פורום אוצר החכמה

שאלונו היום לפנה"צ חידה שהבטיחו ע"ז [אינני יודע בדיוק מי, אבל השמועה רווחת כך, בכ"א מעניין התשובה] 12000 ש"ח. וזה תוכנה, היכ"ת שפרה טריפה תתכשר באמירת מילה אחת?

שני עדים נשאלו, האם פרה טריפה זו, העומדת לפנינו, היא בן פקועה, והם ענו: כן.
ובמילה אחת הכשירוה, כי הפרה הותרה בשחיטת אמה.

לרשום את חשבון הבנק שלי?

ואולי אין צורך לשני עדים, שהרי עד אחד נאמן באיסורים.

חכם באשי כתב:שני עדים נשאלו, האם פרה טריפה זו, העומדת לפנינו, היא בן פקועה, והם ענו: כן.
ובמילה אחת הכשירוה, כי הפרה הותרה בשחיטת אמה.

לרשום את חשבון הבנק שלי?

שחיטת אמה מוציאתה מידי טריפה?

למיטב ידיעתי, כן.
שהרי היא נחשבת כירך אמה, שנחשטה.

(האמת שלא הבנתי בדיוק את השאלה, אם הכוונה לבהמה חיה שיש בה סימני טריפה, או כזו שנשחטה כבר, אבל לא נראה שזה משנה).

אם עוברת שנה וחיה סימן שהיא לא טריפה?
ע"י קידוש החודש לחודש הי"ג, במילה "מקודש" יצאה הפרה מכלל טריפה!

הכהן כתב:

חכם באשי כתב:שני עדים נשאלו, האם פרה טריפה זו, העומדת לפנינו, היא בן פקועה, והם ענו: כן.
ובמילה אחת הכשירוה, כי הפרה הותרה בשחיטת אמה.

לרשום את חשבון הבנק שלי?

שחיטת אמה מוציאתה מידי טריפה?

חכם באשי כתב:למיטב ידיעתי, כן.
שהרי היא נחשבת כירך אמה, שנחשטה.

(האמת שלא הבנתי בדיוק את השאלה, אם הכוונה לבהמה חיה שיש בה סימני טריפה, או כזו שנשחטה כבר, אבל לא נראה שזה משנה).

אם אני זוכר נכון הרי שחכם באשי צודק, אלא שזה רק אם נטרפה לאחר שחיטת האם. אך אם נטרפה קודם, היא ואמה אסורים באכילה.

חכם באשי כתב:ואולי אין צורך לשני עדים, שהרי עד אחד נאמן באיסורים.

12,000 ש"ח זה לא ממונות? יענקל מילר אומר ששטר של מאה דולר אינו מקצה, כי מאה דולר זה לא כסף...

מאיר סובל כתב:אם עוברת שנה וחיה סימן שהיא לא טריפה?
ע"י קידוש החודש לחודש הי"ג, במילה "מקודש" יצאה הפרה מכלל טריפה!

אם עברו י"ב חודש הרי שהבהמה לא טריפה, והשאלה היתה על בהמה טריפה [מלבד שצריך להדגיש בתירוצך שמדובר שנטרפה בראש חודש].

בכור שנשחט, ומומחה נשאל אם הוא בעל מום ואמר 'כן'.

שחט מסוכנת, ובא אחד והעיד שפירכסה בסוף השחיטה.

היה מוחזק יהודי, ועשה בה מעשה לשם ע"ז, ונאסרה כדין ע"ז של יהודי שאינה בטלה לעולם, ואז חזר ואמר שהוא גוי ונאמן על עצמו, וביטל את הע"ז.

בהמה שהעידו עליה שהרגה את הנפש, ובא אחד והצטרף לעד שני לעדות הזמה לעדים הראשונים.

באחד שהדיר בהמתו מכל העולם, ובא אחד והעיד עליו שמת, ומותרת אשתו, וירש אותו בנו.

