פורום אוצר החכמה

הא לכם, חבירי היקרים, הערה נפלאה ששמעתיה מגאון אחד שליט"א מעיה"ק ירושלים ת"ו, וזה סדרה.

במזמור כז הנאמר פעמיים בירח זה באהבה: אחת שאלתי...שבתי בבית ה' כל ימי חיי לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו. הביאור של 'ולבקר בהיכלו', ראה ברש"י בשם דונש: ליראות שם בכל בוקר ובוקר. וצ"ב דהא ברישא דקרא כתיב: שבתי בבית ה' כל ימי חיי, והרי כעין זה איתא במתני' דברכות הובא בהגש"פ: ימי חייך הימים, כל ימי חייך הלילות, וא"כ ה"נ יל"פ דכולל גם הלילות, ולמה מסיים 'ולבקר' דהיינו שבא בכל בוקר ובוקר, ואינו יושב שם בלילות.

אחר דילפינא חיפוש מחיפוש באוצר החכמה, נמצאה קושיא זו בספר ברכת מועדיך לרבי חיים פאלג'י זי"ע.

יאמר נא ישראל בחסדו...

בבית יושבים (כבני בית), בהיכל מבקרים (כאורחים).
למה"ד: ביהכ"נ, אסור לאכול ולשתות ולישן בו, כי הוא כהיכל ה'. ביהמ"ד, לת"ח היושבים בו מותר כל זה, כי הוא כביתם.

מגיב ומניב, לא הבנתי שאלתך וכי קס"ד דכל ימיך הלילות כולל אף את זמן השינה?! והא כבר כתב באגר"מ וכן פשוט דאף למלכי בית דוד שהותרה ישיבה בעזרה מ"מ שינה לא הותרה כלל. [ואף לגבי זכירת יציאת מצרים אין זה שייך לזמן שינתו כמובן אלא להזכרה בלילה]. וא"כ הכי קאמר 'שבתי בבית ה' כל ימי חיי' בימים ובלילות, ובכל בוקר אשכים לבוא שמה תיכף בקומי עד זמן השינה בלילה.

ומלבד זאת, אפשר ד'בית ה' אינו מקום המשכן או יריעות הארון אלא הוא בית המדרש, ושם הוא נמצא יומם ולילה, וכמוש"כ תוכ"ד שת"ח מותרים בו בשינה, ואילו בהיכלו היינו מקום ארון הברית אינו אלא מבקר שם בבוקר.
וראיה לזה, ממש"כ הרמב"ן בפרשתינו שממש"כ 'תביא בית ה' אלקיך' מוכח שאינו קרב באהל ובמשכן אלא בשילה שהיה בית אבנים ובבית העולמים, וא"כ ע"כ דמש"כ דוד ע"ה 'שבתי בבית ה' לא קאי על אהל הארון דהוא אינו נקרא בית, אלא על בית המדרש [וכמו שאמרו חז"ל משמו 'רגלי מוליכות אותי לבית המדרש'].

אברהם כתב:מגיב ומניב, לא הבנתי שאלתך וכי קס"ד דכל ימיך הלילות כולל אף את זמן השינה?! והא כבר כתב באגר"מ וכן פשוט דאף למלכי בית דוד שהותרה ישיבה בעזרה מ"מ שינה לא הותרה כלל. [ואף לגבי זכירת יציאת מצרים אין זה שייך לזמן שינתו כמובן אלא להזכרה בלילה]. וא"כ הכי קאמר 'שבתי בבית ה' כל ימי חיי' בימים ובלילות, ובכל בוקר אשכים לבוא שמה תיכף בקומי עד זמן השינה בלילה.

ומלבד זאת, אפשר ד'בית ה' אינו מקום המשכן או יריעות הארון אלא הוא בית המדרש, ושם הוא נמצא יומם ולילה, וכמוש"כ תוכ"ד שת"ח מותרים בו בשינה, ואילו בהיכלו היינו מקום ארון הברית אינו אלא מבקר שם בבוקר.
וראיה לזה, ממש"כ הרמב"ן בפרשתינו שממש"כ 'תביא בית ה' אלקיך' מוכח שאינו קרב באהל ובמשכן אלא בשילה שהיה בית אבנים ובבית העולמים, וא"כ ע"כ דמש"כ דוד ע"ה 'שבתי בבית ה' לא קאי על אהל הארון דהוא אינו נקרא בית, אלא על בית המדרש [וכמו שאמרו חז"ל משמו 'רגלי מוליכות אותי לבית המדרש'].

.

ובכן, אברהם, נגעת בענין אין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד, מעתה הא לך תירוצו של הת"ח הנ"ל שליט"א, אלו דבריו.

איתא בקידושין עח,ב: א"ל אין דכתיב ונר אלקים טרם יכבה ושמואל שוכב בהיכל ה', והלא אין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד, אלא נר אלקים טרם יכבה בהיכל ה' ושמואל שוכב במקומו. וכתב המלבי"ם בשמואל שם, וז"ל: ובכ"ז כפי סדר המילות רצוף ג"כ הכונה הפשוטה ששכב בהיכל ה' ממש, ור"ל שכיבה מחשביית (כמו גם בלילה לא שכב לבו, על משכבי בלילות, וכ"פ מהרי"א), ר"ל רעיוניו היו שוכבים ומעיינים בהיכל ה' וכו'.

וכיו"ב מתפרש כאן כמין חומר, אמנם דוד המלך בא בבקר בבקר אל היכל ה', אבל שבתו המחשבית היתה שמה כל היום כולו, ודפח"ח.


דבריך הנ"ל נכוחים, וכדרשת חז"ל עה"פ וכפטיש יפוצץ סלע וכו'.