הודעהעל ידי אוצר החכמה » ה' פברואר 06, 2014 10:29 pm
כמובן שזה למשה מסיני, כך ניתנו הלוחות. וזה הפירוש ששכחום וחזרו וייסדום, ואין זה תקנה דרבנן אלא החזרת הידיעה שאבדה.
אפשר לדון האם בזמן שלא ידעו לא יצאו ידי חובת קריאת פרשת עמלק ולדון בהגדרת החיוב לקרא מן הכתב. ואולי אין מקום בכלל לשאלה כי אז הותר לכתוב בכתב עברי כמבואר בגמרא ובו אין חילוק. (היום ראיתי במקרה שרי יצחק אלחנן התקשה בשאלה איך היה חילוק בזה הלא בכתב עברי אין חילוק. ותירץ ע"פ הכותב בעין יעקב שוודאי הלוחות וספר עזרה היו תמיד בכתב אשורית, רק שאר ס"ת ניתנו להכתב בכתב עברי עד שעלו מבבל.)