חבל על הזמן, לא יעזור, אם לא יענו בדיוק לאותו דבר שיושב בבטן לאותו אחד שהפריח את ההבטחה ההזויה הזאת [אשרי המאמין..] גם אם יהיו 12000 תשובות לא יקבלו את הפרס.

img770 כתב:בכור שנשחט, ומומחה נשאל אם הוא בעל מום ואמר 'כן'.

בדוגמא זו ובשאר הדוגמאות שהבאת, אין מדובר בטריפה אלא בשאר איסורי אכילה.
התירוץ היחיד שיכול להיות הוא של הרב חכם באשי, כיון שהיא הטרפה היחידה המותרת באכילה, וניתן אף לברר זאת במילה אחת, וכדלעיל.

גם זה לא מסתבר שיהא בכוונת השואל על ענין "בירור" ויותר משמע שכוונתו על ענין "חלות", וזה כפירושו של מאיר סובל

שייך גם מצד הגברא, כגון שאין שם אלא טריפה זו, ואמרו (רופא או החולה) על אדם שהוא חולה וצריך לאכול ממנה.

לשון השאלה שהפרה תתכשר

חכם באשי כתב:שני עדים נשאלו, האם פרה טריפה זו, העומדת לפנינו, היא בן פקועה, והם ענו: כן.
ובמילה אחת הכשירוה, כי הפרה הותרה בשחיטת אמה.

לרשום את חשבון הבנק שלי?

חכם באשי... למה לא אמרת ששאלו את העדים אם היא טריפה ואמרו "לא"....
ולגופה של שאלה, אם הכוונה שתתכשר למפרע, יש הרבה אפנים. [ואין הכוונה לנושאים של 'בירור', אלא דברים שמשתנים למפרע]
אבל אם הכוונה שתתכשר רק מכאן ואילך, זו באמת שאלה טובה.

בן החבורה כתב:גם זה לא מסתבר שיהא בכוונת השואל על ענין "בירור" ויותר משמע שכוונתו על ענין "חלות", וזה כפירושו של מאיר סובל

גם בפירושו של מאיר סובל זה בירור, שע"י חלות החודש מתברר שהבהמה לא טריפה.

יורה_דעות כתב:

חכם באשי כתב:שני עדים נשאלו, האם פרה טריפה זו, העומדת לפנינו, היא בן פקועה, והם ענו: כן.
ובמילה אחת הכשירוה, כי הפרה הותרה בשחיטת אמה.

לרשום את חשבון הבנק שלי?

חכם באשי... למה לא אמרת ששאלו את העדים אם היא טריפה ואמרו "לא"....

כי אז אין מדובר על בהמה טריפה, אלא בהמה שטעינו בה.
סוף כל סוף, אין - ולא שייך שתהיה - דרך אחרת מלבד תירוצו של חכם באשי, כיון שאין שום טריפה בעולם המותרת באכילה אלא בן פקועה.
וכל הדרכים האחרות רק מובילות אותנו לבירור שהבהמה לא טריפה.

איש רגיל כתב:

בן החבורה כתב:גם זה לא מסתבר שיהא בכוונת השואל על ענין "בירור" ויותר משמע שכוונתו על ענין "חלות", וזה כפירושו של מאיר סובל

גם בפירושו של מאיר סובל זה בירור, שע"י חלות החודש מתברר שהבהמה לא טריפה.

לא מדוייק, כי 'לקל גומר עלי'

בן החבורה כתב:

איש רגיל כתב:

בן החבורה כתב:גם זה לא מסתבר שיהא בכוונת השואל על ענין "בירור" ויותר משמע שכוונתו על ענין "חלות", וזה כפירושו של מאיר סובל

גם בפירושו של מאיר סובל זה בירור, שע"י חלות החודש מתברר שהבהמה לא טריפה.

לא מדוייק, כי 'לקל גומר עלי'

מדוייק לגמרי. לקל גומר עלי נאמר על קטנה פחותה מג' שנים שבתוליה חוזרים.
בהמה שנטרפה בא' לחודש שבט, לכשיכריזו בית דין בשנה הבאה על חודש שבט 'מקודש', הבהמה תשבוק את חייה באותו הרגע. מנין לך שהיא תחזור לבריאותה?

