פורום אוצר החכמה

רציתי לעלות נושא הנוגע להרבה מעמך בית ישראל הנמצאים בגולה, וגרים בשכונות מתחרדות, בעיקר בירושלים כמו רמות נוה יעקב ועוד, וכן בב"ב בפרדס כץ ועוד, האם יש לזה היתר?
הן ידוע הגמ' לגבי איכא דרכא אחרינא, שאפי' אם הדרך קשה יותר - וא"כ לכאו' ללכת לגור לכתחלה בכזה מקום כשיש מקומות אחרים כמו קרית ספר וביתר, והגם דידעתי שיבואו ויטענו שאין זה אופציה אחרת, הן מפני האיכות או הכולל או העבודה של האשה.. עכ"פ אני מחפש בעיקר מידע על הנושא ולא סברות [!], אבקש את עזרת חברי הפורום בנושא.
נ.ב. ואין לדמות את מגורי גדולי ישראל בעיקר בעבר בהתגוררות במקומות מעין אלה כמו בתל אביב או אפי' שכונת גאולה לפני כמה עשרות שנים,דיתכן שאז לא היה מקום נוח ברמה סבירה כהיום, - עכ"פ שוב אני מחפש מידע בנושא.

מקורות? ''וקרב פזורינו מבין הגויים''
דווקא בעניין של 'הנהגה' מתאים יותר 'מעשה רב' שמלבד 'מקור' הוא גם 'השקפה'
ועוד 'איכא דרכא אחרינא'  נא' על ההולך בדרך ולא על ההולך לקנות בית.
כמובן שאם הייתי יודע מקור טוב יותר לא הייתי חוסך ממך.

סענדער כתב:מקורות? ''וקרב פזורינו מבין הגויים''
דווקא בעניין של 'הנהגה' מתאים יותר 'מעשה רב' שמלבד 'מקור' הוא גם 'השקפה'
ועוד 'איכא דרכא אחרינא'  נא' על ההולך בדרך ולא על ההולך לקנות בית.
כמובן שאם הייתי יודע מקור טוב יותר לא הייתי חוסך ממך.

לגבי הנהגה מרב אם תביא לי רב שחי שאני יכול לגשת לשאול אותו אכן צדק בפיך, כי דבר אחר לעולם לא אדע את שיקוליו ואת טענותיו, [לדוגמא יש רבנים שידוע לי שבאו למקומות מעין אלה כדי לחזק את המקום..].
לגבי הדרכא אחרינא לכאו' איפכא מסתברא!

לגבי דרכא אחרינא בע"ז מובא בתוס' שרק אם הדרכים שוות, משא"כ אם הדרכא אחרינא ארוכה יותר אי"ז דרכא אחרינא.
ואולי זה יועיל לך: http://www.otzar.org/wotzar/Book.asp?23 ... S&page=192

שומר מסורת כתב:נ.ב. ואין לדמות את מגורי גדולי ישראל בעיקר בעבר בהתגוררות במקומות מעין אלה כמו בתל אביב או אפי' שכונת גאולה לפני כמה עשרות שנים,דיתכן שאז לא היה מקום נוח ברמה סבירה כהיום,

דווקא כן היו אדמורי''ם רבים שבחרו ב'עיר העברית' בשעה שהייתה אפשרות לגור בירושלים.

סענדער כתב:

שומר מסורת כתב:נ.ב. ואין לדמות את מגורי גדולי ישראל בעיקר בעבר בהתגוררות במקומות מעין אלה כמו בתל אביב או אפי' שכונת גאולה לפני כמה עשרות שנים,דיתכן שאז לא היה מקום נוח ברמה סבירה כהיום,

דווקא כן היו אדמורי''ם רבים שבחרו ב'עיר העברית' בשעה שהייתה אפשרות לגור בירושלים.

וזה כבר שייך לאשכול "תל אביב של מעלה"

גלילי כתב:לגבי דרכא אחרינא בע"ז מובא בתוס' שרק אם הדרכים שוות, משא"כ אם הדרכא אחרינא ארוכה יותר אי"ז דרכא אחרינא.
ואולי זה יועיל לך: http://www.otzar.org/wotzar/Book.asp?23 ... S&page=192

א. בתוס' שם מבואר להדי' שהוא דוקא טורח גדול ל"ח דרכא אחרינא - וכבר עמד בזה העטרת פז עמ' קפז. וביותר בשו"ת אז נדברו [ח"ז סי' עה] כי הרב השואל שם הביא את דברי התוס' בע"ז מח ע"ב הנ"ל שמתבאר מדבריהם דלא הוי דרכא אחרינא אלא כשב' הדרכים שוות אבל אם אחד הוא יותר ארוך לא, וכתב ע"ז ראין משם ראיה לנידון דידן, משום שכל מה שדיברו שם תוס' זה דוקא בענין עבודה זרה דאין בו אלא איסור בלבד, ולהכי לא החמירו בזה חכמים להטריח יותר מדאי, אולם בענין מראות אסורות שהוא ענין של תאוה לאו מילתא היא לומר שאם הדרך השניה יותר ארוכה דא"צ לטרוח וכו'...
ב. אכן בדברי הרב עטרת פז יש הרבה חומר שם, וצריך להתישב בכל ראיותיו, [דרך אגב בעמ' קפא בסוף שם הוא מביא סיפור תמוה ממרן מלכא...- שככל הנראה מלמד הרבה על פסיקותיו שאינם תמיד בסכינא חריפא הגם שהוא כן כותב אותם בסכינא חריפא...].
ג. עכ"פ הוא מביא שם הרבה ראשונים שאפי' במקום שיש סכנה חשיב דרכא אחרינא, וכן ממה שהביא מהאגרות משה לגבי חוף מעורב, הגם שאכן תמוה הוא מ"מ אין להוכיח דלרפואה שאני - מלבד שעצם המושג אחד שיכול לשמור א"ע צ"ע - שידוע הסיפור אם אחד מהתנאים שאמר כך וביום כיפור נכשל....
למעשה עדיין צ"ע. [נפ"מ לתשובה ביו"כ...].

