פורום אוצר החכמה

רבות דובר על יחודו של הרש"ש בהגהותיו הקולעות אל השערה, שעל ידן הוא מסקל קושיות ותמיהות והיה העקוב למישור.
היום עמדתי על הגהה אחת שלו, שלכאורה איש לא הרגיש בה (כמבואר להלן), והיא מפיצה אור ומסלקת שיטה שלימה שמייחסים לרש"י.
הדברים פשוטים וברורים גם למי שלא מונח בסוגיא

בזבחים נט, א אמרו: תניא: ביום ההוא קידש המלך תוך החצר וגו' כי מזבח שעשה משה קטן מהכיל. דברים ככתבן, דברי רבי יהודה;
ופירש"י: דברים ככתבן - שקדש את הרצפה כולה לשם מזבח להקטיר עליה לפי שהיה המזבח קטן מהכיל עולות ושלמים שהקריבו לחנוכת המזבח
ובזבחים שם דף יד, א: כרבי יהודה דאמר תוך עזרה מקדש. ופירש"י: כר' יהודה דאמר לקמן בפ' קדשי קדשים (דף נט) תוך עזרה מקדש כל רצפת העזרה בין האולם ולמזבח מקודשת להקטיר חלבים כמזבח עצמו דכתיב ביום ההוא קדש המלך את תוך החצר ותניא לקמן דברים ככתבן דברי ר' יהודה.

העולה מדברי רש"י, שלר' יהודה לא נתקדשה רצפת העזרה אלא בין האולם למזבח בלבד ושאר הרצפה לא נתקדשה להקטרה .
וכך תפסו בדבריו כמה אחרונים. (וכך פירשו בפשיטות גם בש"ס שוטנשטיין)

וזו לא שמענו מעולם.
וגם לשון רש"י בזבחים נט,א דלעיל לא משמע כך,
וגם בדף ס' מוכח מהגמ' לא כך.
וגם בתוס' יד, א ד"ה הגהה מוכח שלא העלו בדעתם שיטה כזו,
וגם כל גדולי האחרונים שפלפלו בדברי התוס' שם לא העלו על דל שפתם שיטת רש"י זו.
וכ"ז אומר דרשוני !

הרש"ש על המקום כותב מילה אחת צ"ל: מבין. !

הרש"ש לא ראה צורך להסביר מה הביאו לטרוח להגיה ולהוסיף אות אחת, ופשוט שטעמו הוא כנ"ל.
אכן משום שלא ביאר דבריו ואת הרווח שיש מהם, לא זכה ולא זכינו שתקבע הגהתו בגליון הגמרות החדשות עתירות ההגהות (לרבות עוז והדר).

שאלת ע"ה: אם כוונת רש"י שכל העזרה נתקדשה, מה הענין להזכיר "בין האולם ולמזבח" בכלל ? ומה פירוש 'מבין האולם ולמזבח', משם ועד? התועלת בהגהתו אכן נפלא, אבל זה עדיין קצת דחוק. הלא כן?

יפה מאד!
הרב ישבב: רש"י נקט "מבין האולם ולמזבח", כי על זה אנחנו דנים - דהיינו כי בהולכת בזיכין מן ההיכל ועד למזבח, צריך הוא לעבור בין האולם ולמזבח, ולכן אומר רש"י שעל צד הספק דס"ל לר"ש כר' יהודה דכל רצפת העזרה נתקדשה, דהיינו מן פתח האולם ואילך עד מזרח העזרה - אזי לא משכחת מחשבה בהולכה כלל, כי מיד כשיגיע לפתח האולם (דהיינו בין אולם ולמזבח), כבר יכול להקטיר שם על הרצפה. ואמנם רש"י לא היה מוכרח לומר בין האולם ולמזבח אלא יכול היה לומר כל רצפת העזרה. אבל רש"י בדרך פירושו רצה להדגיש בין האולם והמזבח שעל זה אנחנו דנים.

אם הבנתי נכון, אתה מפרש לפי דברי הרש"ש דכונת רש"י לומר שכל העזרה מקדש, מן המקום הנקרא "בין האולם למזבח" ולהלן ממנו.
ובעניי נראה דלא יתכן לפרש כן, שהרי כתב רש"י "בין האולם ולמזבח" והוא"ו שנתוסף, מחייב אותנו לפרש שכוונתו "מן האולם ועד המזבח" ותו לא.
ואדרבה היה נראה דהגהת הרש"ש אינו אלא עריכה לשונית, דבאמת אין מובן להמשפט "בין האולם ולמזבח" בלא הגהתו. ודוק.

לרב שקט.
"בין האולם ולמזבח" הוא הביטוי המגדיר את האזור הזה, וכך מופיע בגמ' אינספור פעמים בוא"ו החיבור.
בכל מקרה, הרש"ש לא היה "עורך לשוני", וכבר גדולים וטובים עמדו על אבחנתו הדקה מן הדקה המיישבת לעיתים הררי שאלות, וכפי שכתב הרב א"ס.

בין האולם ולמזבח אינו רק צירוף לשוני, אלא לשון הפסוק ביואל פ"ב. "בין האולם ולמזבח יבכו הכהנים וגו'."

יורם נ. כתב:לרב שקט.
"בין האולם ולמזבח" הוא הביטוי המגדיר את האזור הזה, וכך מופיע בגמ' אינספור פעמים בוא"ו החיבור.
בכל מקרה, הרש"ש לא היה "עורך לשוני", וכבר גדולים וטובים עמדו על אבחנתו הדקה מן הדקה המיישבת לעיתים הררי שאלות, וכפי שכתב הרב א"ס.

ודאי שכדבריך כן הוא, וגם אני נעזרתי רבות בדבריו, אך בבד בבד הוא היה גם דייקן וחלק מהגהותיו הם עריכה לשונית.
ומ"מ המשיבים צודקים דגם בשאר מקומות בש"ס הלשון הוא ולמזבח, ולזה לא שמתי לב ושבשתא כיון דעל על.

שלכאורה איש לא הרגיש בה

בחידושי הגרז"ס [הגאון רבי זלמן סענדר] ציין להגה זו.