פורום אוצר החכמה

ידועים לי שלושה ראשונים שכתבו פירושים (או קטעי פירושים) על ההפטרות (למנהגם, כמובן).
1. הרוקח, בספרו 'רמזי ההפטרות' (אינו באוצר)
2. ר' יהודה החסיד, בתוך פירושו לתורה מהדורת לנגה (היה באוצר, הושמט, והובטח שיוחזר, ועדיין אני מצפה)
3. הרז"ה, חכם תימני, ב'ספר ההפטריות לכל השנה' (יש באוצר). לא ממש ראשון, יותר 'קדמון'.

מישהו יכול להוסיף על הרשימה?
(בדקתי ב'שרי האלף', ולא מצאתי יותר, ואולי נעלם מעיני).

תודה רבה.

הנה עוד
viewtopic.php?f=7&t=6728&p=60582&hilit=%D7%A4%D7%95%D7%A1%D7%9C+%D7%91%D7%98%D7%A8%D7%9D+%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%AA#p60582

חביבי,
עדיין לא פורים.
עוז והדר עדיין לא נחשב אצלי מה'ראשונים', אולי אצל אחרים שהורגלו ללמוד את פירושם החדש לגמרא הצמוד לרש"י...
עכ"פ, שכמובן לא התכוונתי לפירושי הראשונים שנכתבו לכתחילה על ספרי הנביאים, הם ידועים לי.

עוד קדמונים מזמן הראשונים שחיברו פירושים להפטרות:
ר'תנחום הירושלמי בעל המדריך המספיק
ר' יוסף ראש הסדר. הנודע בעיקר מהגניזה.
ואלו מאוחרים יותר:
ר' יו"ט ליפמן בעל ספר הנצחון
ר' יוסף ב"ר אברהם חיון שפירושו על יחזקאל י"ל ע"י מכון אופק.
מחכמי התימן הקדמונים מלבד הרז"ה ישנם עוד
----
האם בפסיקתא (רבתי) לא משוקעים - מבד דברי תנאים - גם מדברי קדמונים?

תודה לך, איש ספר.
אבל (כמעט) כל אלו שציינת ידועים לי, הם לא כתבו את פירושיהם 'ישירות' על ההפטרות אלא ספרי הנביאים. אולי זה לא משנה לך, אבל לי, כרגע, הפרט הזה כן חשוב...
פירושו של ר"ת הירושלמי הוא בערבית-יהודית, ורובו נדפס, אך בדר"כ עם תרגומים לאנגלית או גרמנית. שפות שאיני קורא.
אם תוכל לציין לי את שמותיהם של חכמי תימן נוספים שפירשו את ההפטרות, זה מאוד יעזור לי.

בנוגע לפסיקתא, אכן משוקעים שם גם מדברי העורכים עצמם, היינו 'קדמונים' (שפעלו בזמן הגאונים). שלפי המקובל הספר נערך במאה העשירית, לכל המוקדם.

על מקצת מההפטרות יש בספר מושב זקנים
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?145536&

חכם באשי כתב:תודה לך, איש ספר.
אבל (כמעט) כל אלו שציינת ידועים לי, הם לא כתבו את פירושיהם 'ישירות' על ההפטרות אלא ספרי הנביאים. אולי זה לא משנה לך, אבל לי, כרגע, הפרט הזה כן חשוב...
פירושו של ר"ת הירושלמי הוא בערבית-יהודית, ורובו נדפס, אך בדר"כ עם תרגומים לאנגלית או גרמנית. שפות שאיני קורא.
אם תוכל לציין לי את שמותיהם של חכמי תימן נוספים שפירשו את ההפטרות, זה מאוד יעזור לי.

בנוגע לפסיקתא, אכן משוקעים שם גם מדברי העורכים עצמם, היינו 'קדמונים' (שפעלו בזמן הגאונים). שלפי המקובל הספר נערך במאה העשירית, לכל המוקדם.

לא הבנתי. כל החכמים שציינתי כתבו פירושים על ההפטרות, ולא על הנביאים כסדר. לפחות כך נכתב עליהם. אא"כ אתה יודע שיש כאן טעות

איש ספר, טעות בידך, והוטעית כנראה בידי אחרים.
ר' תנחום הירושלמי לא כתב את פירושו על ההפטרות אלא על ספרי נביאים ראשונים ואחרונים וחלק מספרי הכתובים. מרבית פירושו לא ראתה אור, ואלו שכן הם תורגמו לאנגלית/גרמנית.
מר' יוסף ראש הסדר ידוע פירושי אגדה וכדומה, מעט על פסוקים, אך איני יודע מנין לך שהוא כתב על ההפטרות.
ר' יו"ט מילהויזן - איני יודע.
ר' יוסף בר' חיוון - לא כתב על ההפטרות אלא על הנביאים. עי' בביוגרפיה המקיפה שכתב עליו א' גרוס.

