עמוד 1 מתוך 1

מעלת טבילת עזרא

פורסם: ג' אוגוסט 24, 2010 7:00 pm
על ידי יאיר
4 עמודים

Re: מעלת טבילת עזרא

פורסם: ג' אוגוסט 24, 2010 7:18 pm
על ידי זקן ששכח
בשו"ת מן השמים יש תשובה בנושא, ור' ראובן מרגליות בהערותיו מאריך כדרכו בטוב טעם.

Re: מעלת טבילת עזרא

פורסם: ג' אוגוסט 24, 2010 7:56 pm
על ידי חכם באשי
אריכות גדולה בענין זה מצויה בספרו של ר' חיים קרויס ז"ל (נלב"ע זה עתה), 'טהרת יום טוב'.

Re: מעלת טבילת עזרא

פורסם: ג' אוגוסט 24, 2010 11:48 pm
על ידי תחכמוני
כמו כן יש על עצם מהות הטהרה בטבילה בספר תורת חיל על מקואות - נמצא בגי' 9, בבקשה.

Re: מעלת טבילת עזרא

פורסם: ד' אוגוסט 25, 2010 1:22 am
על ידי איש_ספר
יש לצרף גם את ספריו של הגה"צ ר"ס ערלנגר, טהרת התורה ג"ח.
http://www.otzar.org/wotzar/Book.asp?61266&BOOKS

Re: מעלת טבילת עזרא

פורסם: ו' יולי 08, 2022 8:42 am
על ידי פולסברג
איש_ספר כתב:יש לצרף גם את ספריו של הגה"צ ר"ס ערלנגר, טהרת התורה ג"ח.
http://www.otzar.org/wotzar/Book.asp?61266&BOOKS

וגם לרבות ספרי הגה''צ ר' ישראל קלמן קראהן [טהרת ישראל?] כו''כ חלקים. למה אינם באוצר?

ראיתי לא' שהוציא מכאן שמהר''ם מרוטנברג לא נהג בטבילת עזרא
ספר תשב"ץ קטן סימן קכב
ובערב יום כפורים ור"ה והושענא רבה. וכשהוא בעל ברית. מהר"ם ז"ל שופך על ראשו ט' קבין מים שהם רי"ו ביצים במקום טבילה כי אותה טבילה אינה כי אם בשביל טהרה ולא בשביל חובה. ארחץ בנקיו"ן כפי בגימטריא רי"ו רמז ט' קבין שהם רי"ו ביצים הוי טהרה ונקיות:

Re: מעלת טבילת עזרא

פורסם: א' יולי 10, 2022 5:29 pm
על ידי כדכד
אולי כשהיה בכלא?
אמנם ה"שהוא בעל ברית" פחות מתאים לכך.

Re: מעלת טבילת עזרא

פורסם: א' יולי 10, 2022 6:05 pm
על ידי עזריאל ברגר
בסוגיית הגמרא בענין זה (ברכות כב,א-ב) - לא הובאה המשנה (מקוואות פ"ג מ"ד) "בעל קרי החולה שנפלו עליו תשעה קבין מים" וכו', וכפי שהובאה בגמרא בגיטין (טז,א) "אמר רב פפא הרי אמרו בעל קרי חולה שנתנו עליו תשעה קבין מים טהור".
ולא רק שלא הובאה המשנה הזאת, אלא שמהלך הגמרא, ובפרט ההכרעה למעשה בסופה - איננו מסתדר עם המשנה הזאת:
דהנה אלו הן הדעות בסוגיא זו:
א.
כי אתא רב דימי אמר רבי עקיבא ורבי יהודה גלוסטרא אמרו לא שנו אלא לחולה לאונסו אבל לחולה המרגיל ארבעים סאה
הוא לכאורה מסתדר עם המשנה, ומעמיד אותה בחולה לאונסו.
ב.
כי אתא רבין ... אמר להו לא שנו אלא לחולה המרגיל אבל לחולה לאונסו פטור מכלום
גם הוא יכול לכאורה להעמיד את המשנה בחולה המרגיל, אבל בריא המרגיל - בארבעים סאה.
אך בהמשך שואלת הגמרא:
מכדי כולהו אמוראי ותנאי בדעזרא קמיפלגי, ונחזי עזרא היכי תקן?

ונחלקו האמוראים בפירוש הדברים:
א.
אמר אביי עזרא תקן לבריא המרגיל מ' סאה ובריא לאונסו ט' קבין ואתו אמוראי ופליגי בחולה מר סבר חולה המרגיל כבריא המרגיל וחולה לאונסו כבריא לאונסו

ושיטה זו איננה מסתדרת כלל עם המשנה! מדוע נקטה המשנה "בעל קרי החולה", כאשר להלכה אין שום הבדל בין בריא לחולה?!
ב.
ומר סבר חולה המרגיל כבריא לאונסו וחולה לאונסו פטור מכלום

שיטה זו מובנת, כנ"ל.
וממשיכים בשיטה נוספת:
אמר רבא ... עזרא תקן טבילה לבריא המרגיל מ' סאה ואתו רבנן והתקינו לבריא לאונסו ט' קבין ואתו אמוראי וקא מיפלגי בחולה

וכאן יש קושיא גדולה: רק "אמוראי" התחילו לדבר על חולה?! הלא המשנה דיברה על חולה!!!
ובהמשך דבריו הוא מסכים להלכה עם אביי:
מר סבר חולה המרגיל כבריא המרגיל וחולה לאונסו כבריא לאונסו

דהיינו שמשווים את הבריא עם החולה, והמשנה איננה מובנת.
ומר סבר לבריא המרגיל מ' סאה וחולה המרגיל כבריא לאונסו ט' קבין אבל לחולה לאונסו פטור מכלום

והוא יכול לבאר - כנ"ל - שהמשנה מדברת על "המרגיל".
אך ממשיך רבא, ומכריע הלכה:
אמר רבא הלכתא בריא המרגיל וחולה המרגיל ארבעים סאה ובריא לאונסו תשעה קבין אבל לחולה לאונסו פטור מכלום

וההלכה הזאת - היא נגד המשנה!
המשנה אומרת שיש "חולה" שמשתמש בט' קבין, והוא אומר שאין דבר כזה, אלא או מ' סאה או שפטור מכלום.
אתמהה!!!

האם יש מי שעמד על הקושיא הזאת?