פורום אוצר החכמה

תוך כדי עיון בספר טכני כל שהוא נתקלתי בפיסקה הבאה, וכדי להעלות את הניצוצות ולדובב שפתותיו של האדמו"ר מסא"ג זצ"ל ראיתי לנכון להעלותה כאן.

מלבד סידורן של אותיות ולעתים גם איורים או תמונות, נכללים בעמודי הספר גם שטחים לבנים. שטחים אלה הנם חלק אינטגרלי של העמודים, ומבחינה אסתטית יש להם אותה רמת חשיבות כמו ליתר מרכיבי העמוד. המתבונן בשירת הים, בספר שמות, רואה בבירור כי סידור המילים שונה מזה שבעמודים האחרים וכי בעמוד זה יש יותר שטחים לבנים מאשר יש מלים מודפסות. בתשובה לשאלה שהצגתי לרב מסאדיגורה לפשר העניין, השיב הרב תשובה מופלאה: "המעמד המתואר בשירת הים הוא כל כך נשגב, כל כך מלא הוד, עד כי המילים בלבד אינן מסוגלות לבטא זאת". במלים אחרות, הסיפור המקראי המופלא והמדהים הזה, המסופר ביופי ובעוצמה, היה זקוק לאלמנט נוסף שיגביר עוד יותר את הגדולה ואת הדרמטיות של המעמד. המעצב גייס למשימה זו את "הריק"! את השטח הלבן!

דברים דומים יש בסה"ק בית אהרן (קרלין).

חקר כתב:במלים אחרות, הסיפור המקראי המופלא והמדהים הזה, המסופר ביופי ובעוצמה, היה זקוק לאלמנט נוסף שיגביר עוד יותר את הגדולה ואת הדרמטיות של המעמד. המעצב גייס למשימה זו את "הריק"! את השטח הלבן!

אבל מסתמא הן הבית אהרן והן הרבי מסאדיגורה לא כינו את הקב"ה בכינוי 'המעצב'.

קצת מזכיר את הסיפור הידוע על הרשל'ה מאוסטרופוליא.
פעם אחת החליט הרשל'ה שהוא נהפך למוכר יודאיקה ואמנות, ופתח ברחוב הראשי חנות לממכר יצירות ציור מציירים נודעים, ניגש אליו קונה אחת והחווה בידו על גליון ניייר ריק ושאל את הרשל'ה ומה זה? ענה לו הרשל'ה זוהי יצירת אומנות מיוחדת שאי אפשר להביע על רגל אחת את העוצמה שהיא מבטאת, הפציר בו האיש אולי תוכל בכל אופן לגלות לי את הסוד מה טמון בציור זה, ענה לו הרשל'ה רק אם תקנה את היצירה, אוכל לגלות מה רואים כאן בציור זה, נעתר האיש וקנה את הציור במחיר מפולפל כפי שהשית עליו הרשל'ה.
מיד לאחר הקניה כבר לא יכל הקונה להתאפק, ושאל אותו ובכן מהו הציור האומנותי הלזה, אמר לו הרשל'ה כאן מצויר קריעת ים סוף, "קריעת ים סוף" הפטיר הקונה הרי לא רואים כאן כלום, והאם תוכל להסביר לי היאך נראית כאן קריעת ים סוף, ענה הרשל'ה בחכמתו ואמר לו, הסכת ושמע הים נקרע לשתים, שאל הקונה בקוצר רוח אם כן היכן היהודים, ענה לו הרשל'ה כבר עלו מהים, והיכן המצריים, עדיין לא הגיעו אמר הרשל'ה.

לי זה לא הזכיר את זה [על אף ששמעתי פעם המעשה עם הערשעלע].

ראש חכם כתב:דברים דומים יש בסה"ק בית אהרן (קרלין).

להעיר שהרבי הבית אהרן מקארלין זיע"א היה אבי זקנתו של האדמו"ר רא"י מסדיגורה זצוק"ל.
המכתב כאן הוא מהרה"ק רבי אשר הגדול מסטאלין, בן רבי אהרן הגדול מקרלין ואבי הבית אהרן הנ"ל.

מדובר ב'ווארט' מעניין ביותר.
לי זה הזכיר את מי שאמר, שהאות הראשונה של התורה היא גדולה ('בראשית'), כי כן יפה לעשות בפתיחת ספר, כמו שנהוג בדפוס. וכדומני שהיה על כך אשכול ישן-ישן.

ולמה לא לכתוב את המקור?
צבי נרקיס, בתוך: ארהרדט שטיבנר, ספר הדפוס, ירושלים 1992, עמ' 52.

