ידוע הוא שאנשי כנה"ג תקנו שיהיו שלש ברכות ראשונות שבתפלת י"ח ברכות של שבח.
והנה פלא, בעשי"ת מכניסים בהן בקשת: זכרנו לחיים וכו'. היש הסבר לדבר?
חכם באשי כתב:אכן, אם זכרוני אינו בכזיב,
היו מהגאונים שמטעם זה התנגדו להכללת בקשות אלו באותם ברכות, וגם אסרו לומר את הבקשות בשלושה ברכות אחרונות, שהן של הודאה.
גלילי כתב:תוכ"ד, ייש"כ.
תרשה לי רק להביא דברי התוס' במלואם:
אל ישאל אדם צרכיו לא בג' ראשונות ולא בג' אחרונות - פי' ר"ח ורבינו האי דוקא ליחיד, [b]אבל צרכי צבור שואלין. ולכך אנו אומרים זכרנו וקרובץ ויעלה ויבא בהם. ותדע דדוקא יחיד קאמר, שהרי עיקר ברכות אחרונות צרכי צבור הם.[/b] עכ"ל.
זקן ששכח כתב:למה באמת שואלין צרכי ציבור, ובעצם אינם מפריעים לענין השבח? הלא לכאורה כל מטרת ג' ברכות ראשונות הן כדי לרצותו יתברך שמו בדברי פיוס, אם כן מאי שנא צרכי ציבור מצרכי יחיד לגבי ענין זה?
תוך כדי דיבור כתב:רח"ל מהאי דעתא. איפה מצאת הפירוש הזה לטעם ברכות השבח?
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 755 אורחים