פורום אוצר החכמה

רבינו בעל מנחת אלעזר זי"ע בספרו 'נמוקי אורח חיים' כותב, וזה לשון קדשו: "אולם מה שהוא ענין סוד וקבלה, אין לנו אלא דברי רבינו האריז"ל שהוא בזה הפוסק ומכריע ומגלה האמת בחכמת האמת כנודע, וכן קבלות הדורות שלאחריו".
אני מחפש מקורות לעוד דיעות שאחזו כך,

ידוע שהרמ"ע מפאנו לא קיבל תמיד את מנהגי האר"י, וכן הגר"א לא אחז כך, הן בסדר האצילות, והן במנהגים, כמו י"ב חלות, תפילין של רבינו תם ועוד.

החיד"א בשם הגדולים (קונטרס אחרון חלק ספרים מערכת ק אות א) מביא: "וראיתי בכתבי הרב הרמ"ז שהוא היה נזהר לקרות שום ספר קבלה כי אם כתבי האר"י זצ"ל כפי אשר קיבלם מרבו מהר"ב הלוי שהיה קרוב לגורי האר"י, ואף ספרי הרמ"ע לא היה קורא...". וראה אריכות בשיטת הרמ"ז במה שכתב החכם רבי יוסף אביבי הי"ו במאמרו על סולת נקיה - פעולתו של הרמ"ז בקבלה.

האם יש מחכמי הפורום אשר יכולים לציין לעוד מקורות או מאמרים בנידון זה

תשוח"ח לכל העונים והמסייעים

דומה שהוא דבר מוסכם על הכל, ומה שמצינו להגר"א בכ"מ נראה כחולק עם האריז"ל, כבר עמדו בזה, וראה בהקדמת הגר"ח מוולוזי'ן לפי' ספד"צ, וגם מה שביאר בזה בעל הלשם במכתב [איני זוכר כרגע היכן נדפס].
הרמ"ע מפאנו - עד כמה שידוע לי - לא חלק ח"ו עם האריז"ל, אלא שקיבל מרבו מהר"י סרוק בשם האר"י, דברים שלא כתבם מהרח"ו.

ברקים רב כתב:הרמ"ע מפאנו - עד כמה שידוע לי - לא חלק ח"ו עם האריז"ל, אלא שקיבל מרבו מהר"י סרוק בשם האר"י, דברים שלא כתבם מהרח"ו.

מאמר בעניין זה מהפחד יצחק.

גם הרמ"ע בהקדמתו לפלח הרימון כותב שמאז שהגיע אליו כתבי האריז"ל פנה מתורת הרמ"ק

כתב ברקים: 'הרמ"ע מפאנו - עד כמה שידוע לי - לא חלק ח"ו עם האריז"ל'.

ומדוע חס ושלום? וכי לא חלקו גדולי ישראל על גדולי ישראל? כמו למשל רבי יהושע ורבן גמליאל?
מה הפחד הזה?
ולמה לכתוב שוב ושוב דברים מהרהורי הלב? אין צורך לבדוק בספרים? הכול סברות בעלמא?
והלא מקרא מלא הוא, והרמ"ע מפאנו - בעצם כתיבת ידו - כתב דברים שלא כאריז"ל!

ואצטט דברים כהווייתם:
קובץ של של כוונות ומנהגים על פי האר"י בידיו של הרמ"ע מפאנו, והוא הוסיף בגיליונותיו הערות בעצם כתיבת ידו. אחדות מהן משיגות על דברי האר"י וחולקות עליהם.
א. על המשפט: 'ותכוין לשם אל פשוט שעולה ל"א ועוד מלא כזה...', העיר הרמ"ע מפאנו: 'אין לזה ענין' (דף פב ע"ב).

ב. על המשפט: 'מורי זלה"ה ביום ר"ח לא היה מסיר התפילין עד שיגמרו כל הקדיש שלאחר חזרת ס"ת בהיכל קודם מוסף, ואח"כ חולץ התפילין ומתפלל מוסף', העיר הרמ"ע מפאנו: 'מנהג אבותיו בידו ומקום הניח לנו' (דף פו ע"ב). כדברים האלה כתב הרמ"ע גם באחת מתשובותיו: 'וזאת העצה הנכונה לשומר מצוה מן המובחר, שבר"ח יחלוץ תפליו שתיהן תיכף שגמר תפלת שחרית, ואל יטעה להמתין עד אחר קדושה דסדרא' (ספר קבלת האר"י, עמ' 413).