ובנוגע לחכמי תימן - אשמח לשמוע כל מידע חדש, ועדיין לא שמעתי.

ספרייתי כתב:על מקצת מההפטרות יש בספר מושב זקנים
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?145536&

תודה רבה לך.
לא ידעתי. אבדוק.

אגב, מעניין שרק אצל ראשוני אשכנז (וצרפת) ותימן כתבו פירושים ישירות על ההפטרות!

חכם באשי כתב:איש ספר, טעות בידך, והוטעית כנראה בידי אחרים.
ר' תנחום הירושלמי לא כתב את פירושו על ההפטרות אלא על ספרי נביאים ראשונים ואחרונים וחלק מספרי הכתובים. מרבית פירושו לא ראתה אור, ואלו שכן הם תורגמו לאנגלית/גרמנית.
מר' יוסף ראש הסדר ידוע פירושי אגדה וכדומה, מעט על פסוקים, אך איני יודע מנין לך שהוא כתב על ההפטרות.
ר' יו"ט מילהויזן - איני יודע.
ר' יוסף בר' חיוון - לא כתב על ההפטרות אלא על הנביאים. עי' בביוגרפיה המקיפה שכתב עליו א' גרוס.

ובנוגע לחכמי תימן - אשמח לשמוע כל מידע חדש, ועדיין לא שמעתי.

ר' יוסף ראש הסדר - פירושו להפטרות נדפס בחלקו בספרו של מאן היהודים במצרים.
ריו"ט מילהוזון - ראה במבוא לספר נצחון באוצר.
ר' תנחום הירושלמי - כך מופיע במבוא למדריך שבאוצר.
ר' יוסף ב"ר חיון כתב על ההפטרות ועל כמה ספרי נ"ך, עי' בבי' המקיפה שכתב עליו א' גרוס, שצוטטה בהקדמת פירושו ליחזקאל שפורסם בישורון ט"ז.
מהרוקח, השמטת את נימוקי הפטרות. שנדפס בספר 'קרית ספר' האם אינו לו?
--------
לגבי תימנים:
הרב קאפח מביא מכת"י זקנו על פירוש להפטרות לרבי עמרם ב"ר יפת הכהן. משמע מהדברים שם שהיה קדמון, באנצ' המקיפה של חכמי תימן מאת ד"ר גברא לא הצלחתי למצוא לע"ע את ערכו.
האם המדרש התימני 'חמאת החמדה' אין בו על הפטרות?
---------
עוד פירוש על הפטרות מחכם שפעל קודם הגירוש - לקוטי מן.

הבהרה: לא מחכמה דאית בי, אלא מחיפוש באוצר שעשיתי לא מזמן על ענין דומה. ואלו התוצאות שהגעתי.

תודה רבה, רבינו איש ספר!
עזרת לי מאוד.

(האם ספרו של י' מאן מצוי באוצרינו היקר?)

ספר זה אינו באוצר. (אם כי ספרים אחרים על תולדות יהודי מצרים כדוגמת ספרו של חבירו א.שטראוס-אשתור ישנו בג"כ).

באשי. הספר בלועזית ואינו באוצר.
----
ר"ח חברייא מבית מדרשו של הרב"א, שרק שרידים מתורתו נשתמרו, חיבר גם הוא פירוש להפטרות. ראה במבוא לשיטה שלו עמ"ס שבועות, בסוף שיטה לחולין מהדורת אהבת שלום.

אי"ס,
לועזיותו של הספר אינו בדיוק סיבה שלא יכנס לאוצרנו!...
הרי אחד מספריו של מאן, כדומני ספרו 'טקסטים' על שני כרכיו, מצוי כן באוצר.
כי אני ואתה, שאינם קוראי לועזית (ושמא אתה כן?...), מסתפקים בלית ברירה עם הטקסטים העבריים שבו, שהם העיקר.
טוב, בקיצור, תשתדלו להכניס את הספר לאוצר. בבקשה.

חכם באשי כתב:אי"ס,
לועזיותו של הספר אינו בדיוק סיבה שלא יכנס לאוצרנו!...
הרי אחד מספריו של מאן, כדומני ספרו 'טקסטים' על שני כרכיו, מצוי כן באוצר.
כי אני ואתה, שאינם קוראי לועזית (ושמא אתה כן?...), מסתפקים בלית ברירה עם הטקסטים העבריים שבו, שהם העיקר.
טוב, בקיצור, תשתדלו להכניס את הספר לאוצר. בבקשה.

חבל שאתה מכביר במילים לשווא, בס"ה ציינתי שתי עובדות.

לגבי פירושים מחכמי תימן, ידוע לי על מדרש הביאור בתרגומו של ר"י קאפח [י"ל ע"י מכון מש"ה], שבסוף כל פרשה יש פירוש על ההפטרה.
כמו"כ י"ל לפני כמה שנים ספר הפטריות ע"י יואב פנחס הלוי עורך 'תורה קדומה' שנדפס בו לראשונה פירוש מכ"י מהר"ש שבזי בעל חמדת ימים.

תודה לך, חקר.

כעת בדקתי שוב ואעמיד דברים על דיוקם, ב'תורה קדומה' נדפס פירוש מהר"ש שבזי, ובספר ההפטריות שי"ל על ידי הנ"ל מובא ליקוט מפירושי חכמי תימן יותר קדמונים על ההפטריות.

ב'טעמי מסורת המקרא' למהר"ם מרוטנבורג (בתוך 'תשובות פסקים ומנהגים', כהנא, א) יש הערות קצרות על ההפטרות.

שמתי לב שבספרים על התורה מבית מדרשם של הליטאים, אם זה אצל הראשי ישיבות אם זה בספרי הענקים של פעם, לקדושים אשר בארץ המה, ישנו הרבה תורה על ההפטורה ואילו בספרי החסידות כמעט ואין תורה על ההפטרה האם מישהו יודע להסביר לי מה הפשט. הרב .. חברוני אמר לי בהלצה שהליטווקעס מתעוררים בשעת ההפטורה אך בכל זאת הדבר מטריד אותי.
קיבלתי לאחרונה לעריכה ספר שלם רק על ההפטורות ומשום כך התעוררתי לחשוב על זה.

תיקונים כתב:שמתי לב שבספרים על התורה מבית מדרשם של הליטאים, אם זה אצל הראשי ישיבות אם זה בספרי הענקים של פעם, לקדושים אשר בארץ המה, ישנו הרבה תורה על ההפטורה ואילו בספרי החסידות כמעט ואין תורה על ההפטרה האם מישהו יודע להסביר לי מה הפשט. הרב .. חברוני אמר לי בהלצה שהליטווקעס מתעוררים בשעת ההפטורה אך בכל זאת הדבר מטריד אותי.
קיבלתי לאחרונה לעריכה ספר שלם רק על ההפטורות ומשום כך התעוררתי לחשוב על זה.

בספה"ק ישמח משה יש הרבה על ההפטורה

כל ספרי חב"ד מלאים בדבר זה.

בתורות אדמור"י בעלזא יש כו"כ תורות על הפטרות

מגדולי ישראל שחיברו פירושים על ההפטרות:
אהבת יהונתן להרבי ר' יהונתן אייבשיץ.
צוארי שלל להרב חיד"א.
כוכב מעקב למגיד מדובנא.

ואפילו מרבי אהרן מסטראשעלע אנחנו מוצאים בשער הספר 'עבודת הלוי' "על בראשית שמות ויקרא והפטרות".

האם אכן רק אצל הליטוואקעס? כותרת בזויה סליחה על ההתבטאות.

קיבלתי באישי.

לא רוצה להעלות סברות כרס בפומבי אך ידוע שהחסידים מעטו בלימוד הנ"ך כי זה היה תחום של המשכילים אם אינני טועה ואולי בשל כך לא הרבו בפירושים ודרושים על ההפטרה כי זהב לא היה תחום העיסוק והלימוד שלהם אם אפשר לומר כך על קדושי עליון
הצלחה רבה בכל מעשיך

יישר כוחך, וגם אני סברתי כן, שלא רצו לעסוק בנ"ך.

יש מרב האי גאון יוצרות לכל השנה שמדבר כל פרשה מענינו
ולכאורה יש שם גם מהפטרות
ישלו גם פתיחות למפטיר אבל אינני זוכר אם יש לכל שבוע במיוחד

אי משום הא- אז יש מחזור יוצרות לרס"ג שהזולתות בנויות על ההפטרות (כמו בכל מחזורי היוצרות הגדולים) (מרה"ג לא ידעתי שיש מחזור יוצרות)