פורום אוצר החכמה

יש מחלוקת ראשונים אם קוברים מת עם טלית מצוייצת. וברמ"א (יו"ד סימן שנא ס"ב) כתב שהמנהג לקבור המת בטלית שיש בו ציצית אך פוסלין תחילה את הציצית. וכן הוא מנהג האשכנזים בחו"ל עד היום.
מפורסם בין ההמון שהגר"א והיסוד ושורש העבודה ציוו שלא לפסול הטלית שלהם, אך בעת קבורת הגר"א לא ידעו מהוראתו, ובעת קבורת היסוד ושורש העבודה נפסל הטלית בשעה שהכניסו אותו לקבר.
מישהו יכול להרחיב ולהביא מקורות לסיפורים אלו.

עיין גם כאן: viewtopic.php?f=7&t=8975&p=80321&hilit=%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%AA+%D7%A9%D7%9C+%D7%9E%D7%AA%D7%99%D7%9D#p80321

ע

יישר כח.
עזרת לי מאד.

כמדו' שהערוה''ש הביא גם הוא את הסיפורים הללו

וז"ל (יו"ד שנ"א ג') :

ושמעתי בבירור על שני גדולי הדור: אחד צוה אחד מתלמידיו שיקברו אותו בכל ציציותיו, ואותו תלמיד כשהגיעו להלבשת תכריכיו חש במיעיו ויצא חוץ, ואותם שהלבישוהו לא ידעו מזה ונתקו אחת מהציציות כנהוג. ותיכף נכנס אותו תלמיד והתחיל לצעוק, ואמרו הגדולים שהיו שם שזהו אות מן השמים לבלי לשנות.

והשני כשהניחוהו בקבר עם כל הציציות – נסתבכה אחת מהציציות ביתד שבתוך הקבר, וניתקה מעצמה, וראו בחוש שמן השמים גזרו כן.

איש רגיל כתב: וכן הוא מנהג האשכנזים בחו"ל עד היום.

זו מניין לך?