר את הדאגה לבעלי החיים שבאו לשרת את האדם לקב''ה.
אם מדובר בארגון של גויים לא דיברנו שהם יעשו מה שהם מבינים שחשוב, אבל אנו לא מקימים ארגונים כאלו וגם לא תורמים להם אלא לכוללים וישיבות וכדומה.

מהיכא תיתי שיש בעיה לתרום לארגון הנלחם נגד העוברים על איסור צער בעלי חיים? האם מכיון שיש מצוות חשובות יותר או פחות זה סיבה שלא לתמוך בעושי מצווה?

ודאי, יש דיני קדימה בצדקה.

איש רגיל כתב:

איש-אחד כתב:

רחמים כתב:כל ארגון שקם כדי להגן על בעלי חיים יכל להפנות את המשאבים שלו לייסד עוד כולל, ולייסד עוד קופת גמח וכדומה כדי שלא 'יכחדו' האברכים והתלמידי חכמים בדור היתום הזה.
וכל מי שתורם לארגון כזה יכל לתרום למטרות יותר חשובות לאין ערוך, וישאיר את הדאגה לבעלי החיים שבאו לשרת את האדם לקב''ה.
אם מדובר בארגון של גויים לא דיברנו שהם יעשו מה שהם מבינים שחשוב, אבל אנו לא מקימים ארגונים כאלו וגם לא תורמים להם אלא לכוללים וישיבות וכדומה.

מהיכא תיתי שיש בעיה לתרום לארגון הנלחם נגד העוברים על איסור צער בעלי חיים? האם מכיון שיש מצוות חשובות יותר או פחות זה סיבה שלא לתמוך בעושי מצווה?

ודאי, יש דיני קדימה בצדקה.

יש הבדל בין צדקה לעניים לבין החזקת תורה או עושי מצווה.

זה שיש עיקר לא אומר שצריך להזניח הטפל.
מה יותר חשוב צדקה לעניים או החזקת תורה? ואם אחד חשוב מחבירו אז את השני נזניח ולא ניתן שקל?
זה לא שחור לבן. לעיקר נותנים הרבה ולטפל יתנו פחות.

ערוך השולחן יורה דעה סימן רנא

סעיף יא
אם באו עניים הרבה לגבאי של צדקה ואין בכיס כדי לפרנס את כולם או לכסות את כולם או לפדות את כולם מקדימין הכהן ללוי ולוי לישראל וישראל לחלל וחלל לשתוקי ושתוקי לאסופי ואסופי לממזר וממזר לנתין ונתין לגר וגר לעבד משוחרר בד"א בזמן שהן שוין בחכמה שאין זה גדול מזה הרבה אבל אם אחד מכל אלו מופלג בחכמה והשני קטן בחכמה וכ"ש עם הארץ על זה שנו חכמים במשנה דהוריות דממזר ת"ח קודם לכה"ג עם הארץ ואפילו ת"ח לכסות ועם הארץ להחיות הת"ח קודם ואפילו אשת הת"ח קודם לעם הארץ וי"א שבזמה"ז אין לדון כן [ש"ך סקט"ז] כללו של דבר כל הגדול בחכמה קודם לחבירו ואם היה אחד מהם רבו או אביו אף על פי שיש שם גדולים בחכמה מהם רבו שהוא ת"ח או אביו קודם לזה שהוא גדול ממנו [כנ"ל לגרוס בטוש"ע סעי' ט' ומיושב קושית הש"ך סקי"ז ע"ש ועי' ב"י שכתב דבירושלמי סוף הוריות פריך ולוי לאו ישראל הוא ומתרץ בשעת הדוכן שנו דמשמע דבלא שעת הדוכן אין קדימה לוי לישראל אבל בש"ס שלנו לא משמע כן ע"ש אבל באמת גם הירושלמי אין כוונתו כן דמאי פריך פשיטא דקדושת לוי יותר מישראל אלא הירושלמי קאי על הך דנזיר פ"ז (סוף הל' א') דלוי וישראל שאירע להן מת מצוה יטמא הישראל ולא הלוי ופריך שם קושיא זו משום דלעניין טומאה דינם שוה ומתרץ בשעת הדוכן שנ' שיהא יכול לילך למקדש ודרך הירושלמי כן להקשות על מקום אחר כשיש בו לשון זה כידוע וגם הפ"מ פי' כן ע"ש ועי' מג"א סוף סי' ר"א וצ"ע ומרש"י אין ראיה ע"ש ודו"ק]: