עלמות אהבוך - אמונת עיתך - ליום היא"צ של הגרי"ח מבבל

[איש_ספר]

פרשת חיבור שו"ת תורה לשמה, ויחוסו המוחלט להגרי"ח מבגדאד כבר נתבררה ונתבארה בקובץ מקבציאל ל"ה עמ' תקפ"ג ואילך.
אכן הכל סבורים כי מעשה הגאון רי"ח מבגדאד בספרו זה הינו יחיד במינו, באופן העלמתו ותלייתו בחכם קדום, אך לקושטא מצינו שצדיק אחז דרכו באופן זה גם בחיבור אחר. והוא קונטרס אמונת עיתך http://www.otzar.org/wotzar/Book.asp?154532&BOOKS
מקצתו של החיבור נתפרסם מכת"י לפני עשיריות בשנים, אך עיקרו מצוי עדיין בכת"י.
והנה חלק זה שטרם ראה אור הדפוס, מזריח אור על תעלומת מחבר הספר, עד שקרני אורו של הגרי"ח בוקעים מבין בתרי דפיו, באופן שנעלה מכל ספק שאלת מחברו.
והנה מלבד החידוש הגדול שבבירור דבר זה שלא נודע עד הנה, יבוא זה וילמד על זה שלא נפלאת מהגרי"ח תכסיס ודרך זו להצניע שמו.
ואלו הדברים:

בספרית הגאון החסיד רבי אליהו מאני ז"ל נמצא חיבור קטן בכת"י, כתוב כולו בטהרת כתיבת יד הגרי"ח וכך נכתב בראשו:

אמר המעתיק בנימין בן לא"א משה בן מלכה, הנה לקטתי דברים יקרים אלו מספר שלום רב הנמצא בבהמ"ד של פה עיר מולדתי כדי ללמוד בהם בעז"ה וישועתו, וחלקתים לד' חלקים ע"ד מ"ש הכתוב והיה אמונת עתך חוסן ישועות חכמה ודעת, והשי"ת יהיה בעוזרי להבין דברי המחבר ז"ל אשר רמז על כל דבר ודבר מדברי הרב האר"י זלה"ה, וגם שאר רמזים נסתרים המלוקטים פה, כי חביבים עלי דבריו, ולכן לקטתי מעט מזער כדי ללמוד בהם בע"ה, והוא ית' יזכני ללמוד תורה לשמה תמיד מעתה ועד עולם אכי"ר'.

גוף החיבור מכיל ג' חלקים והם אמונת עתך - עניינו תיקוני עוונות, יחודים מלוקטים, אמירות נעימות ותפילות למועדים שונים. חוסן ישועות - חלק זה הינו לקוטים מתורת רבינו האר"י כשהמחבר נותן בהם סימנים. דוגמא לדבר: 'כתב הרב זלה"ה העובר על מצות כבוד או"א הפגם שלו הוא בשם י"ה שם או"א וכו' סימן לדבר בן יתקן בו ולז"א בן יכבד א"ב וכו'. 'חכמה ודעת' ובו פסוקי תורה הנדרשים לאור חכמת הקבלה. כגון: 'ולכהן מדין שבע בנות ותבאנה ותדלנה ותמלאנה את הרהטים להשקות צאן אביהן הוא דרך משל ודמיון על שבע ספירות חג"ת נהי"ם קודם השבירה. ויבואו הרועים ויגרשום דרך משל לשבירה שנגרשו האורות מן הכלים ועלו למעלה'. וכן ע"ז הדרך. בסוף הספר בא 'תוספת מרובה מלוקטת ג"כ מספר המחבר ז"ל הנז"ל' והיא כוללת חידות ופרפראות דברי משל וחידה. אלו הם ד' חלקי החיבור.

כאמור בראש הדברים, חיבור זה כולו מצוי בכת"י, אכן בשנת תשכ"ג פרסם החכם רבי שאול דוד חי - שכתב היד מצוי היה ברשותו - חלק ראשון מן החיבור הנקרא 'אמונת עיתך' ובראש הדברים כתב: '... הספר הזה הנמצא בכתיבת יד... הגאון המקובל האלהי מורנו ורבנו חכם ר' יוסף חיים זצוק"ל... והוא כתיבת יד קדשו שהיה גנוז בין ספריו של הרב הגאון המקובל האלהי חכם רבי אליהו סלימאן מני זלה"ה ומרוב ענונתנו דמר לא רצה לכתוב שמו עליו בהדיא, כי כך דרכו בקודש...'. אך לא נתן כל ראיה לדבריו.

