פורום אוצר החכמה

מובא שם היחוס של מרדכי

גבר חסידא ומודה ומצלי קדם אלהא על עמיה הוה בשושן בירנתא ושמיה מרדכי אתקרי על דהוה מתיל למירא דכיא בר יאיר בר שמעי בר גרא בר קיש גברא דמן שבט בנימין הוא שמעי דאקל ית דוד ובעא יואב למקטליה ולא שבקיה על דאסתכל ביה ברוח נבואה וחמא דאטמוסי מרדכי ואסתר למיפק מניה וכדו פסק שמעי מלמילד פקד דוד לשלמה בריה למקטל יתיה:

איך מסתדר שמרדכי חי מזמן שלמה המלך, ועד אחר החורבן, כלומר כ400 שנה?

ובתרגום שני מובא עוד דורות ביניהם:
איש יהודי היה בשושן הבירה ושמו מרדכי בן יאיר בר שמעי בר שמידע בר בענא בר אלה בר מפיבשת (בר יהונתן) בר שאול וכו'.

זאת אומרת, ששמעי שהיה בן גילו של דוד (ויותר מבוגר), הוא חמש דורות אחרי מפיבושת?

מה המקור לכך שהתרגום על המגילה הוא מהתנא יוב"ע? הרי בגמרא מפורש שהוא תרגם רק את הנביאים

תרגומי הכתובים אינם מיונתן בן עוזיאל, זה גמרא מפורשת במגילה.
עכ"פ הקושיא טובה, ומהמקרא לא משמע כלל ששמעי היה מבני בניו של שאול.
מהגמ' עצמו מבואר לכאורה שאסתר היתה משאול, ומרדכי היה - לפי כמה דעות בגמ' - משמעי בן גרא. ויעויין רש"י מגילה יב:, והגהת ר"ש מדעסוי שם.

"ובעא יואב למקטליה" ??
שמואל ב פרק טז
(ט) וַיֹּאמֶר אֲבִישַׁי בֶּן צְרוּיָה אֶל הַמֶּלֶךְ לָמָּה יְקַלֵּל הַכֶּלֶב הַמֵּת הַזֶּה אֶת אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ אֶעְבְּרָה נָּא וְאָסִירָה אֶת רֹאשׁוֹ:
(י) וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ מַה לִּי וְלָכֶם בְּנֵי צְרֻיָה כי כֹּה יְקַלֵּל וכי כִּי יְקֹוָק אָמַר לוֹ קַלֵּל אֶת דָּוִד וּמִי יֹאמַר מַדּוּעַ עָשִׂיתָה כֵּן:

אולי מפני שכתוב מה לי ולכם בני צרויה, דרש שגם יואב ביקש להרגו

האם באסת"ר או באבא גוריון יש אזכור לעניין זה?

זה שמרדכי הוא צאצא של שאול, נרמז לכאורה בגמ' מגילה יג:

בשכר צניעות שהיה בו בשאול זכה ויצאת ממנו אסתר

ופירש"י

זכה ויצאת ממנו אסתר - בתרגום של מגילה מייחס מרדכי ועושהו עשירי לשאול ומשאול עד בנימין וכתיב היא אסתר בת דודו ואין לו ראיה אחרת בכתובים שיצאה משאול:

אם תסתכל לעיל כבר רמזתי כך, אך לא דקת כיון שבגמ' לא מיירי במרדכי כלל, אלא מפורש שאסתר היתה משאול. רק רש"י מביא דברי התרגום אודות מרדכי דמשאול קאתי, וכותב שהרי היתה בת דודו. כך שמהגמ' בעצמו מבואר רק על אסתר ולא על מרדכי.
אך כאן העירו כבר הקושי שבדבר ששמעי בן גרא יהיה כמה דורות אחרי מפיבושת ושאול.
להעיר שהרשימת הייחוס מופיע הן בתרגום ראשון [ אסתר ז ו] והן בתרגום שני [שם ב ה], ויש לעיין בכת"י כיון שכמה וכמה הוספות נעו בין תרגום לתרגום.