אם היא לא מתה עד עכשיו והיתה ראויה למות עוד היום הרי שברגע שמקדשים החודש והיא עדיין חיה היא הופכת להיות כשרה. אתה צודק שלקל גומר עלי לא כ"כ מתאים לכאן אבל הוא מתאים לכאן בהשאלה.

הבעיה היחידה שדברי מאיר סובל לא נכונים כי טריפה שחיה יב' חדש ג"כ טריפה והסימן דיב"ח אינו אלא בספק
ומש"כ שהטריפה היחידה שמותרת היא בן פקועה לא נכון כי בן פקועה אינה טריפה אלא שחוטה לפני שחל בה דין טריפות
ודיני טריפות יכולים להיות תלויים בהרבה דינים אחרים - אבל בכולם מתברר למפרע
וכנראה החידה היא על דבר שנכשר מכאן ולהבא

בן החבורה כתב:אם היא לא מתה עד עכשיו והיתה ראויה למות עוד היום הרי שברגע שמקדשים החודש והיא עדיין חיה היא הופכת להיות כשרה. אתה צודק שלקל גומר עלי לא כ"כ מתאים לכאן אבל הוא מתאים לכאן בהשאלה.

אני לא מבין אותך. אם היא באמת טריפה, אז לא יתכן שתחיה י"ב חודש, וכשיגיע הרגע האחרון של הי"ב חודש היא פשוט תמות, ואם נשארה בחיים הרי מתברר שהיא לא טריפה.

יורה_דעות כתב:הבעיה היחידה שדברי מאיר סובל לא נכונים כי טריפה שחיה יב' חדש ג"כ טריפה והסימן דיב"ח אינו אלא בספק

הסימן של י"ב חודש הוא מחלוקת בגמ', ואנן קיי"ל כמ"ד דטריפה אינה חיה י"ב חודש ובאבן העזר (סימן יז סל"ב) מתירים אשה לשוק עפ"ז.

יורה_דעות כתב:ומש"כ שהטריפה היחידה שמותרת היא בן פקועה לא נכון כי בן פקועה אינה טריפה אלא שחוטה לפני שחל בה דין טריפות

בן פקועה הוא טריפה במציאות, ולא יחיה יותר מי"ב חודש, אלא שאינו אסור באכילה, כיון שחל בו דין שחוטה קודם שנטרפה.

איש רגיל יקר, ההלכה שטריפה אינה חיה לרוה"פ, ומ"מ לא מתירים אותה אחר יב' חודש והנך טועה בדבר משנה המבואר ברמב"ם ואחריו בכל הפוסקים
רק בספק טריפה מתירים ביב"ח, או במי שאינו לפנינו אפשר להניח שמת
אבל מי שמוגדר כטריפה דינו לא משתנה גם אם יחיה יותר מיב"ח

יורה_דעות כתב:איש רגיל יקר, ההלכה שטריפה אינה חיה לרוה"פ, ומ"מ לא מתירים אותה אחר יב' חודש והנך טועה בדבר משנה המבואר ברמב"ם ואחריו בכל הפוסקים
רק בספק טריפה מתירים ביב"ח, או במי שאינו לפנינו אפשר להניח שמת
אבל מי שמוגדר כטריפה דינו לא משתנה גם אם יחיה יותר מיב"ח

תוכל לרשום בבקשה היכן הרמב"ם ושאר הפוסקים שציינת אליהם.

אולי מדובר בבשר טריפה שהורה בה חכם ואמר "כשר" בטעות, האם יש מציאות שהבהמה תתכשר בדברי הדיין על אף שבאמת היא טריפה?

--

אם אמת נכון הדבר שהובטח על פתרון החידה סכום שכזה, הרי ברור שהפתרון אינו פשוט כ"כ אלא ודאי יש כאן "כאפ" רציני

השאלה נשאלה בתכנית בקול ברמה והפרס הוא ברהיטים בשווי 12,000 ש"ח
כל האופציות שעלו כאן נוסו

כמעיין המתגבר כתב:השאלה נשאלה בתכנית בקול ברמה והפרס הוא ברהיטים בשווי 12,000 ש"ח
כל האופציות שעלו כאן נוסו

ומדוע נדחו?