והנה באמת כל מעיין בחיבור זה אנה ואנה, חיך אוכל יטעם כי מיד הגרי"ח יצא, וכל אותו חכם בנימין ן' מלכה משל היה להגרי"ח החפץ בעילום שמו, אכן עתה משעה שהחיבור בשלמותו נמצא לפנינו, נחווה הדבר במחוג:

כתב הגרי"ח בחיבורו 'אמרי בינה' פרק רביעי: 'אמר המחבר עוד אזכיר כאן מה שרשמתי בגליון בספרי רבינו האר"י', לאחר פתיחה זו הציג הגרי"ח איזה ליקוטים מתורת האר"י ורמזם בצידם. ובכן כל אלה מצויים אות באות תיבה בתיבה בכתב היד שלפנינו בחלק 'חוסן ישועות'. עוד כתב הגרי"ח בחיבורו הנזכר שם: 'בפרק זה אביא פרפאות שהיו כתובים אצלי בעזה"י', והנה כל אותם פרפראות לחכמה כותבים כולם בכתב יד בסופו אות באות תיבה בתיבה. גם החידושים הבאים בכתב היד בחלק 'חכמה ודעת' נמצאם בין כתבי הגרי"ח.

ואכן אם אל תמונת כתב היד נביט הרי שנראה בו מחיקות ותיקונים לרוב, מעשה ידי יוצר ולא מעתיק, אלא שכפי האמור כ"ז אך למותר הוא, אחר שהראנו באצבע דברי הגרי"ח הנקראים על שמו בספריו האחרים, אשר מקורם בחיבור זה.

(מקור: כל הכתוב לחיים, רשימת ספרי הגרי"ח, בספר רבינו יוסף חיים העתיד לראות אור בקרוב ע"י מכון אהבת שלום בירושת"ו)

[איש_ספר]

במקו"א הערתי על קטע זה הנמצא בתוך ספר http://www.otzar.org/wotzar/Book.asp?145211&+באדר
תקון ז' באדר וה' באב ליוורנו תרל"ד, שנדפס בעילום שם ומחברו הוא הבן איש חי (ראה מ' בניהו ז"ל, טמירין, ב' עמ' קפ"ז ומאמרו בתרביץ מ"ח עמ' 135).

untitled.jpg (46.35 KiB) נצפה 2198 פעמים

עד עתה לא עלה בידי למצוא ספר 'אור שבעת הימים', למרות הציון המפורט לפרקיו וסעיפיו. ודעת נוטה שגם הוא מחיבוריו הכמוסים של הבא"ח.

[מגיב ומניב]

פרשת חיבור שו"ת תורה לשמה, ויחוסו המוחלט להגרי"ח מבגדאד כבר נתבררה ונתבארה בקובץ מקבציאל ל"ה עמ' תקפ"ג ואילך

.

המאמר המאלף הנ"ל מהרה"ג ר' בצלאל דבליצקי שליט"א מעשיר וממצה בתוכנו, ומאיר כשמש בגבורתו, ועתה הגיד עליו רעו, להתוודע ולהגלות לאמיתו, יתן עדו וחקרו, מעשה ידי איש ספר עמיתו, שכן דרך המלך במלאכתו, יתכס באדרת ענותנותו וחסידותו. יישר חילו- והיא תפארתו!

[איש-אחד]

פרשת חיבור שו"ת תורה לשמה, ויחוסו המוחלט להגרי"ח מבגדאד כבר נתבררה ונתבארה בקובץ מקבציאל ל"ה עמ' תקפ"ג ואילך.
אכן הכל סבורים כי מעשה הגאון רי"ח מבגדאד בספרו זה הינו יחיד במינו, באופן העלמתו ותלייתו בחכם קדום, אך לקושטא מצינו שצדיק אחז דרכו באופן זה גם בחיבור אחר. והוא קונטרס אמונת עיתך http://www.otzar.org/wotzar/Book.asp?154532&BOOKS
מקצתו של החיבור נתפרסם מכת"י לפני עשיריות בשנים, אך עיקרו מצוי עדיין בכת"י.
והנה חלק זה שטרם ראה אור הדפוס, מזריח אור על תעלומת מחבר הספר, עד שקרני אורו של הגרי"ח בוקעים מבין בתרי דפיו, באופן שנעלה מכל ספק שאלת מחברו.

לפני מספר שנים פרסם פרופסור משה קופל מאוניברסיטת בר-אילן שהצוות שלו פיתח תוכנה שיכולה לזהות מי המחבר של חיבור זה או אחר. אחד החיבורים שבדק היה שו"ת תורה לשמה, אותו מצאה התוכנה כמי שהבא"ח עצמו חיבר אותו.