ושוב מצאתי דברים מפורשים מהגאון רבי מרדכי גרוס שליט"א בספרו אום אני חומה [ח"א עמ' נד ציון המצוינת ס"ק תקל"ג] בזה"ל, וכן בבחירת מקום דירתו צריך שיהא במקום דליכא פריצות כשיש לו אפשרות במקום אחר דהוי כאית ליה דרכא אחרינא, ועי' ספר חיי עולם ח''ב פ''ט מהתרחקות ממקום עבירה מחמת השפעה ח''ו, ויש ליזהר בדבר המצוי שלשכנים יש המכשיר הטלויז' וכיו''ב שימנע את ילדיו מלהכנס לבית זה, ויתיעץ עם חכס אם להחליף דירתו למקום אחר לקיים הרחק משכן רע דמתניתין דאבות פ''א משנה ז' עכ"ל.

שומר מסורת כתב:ושוב מצאתי דברים מפורשים מהגאון רבי מרדכי גרוס שליט"א בספרו אום אני חומה [ח"א עמ' נד ציון המצוינת ס"ק תקל"ג] בזה"ל, וכן בבחירת מקום דירתו צריך שיהא במקום דליכא פריצות כשיש לו אפשרות במקום אחר דהוי כאית ליה דרכא אחרינא, ועי' ספר חיי עולם ח''ב פ''ט מהתרחקות ממקום עבירה מחמת השפעה ח''ו, ויש ליזהר בדבר המצוי שלשכנים יש המכשיר הטלויז' וכיו''ב שימנע את ילדיו מלהכנס לבית זה, ויתיעץ עם חכס אם להחליף דירתו למקום אחר לקיים הרחק משכן רע דמתניתין דאבות פ''א משנה ז' עכ"ל.

/

מאידך גיסא, מובא בארחות רבינו באחד הכרכים שהסטייפלער המליץ לו לקנות דירות לילדיו (מחוסר תקציב) במקומות חילוניים זולים כמו כפר סבא וכו', אקוה כי מישהו יעלה ציטוט מדויק.

שומר מסורת כתב:א. בתוס' שם מבואר להדי' שהוא דוקא טורח גדול ל"ח דרכא אחרינא - וכבר עמד בזה העטרת פז עמ' קפז. וביותר בשו"ת אז נדברו [ח"ז סי' עה] כי הרב השואל שם הביא את דברי התוס' בע"ז מח ע"ב הנ"ל שמתבאר מדבריהם דלא הוי דרכא אחרינא אלא כשב' הדרכים שוות אבל אם אחד הוא יותר ארוך לא, וכתב ע"ז ראין משם ראיה לנידון דידן, משום שכל מה שדיברו שם תוס' זה דוקא בענין עבודה זרה דאין בו אלא איסור בלבד, ולהכי לא החמירו בזה חכמים להטריח יותר מדאי, אולם בענין מראות אסורות שהוא ענין של תאוה לאו מילתא היא לומר שאם הדרך השניה יותר ארוכה דא"צ לטרוח וכו'...

והלא התוס' נימקו, ולנימוק שלך חוזרת הטענה א"כ אין לדבר סוף.

מגיב ומניב כתב:
מאידך גיסא, מובא בארחות רבינו באחד הכרכים שהסטייפלער המליץ לו לקנות דירות לילדיו (מחוסר תקציב) במקומות חילוניים זולים כמו כפר סבא וכו', אקוה כי מישהו יעלה ציטוט מדויק.

לגבי איכא דרכא אחרינא בהפסד ממון זה נושא בפני עצמו, עיין בעטרת פז, [דרק אגב לא נ"ל כ"כ לענין לפסוק עפ"י הארחות רבינו, וד"ל, עיין בחלק האחרון...]

נראה שודאי עדיף לקנות דירה במקומות אלו משום ישוב ארץ ישראל שבזה מתחרד המקום והופך ליותר יהודי וחרדי, וזהו עיקר ישוב א"י לחרדה וליהדה, וכבר אמרו לעולם ישב אדם בא"י בעיר שרובה עכו"ם ולא בחו"ל בעיר שרובה ישראל, וודאי עכו"ם פרוצים הם, ומ"מ עדיף ישוב א"י, וכן כאן עדיף ישוב א"י מעיר ישראלית. ואף שאי"ז הנושא מ"מ אפשר לדון מזה.