בריושמא כתב:כתב ברקים: 'הרמ"ע מפאנו - עד כמה שידוע לי - לא חלק ח"ו עם האריז"ל'.

ומדוע חס ושלום? וכי לא חלקו גדולי ישראל על גדולי ישראל? כמו למשל רבי יהושע ורבן גמליאל?
מה הפחד הזה?
ולמה לכתוב שוב ושוב דברים מהרהורי הלב? אין צורך לבדוק בספרים? הכול סברות בעלמא?
והלא מקרא מלא הוא, והרמ"ע מפאנו - בעצם כתיבת ידו - כתב דברים שלא כאריז"ל!

ואצטט דברים כהווייתם:
קובץ של של כוונות ומנהגים על פי האר"י בידיו של הרמ"ע מפאנו, והוא הוסיף בגיליונותיו הערות בעצם כתיבת ידו. אחדות מהן משיגות על דברי האר"י וחולקות עליהם.
א. על המשפט: 'ותכוין לשם אל פשוט שעולה ל"א ועוד מלא כזה...', העיר הרמ"ע מפאנו: 'אין לזה ענין' (דף פב ע"ב).

ב. על המשפט: 'מורי זלה"ה ביום ר"ח לא היה מסיר התפילין עד שיגמרו כל הקדיש שלאחר חזרת ס"ת בהיכל קודם מוסף, ואח"כ חולץ התפילין ומתפלל מוסף', העיר הרמ"ע מפאנו: 'מנהג אבותיו בידו ומקום הניח לנו' (דף פו ע"ב). כדברים האלה כתב הרמ"ע גם באחת מתשובותיו: 'וזאת העצה הנכונה לשומר מצוה מן המובחר, שבר"ח יחלוץ תפליו שתיהן תיכף שגמר תפלת שחרית, ואל יטעה להמתין עד אחר קדושה דסדרא' (ספר קבלת האר"י, עמ' 413).

אני תמה על החכם בריו"ש, הלא ספרי רמ"ע מפאנו גלוים לפניו והם גדולי הכמות והאיכות, האם לא מצא בהם שום דבר שיכול לאשש את קביעתו שרמ"ע לא נמנע מלחלוק על האר"י?
הדוגמאות שהביא אינן 'דוגמאות', אלא דברים היוצאים מן הכלל, והן הובאו לפני שנים הרבה במאמרו של בניהו הרצ"ב, וגם הוא כתב עליהן שהן מפליאות, ואמנם ר"מ בניהו לא אתמחאי גברא בכגון אלו, ולמוצא החכם בריו"ש אנו מצפים

תודה להפנייתו של סוקר למאמרו של בניהו. לא ראיתי את דבריו, ועכשיו אני רואה שגם הביא דוגמה שלישית למחלוקתו של הרמ"ע עם האר"י.
ומקום נוסף שחלק הרמ"ע על ר' חיים ויטל נמצא בספר מעין גנים:
וזה אצלי אמת ונכון והוא כפתור ופרח... וגם בהגהותינו בדרוש התקיעות והטרמוטין שכתב הר"ר חיים נר"ו אצל שם בן כ"ב הוספנו בזה באור שלא כדבריו, כבודו במקומו מונח כי רב מובהק הוא (בספר קבלת האר"י, עמ' 413).
וסוקר תמה האם לא מצאתי בכתבי הרמ"ע מקום שאיננו חולק על האר"י, והוא טוען שהדוגמאות שהבאתי הן יוצאות מן הכלל.
קראתי שוב ושוב, ולא הבנתי.
וכי אמרתי שהרמ"ע חלק על הוראה של האר"י? ברור שפעמים שהוא מסכים לדברי האר"י.
השאלה היתה: האם חס ושלום הוא חלק על האריז"ל או שלא ההין לעשות כן ותמיד הסכים לדברי האר"י?
ועל כך הבאתי מקומות שהוא אכן חלק על האר"י. והחס ושלום נסדק ונפרך. והכלל עומד על תלו:
הרמ"ע מפאנו קיבל את דברי האר"י, פעמים הסכים ופעמים חלק.
כדרכה של תורה, שסכין מחדדת.

