תחת אשר לא עבדת...בשמחה ובטוב לבב
פורסם: א' אוגוסט 22, 2010 7:46 am
בימי היראה והפלצות אמרתי להטות לבב החברים לעבודת ה' בשמחה שהיא עיקר גדול בתורה.
הנה כתיב בסוף הפרשה (כח,מז): והיו בך לאות ולמופת...תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה ובטוב לבב מרב כל.
באמת לפי פשוטו, התביעה כאן היא על מה שלא עבדו את ה' במצב של שמחה ושפע הטובה. וראה ל' הרמב"ם סוף פר' ג מת"ת: אמרו חכמים כל המבטל את התורה מעושר סופו לבטלה מעוני...וענין זה מפורש הוא בתורה, הרי הוא אומר תחת אשר לא עבדת את ה' א' בשמחה ובטוב לבב מרב כל, וכן בדומה לזה פירש בהל' תשובה ט,א.
ברם, שינה הרמב"ם דרכו בהל' לולב ח,טו: השמחה שישמח אדם בעשית המצוה ובאהבת האל שציוה בהן עבודה גדולה היא, וכל המונע עצמו משמחה זו ראוי ליפרע ממנו שנאמר תחת אשר לא עבדת את ה' א' בשמחה ובטוב לבב. וכיוצא בזה בהל' יו"ט ו,כ: ולא נצטוינו על ההוללות והסכלות אלא על השמחה שיש בה עבודת יוצר הכל שנאמר תחת אשר לא עבדת את ה' א' בשמחה ובטוב לבב.
הרי שיצא מדרך הפשט לפרש המקרא על ענין השמחה בעבודת ה' וקיום המצוות.
ובאמת יש לדקדק שכאשר פירש הפס' על ענין זה לא העתיק התיבות: מרב כל, שאין להם מובן רק כפי שפירש בהל' ת"ת והל' תשובה, ושם אכן העתיק מילות אלו.
הנה כתיב בסוף הפרשה (כח,מז): והיו בך לאות ולמופת...תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה ובטוב לבב מרב כל.
באמת לפי פשוטו, התביעה כאן היא על מה שלא עבדו את ה' במצב של שמחה ושפע הטובה. וראה ל' הרמב"ם סוף פר' ג מת"ת: אמרו חכמים כל המבטל את התורה מעושר סופו לבטלה מעוני...וענין זה מפורש הוא בתורה, הרי הוא אומר תחת אשר לא עבדת את ה' א' בשמחה ובטוב לבב מרב כל, וכן בדומה לזה פירש בהל' תשובה ט,א.
ברם, שינה הרמב"ם דרכו בהל' לולב ח,טו: השמחה שישמח אדם בעשית המצוה ובאהבת האל שציוה בהן עבודה גדולה היא, וכל המונע עצמו משמחה זו ראוי ליפרע ממנו שנאמר תחת אשר לא עבדת את ה' א' בשמחה ובטוב לבב. וכיוצא בזה בהל' יו"ט ו,כ: ולא נצטוינו על ההוללות והסכלות אלא על השמחה שיש בה עבודת יוצר הכל שנאמר תחת אשר לא עבדת את ה' א' בשמחה ובטוב לבב.
הרי שיצא מדרך הפשט לפרש המקרא על ענין השמחה בעבודת ה' וקיום המצוות.
ובאמת יש לדקדק שכאשר פירש הפס' על ענין זה לא העתיק התיבות: מרב כל, שאין להם מובן רק כפי שפירש בהל' ת"ת והל' תשובה, ושם אכן העתיק מילות אלו.