תשו"ח על השלמת הפרטים הנ"ל. לא היתה לי שום מניעה לכתוב את המקור, מלבד זאת שהיה בידי רק צילום של המאמר הנוכחי העוסק בעיקרי הטיפוגרפיה העברית בלי לדעת מי כותבו ומה שאר פרטיו.

אולי יש לדמות קצת לגמ' שבת פרק כל כתבי באיבעיא גבי קדושת הגוילין שיש צד בגמ' שהיכן שהיה אותיות ונמחקו זה פחות קדוש מהגוילין

מענין לענין:
עי' בס' תכלת מרדכי להמהרש"ם (ח"ב) בישוב קו' הפנ"י בהא דאמרינן דישרא"לנוטריקון יש ששים רבוא אותיות לתורה, דהא חזינן דלאו הכי הוא, ותירץ דיש מקומות ריקנים כמו בין פרשה לפרשה ובין חומש לחומש, וגם שם מלא אותיות בהסתר, אלא שאינם נראים, ומפני שיש נשמות שאין ראויים להדבק באותיות, הם מדובקים באותם המקומות, ע"ש.

האם בהדרכתו המפורסמת של הגר"ע איגר לבניו על צורת הדפסת ספריו הוא אינו מדבר על 'בין השיטין' ועל ה'נייר החלק'?

חכם באשי כתב:האם בהדרכתו המפורסמת של הגר"ע איגר לבניו על צורת הדפסת ספריו הוא אינו מדבר על 'בין השיטין' ועל ה'נייר החלק'?

לא, "נייר יפה אותיות שחורות".

בנו"ט להביא גם את שיטת רש"י ז"ל דאריח על גבי לבינה, שהאריח היינו הריווח ולבינה היינו הכתב.

המאמר שהובא בשמו של הרבי הקוה"ט העקבי אבירים מסאדיגורה זיע"א בעניו החלק החלק שבשירה אכן נכון, אך השומע שכח לציין [או שלא שמע] שאמר זאת בשם זקנו הרה"ק אדמוה"ז מהוסיאטין זיע"א.
וכבר נדפס בספרו עקבי אבירים עה"ת ומועדים (נמצא באוצר).

חקר כתב:תוך כדי עיון בספר טכני כל שהוא נתקלתי בפיסקה הבאה, וכדי להעלות את הניצוצות ולדובב שפתותיו של האדמו"ר מסא"ג זצ"ל ראיתי לנכון להעלותה כאן.

מלבד סידורן של אותיות ולעתים גם איורים או תמונות, נכללים בעמודי הספר גם שטחים לבנים. שטחים אלה הנם חלק אינטגרלי של העמודים, ומבחינה אסתטית יש להם אותה רמת חשיבות כמו ליתר מרכיבי העמוד. המתבונן בשירת הים, בספר שמות, רואה בבירור כי סידור המילים שונה מזה שבעמודים האחרים וכי בעמוד זה יש יותר שטחים לבנים מאשר יש מלים מודפסות. בתשובה לשאלה שהצגתי לרב מסאדיגורה לפשר העניין, השיב הרב תשובה מופלאה: "המעמד המתואר בשירת הים הוא כל כך נשגב, כל כך מלא הוד, עד כי המילים בלבד אינן מסוגלות לבטא זאת". במלים אחרות, הסיפור המקראי המופלא והמדהים הזה, המסופר ביופי ובעוצמה, היה זקוק לאלמנט נוסף שיגביר עוד יותר את הגדולה ואת הדרמטיות של המעמד. המעצב גייס למשימה זו את "הריק"! את השטח הלבן!

ואולי ניתן לומר ע"פ המבואר בספה"ק על הברכה: "הבחור ב'שירי' זמרה" שהכוונה לשיריים שהאדם אינו מסוגל להביע בפיו, וליבו גואה והומה רגשי הודיה להשי"ת דוקא בחלק הזה הקב"ה בוחר, ואולי לכן הותירו חלק גדול חלק וריק בשירת הים, להורות שהמבחר שבשירה זה החלק שלא ניתן להביע בפה ונשאר במעמקי הלב.

איש רגיל כתב:

חקר כתב:במלים אחרות, הסיפור המקראי המופלא והמדהים הזה, המסופר ביופי ובעוצמה, היה זקוק לאלמנט נוסף שיגביר עוד יותר את הגדולה ואת הדרמטיות של המעמד. המעצב גייס למשימה זו את "הריק"! את השטח הלבן!

אבל מסתמא הן הבית אהרן והן הרבי מסאדיגורה לא כינו את הקב"ה בכינוי 'המעצב'.

רק חז"ל אמרו "אין צייר כאלוקינו"...