אחזור על הראשונות: כבודו אומר אודות יחסו של הרמ"ע לאר"י: "פעמים קיבל פעמים חלק", והנה תורת הרמ"ע רחבה מאר'ש, ואם כל מה שמצא שהשיג עליו הוא בג' או בד' מקומות, ובכל שאר הדברים מסכים עמו, הרי שהוציא משפט מעוקל.

בחזרה לנושא האשכול מצאתי בספר יד אהרן לר' אהרן אלפאנדארי, וזה לשונו: אם במנחה של ערב שבת אם מניחין תפילין... שזה אומר בכה וזה אומר בכה, ואני אומר: שבמקום שיש מחלוקת, קבלת הרב האר"י זצוק"ל מכרעת , שכתב שבערב שבת אין מניחין תפילין

וכן נמצא עשרות פעמים בשלחן הטהור להה"ק מקאמארנא, כמה דוגמאות

סימן קד, זר זהב סק"ג – יש בזה מחלוקת בין עמודי עולם ופסקו דעביד כמר עביד... ועל פי קבלת מרן האר"י אין להפסיק כלל... וקבלת מרן יכריע
סימן קט, זר זהב סק"ב - וקבלת מרן האר"י ז"ל מכריע את כולם אפילו נגד דעת מור"ם שהוא רבן של כל בני הגולה
סימן קכג, זר זהב סק"א – נמצא בשם הגאונים... ומדברי מרן לא נראה כן, וקבלתו מכריע כל הגאונים
סימן קלא, סעיף ג – והמשנה מדעת מרן האר"י אינו אלא לב טועה כי מרן בקדושתו וברוח קדשו ובגודל חכמתו מכריע כל המנהגים

נראה לי שבכלל גילוי נאות ייחשב לומר שהשלחן הטהור סובר שהאר"י גדול גם מהתנאים והאמוראים ודינו כאלישע הנביא
ועי' באגרות משה שכ' פשוט שאפשר לחלוק על האר"י גם בניני הקבלה
ולמה לא הוזכרה רשימת מחלוקות הגר"א והאר"י כגון זו שערך ר' משה שטרנבוך, וכן האמור על כך בכתר ראש
וכן ס' עומר מן של מהר"ם די לונזאנו החולק על האר"י בהרבה דברים וטוען שבצעירותו אמר כן האר"י

קומי_אורי כתב:נראה לי שבכלל גילוי נאות ייחשב לומר שהשלחן הטהור סובר שהאר"י גדול גם מהתנאים והאמוראים ודינו כאלישע הנביא
ועי' באגרות משה שכ' פשוט שאפשר לחלוק על האר"י גם בניני הקבלה
ולמה לא הוזכרה רשימת מחלוקות הגר"א והאר"י כגון זו שערך ר' משה שטרנבוך, וכן האמור על כך בכתר ראש
וכן ס' עומר מן של מהר"ם די לונזאנו החולק על האר"י בהרבה דברים וטוען שבצעירותו אמר כן האר"י

איפה האג"מ?
איפה יש רשימה כזו של ר"מ שטרנבוך?
אם אומר שאמר כן בצעירותו פירוש שאינו חולק עליו, אלא אומר שבצעירותו עדיין לא היה "האר"י".
בספר הזה ימצא השואל - הוצאת אמ"ת - מקורות העונים לבקשתו
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?108415&

רשימה ארוכה להבדלים בין הנהגות האר"י והגר"א יש בספר זה השלחן ח"ג למרן הגר"ש דבליצקי שליט"א

אין לי בקיאות רבה בעניין הרמ"ע מפאנו, ובאמת אין טעם לכתוב בנושאים סבוכים אלו מבלי ידיעה רחבה בהם, אבל בכל זאת אשאל כמה מקומות יש שדבריו מחולקים עם האריז"ל, אף שדברי האריז"ל היו ידועים לו?
[ידועים דברי החיד"א בעניין העמידה באיש"ר, שאם הרמ"ע היה יודע שדעת האר"י כי לשון הירושלמי בענין אינו אלא הגהה, ודאי לא היה כותב שצריך לעמוד].