איש רגיל כתב:

כמעיין המתגבר כתב:השאלה נשאלה בתכנית בקול ברמה והפרס הוא ברהיטים בשווי 12,000 ש"ח
כל האופציות שעלו כאן נוסו

ומדוע נדחו?

בעל החידה מתכוון למשהו מסויים

צריך להכיר את בעל החידות הזה בשביל להבין את העניין, יש עשרות אולי מאות תשובות נכונות. אבל לא לזה הוא התכוון.

תגובות מכתבה בעניין.
"אני ניסיתי כמה פעמים לפתור והפסקתי. בגלל שיש בעיה עם החידות של עמי מיימון, שאינן מוגדרות טוב. שימו לב למשפט בכתבה שהוא אומר, התשובות של חלקם היו נכונות – אך אף לא אחת מהן קלעה לכוונת המשורר. בין הפתרונות שהציעו: המתפלל שיכור, המקום איננו נקי, וגם יצירתי יותר – האיש עבר ניתוח לשינוי מין (טרנסג'נדר) או שיש לו שני ראשים. "זו חידה שמבוססת על מקרה ספציפי, ולכן קשה מאוד לפתור אותה".

בכל חידון אחר, מי שענה את התשובה שהיה שיכור, אמור לזכות. או למשל אם נניח יש תשובה נכונה במקרה שהיה כהן, או לוי או ישראל, למשל. אי אפשר להוסיף כללים נוספים באמצע החידה, לכן מי שכותב את החידה אמור לעבוד קשה, ולשלול כל תשובה אפשרית אחרת. הוא צריך לומר מראש, מדובר בגבר, לא שיכור, נורמלי ורגיל, ביום חול, לא צום , לא חול המועד , לא משנה אם הוא כהן או לא, התפילין הן שלו, או לא, לא משנה.

הבעיה היא בהגדרות החידה, כל עוד לא ניתנו ההסתייגויות מראש ולא ניתנה שאלה שהתשובה היחידה שלה היא המקרה הספציפי. הוא לא יכול לתת הגדרה כוללת ובסוף לומר שהתכוון למקרה ספציפי. והוא לא יכול לומר לכל תשובה שניה "תשובה נכונה אבל לא לכך התכוונתי".

מקווה שיהיה לתועלת."



המשך התגובות.
אם תאזין לשידור כל יום תבין שכל ההסתייגויות נאמרו עשרות פעמים. בהצלחה אחי... תגובה חדשה הגיבו לתגובה 0להמלצה הירשמו חינם. רשומים? התחברו

63.האזנתי. ההסתייגויות לא נאמרות מיד בהתחלה חיים, ב"ב ‏(22.11.12)
63.האזנתי. ההסתייגויות לא נאמרות מיד בהתחלה
חיים, ב"ב ‏(22.11.12)

אני מניח שבאת להגיב לדבריי. אני הייתי מאזין הרבה מאוד, קרה הרבה פעמים שאנשים ענו תשובה נכונה אבל נתקלו בתגובה "התשובה נכונה אבל לא לכך התכוונו". זאת אומרת שהיה פיתרון אחר לחידה שלא עלה בדעתם קודם לכן וזה לא הוגן לעשות כך חידות. צריך לומר את החידה בצורהכזו שלא יהיה לה עודפתרונות, ולא כשאדם פותר, ונכון, אומרים לו, בעצם מדובר במקרה כזה וכזה ולכן אינך צודק....

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4304643,00.html

ואגב, במקרה זה הוא צמצם את התשובה לסימן א ביורה דעה, וכמו כן לא מדובר על שינוי במציאות,

שלום עליכם הרב דבר חדש.
כשמביאים ציטוטים מאתרים שאינם נקיים, יש לבדוק בזכוכית מגדלת כל מילה, ולסנן את הצריך סינון.
כט"ס.

נו מה הפתרון?