אני מחפש מקור לכם ש'חצר' בשפה קדומה היתה ביטוי לשלטון המלך,
למשל הר"יד בפירוש משלי כותב:
(ח) כופר נפש איש עשרו - אמת ודאי שהעושר הוא כופר לבעליו, שהרבה פעמים ניצול בעבור עשרו. אבל העני הוא נח יותר מן העשיר, שלעולם לא שמע גערה, לא מן החצרות ולא משום עלילה, שאין לו כלום.
ברור שכוונתו לשלטון, אך מה המקור?