ובכל מקרה דומני שהביטוי: "הרמ"ע מפאנו קיבל את דברי האר"י, פעמים הסכים ופעמים חלק", אי"צ לבקיאות יתירה כדי להבין שהוא מגוחך.

קיבלתי את נזיפתו החמורה של הרב ברקים רב, ובע"ה בל"נ אשתדל מכאן ולהבא לא לכתוב דברים מגוחכים שחס ושלום לאומרם ולכותבם.

ברקים רב כתב:אין לי בקיאות רבה בעניין הרמ"ע מפאנו, ובאמת אין טעם לכתוב בנושאים סבוכים אלו מבלי ידיעה רחבה בהם, אבל בכל זאת אשאל כמה מקומות יש שדבריו מחולקים עם האריז"ל, אף שדברי האריז"ל היו ידועים לו?
[ידועים דברי החיד"א בעניין העמידה באיש"ר, שאם הרמ"ע היה יודע שדעת האר"י כי לשון הירושלמי בענין אינו אלא הגהה, ודאי לא היה כותב שצריך לעמוד].

ובכל מקרה דומני שהביטוי: "הרמ"ע מפאנו קיבל את דברי האר"י, פעמים הסכים ופעמים חלק", אי"צ לבקיאות יתירה כדי להבין שהוא מגוחך.

ראה כאן על הבקיאות בכתבי הרמ"ע מפאנו http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=14936&p=140529&hilit=%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%A9%D7%9E%D7%90#p140236

וכמדומני שלא אהיה מגלה סוד בדבר הקשר בין הרב יוסף אביב"י לניק הכותב כאן בשם בריושמא. כמבואר כאן http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=5883&p=50476#p50476

בריושמא כתב:קיבלתי את נזיפתו החמורה של הרב ברקים רב, ובע"ה בל"נ אשתדל מכאן ולהבא לא לכתוב דברים מגוחכים שחס ושלום לאומרם ולכותבם.

אולי סבירא ליה להרב ברקים רב שעדיף לכתוב את דבריו המוזרים של הרב שלחן הטהור בסימן סז שכל דברי האר"י אינם לא מפי מלאך ולא מפי שרף אלא מפי הקב"ה בעצמו. ולא לכתוב את דבריו המוצדקים של הרב בריושמא...

דברי האגרות משה בחאו"ח ח"ד סימן ג וע"ע בשו"ת שלמת חיים החדש סימנים צט ק קא וכבר האריך בזה מרן הגרע"י בכמה וכמה מקומות עין למשל בהקדמה להליכות עולם ח"ז.

יעקב כהן כתב:אולי סבירא ליה להרב ברקים רב שעדיף לכתוב את דבריו המוזרים של הרב שלחן הטהור בסימן סז שכל דברי האר"י אינם לא מפי מלאך ולא מפי שרף אלא מפי הקב"ה בעצמו.

עפרא לפימך !
של נעליך מעל רגליך כשבאת לדבר בהאי קדוש וטהור מוהריי"א מקאמארנא זיע"א, השמר לך מעלות בהר ומנגוע בקצהו !

בדרך אגב, מהורייי"א כתב כדברים האלו בב' מקומות שונות, וזה לא בסי' ס"ז כמש"כ !

שבטיישראל כתב:

יעקב כהן כתב:אולי סבירא ליה להרב ברקים רב שעדיף לכתוב את דבריו המוזרים של הרב שלחן הטהור בסימן סז שכל דברי האר"י אינם לא מפי מלאך ולא מפי שרף אלא מפי הקב"ה בעצמו.

עפרא לפימך !
של נעליך מעל רגליך כשבאת לדבר בהאי קדוש וטהור מוהריי"א מקאמארנא זיע"א, השמר לך מעלות בהר ומנגוע בקצהו !

בדרך אגב, מהורייי"א כתב כדברים האלו בב' מקומות שונות, וזה לא בסי' ס"ז כמש"כ !

מה אתה עונה בכלל לעוכר ישראל שמדבר כך בקדוש ישראל, מעניין איך היה מגיב אם מאן דהוא היה כותב כך על דברי הגר"ח מוולוזין בהקדמת ספרא דצניעותא

תרגעו (חסידים לא?!)
אין בזה זלזול ולא נכתב בכוונת זלזול, אלא ציון עובדא גרידא ותו לא.

מי שמכיר את דבריו של האי קדוש וטהור מוהריי"א מקאמארנא זיע"א יודע שכתב הרבה דברים תמוהים ומוזרים ומוגזמים עד למאוד, וכוונתי הייתה לרמוז לזה ותו לא, האמת שיש להאריך בכמה וכמה נושאים על דבריו אלא שאין עתותיי בידי וכעת עמד קנה במקומו.

יעקב כהן כתב:

בריושמא כתב:קיבלתי את נזיפתו החמורה של הרב ברקים רב, ובע"ה בל"נ אשתדל מכאן ולהבא לא לכתוב דברים מגוחכים שחס ושלום לאומרם ולכותבם.

אולי סבירא ליה להרב ברקים רב שעדיף לכתוב את דבריו המוזרים של הרב שלחן הטהור בסימן סז שכל דברי האר"י אינם לא מפי מלאך ולא מפי שרף אלא מפי הקב"ה בעצמו. ולא לכתוב את דבריו המוצדקים של הרב בריושמא...

דברי האגרות משה בחאו"ח ח"ד סימן ג וע"ע בשו"ת שלמת חיים החדש סימנים צט ק קא וכבר האריך בזה מרן הגרע"י בכמה וכמה מקומות עין למשל בהקדמה להליכות עולם ח"ז.

אשכול מביש!

הרב יעקב כהן כדרך מגזר מסוים מרבה בציטוטים בלי שום הבחנה.

הוצאת אמת ביקש מקורות לכך שהאריז"ל הוא סמכות אחרונה ומכרעת בענין הקבלה, ואתה משיב לו בהפניות העוסקות במשקלו של הארי"י בעולם ההלכה ולא קרב זה אל זה. כדאי איפוא לשפר את הבנת הנקרא.
אמת נכון הדבר שדברי הרב מקומרנא הם מופלאים ויוצאי דופן ולכן אין ללמוד מהם על הכלל, ועכ"ז ראוי לדבר עליו בדרך ארץ ובמורא (ויהי מורא הרב מקומרנא עליך כמורא הגרע"י...) כמובן וכפשוט.
הרב ברי ושמא, יחיד בדורו בתחומו, אבל לענ"ד אכן טעה במש"כ על הרמ"ע 'פעמים קיבל פעמים דחה'. (אף שאכן סדק את הח"ו... אם לא שיש סיבה מיוחדת שם, וצ"ע) ובחינם נעלב. ומודים דרבנן היינו שבחייהו.

יש בדברי סוקר כמה טעויות והבהיר בקצרה:
א. דברי אינם כהמשך לדברי פותח האשכול אלא לדברי האג"מ שציין קומי אורי (ושאלתך), ודברים המסתעפים מזה כמו כל אשכול.
ב. נושא האשכול הוא הן ענייני קבלה שאין בהם נפק"מ מעשית, והן הנהגות למעשה בין אם כל עינינם קבלה, ובין אם יש בהם גם נושא הלכתי, הגם שהחולקים חולקים מכוח ההלכה גרידא כמו תפילין דר"ת, וכמו שיראה הרואה בדברי פותח האשכול, ועל זה נסובים דברי האגרות משה והשלמת חיים שצינתי.
ג. ברור שהרב בריושמא לא התכון שהרמ"ע חולק על כחצי מדברי האר"י, ובהדיה כתב בתחילה "אחדות מהן משיגות על דברי האר"י וחולקות עליהם" וסתם נטפלו לו בזה.

הריח"ס האריך בזה בכמה מקומות בספריו כמו שציין כאן

יעקב כהן כתב:
מי שמכיר את דבריו של האי קדוש וטהור מוהריי"א מקאמארנא זיע"א יודע שכתב הרבה דברים תמוהים ומוזרים ומוגזמים עד למאוד, וכוונתי הייתה לרמוז לזה ותו לא, האמת שיש להאריך בכמה וכמה נושאים על דבריו אלא שאין עתותיי בידי וכעת עמד קנה במקומו.

אולי בכל זאת?