פורום אוצר החכמה

האם נזכר בראשונים שיש לומר את 'הא לחמא עניא' בקול רם, כאדם המכריז ומודיע?

כתוב בהגדות שצריך להראות למסובים את המצה כשאומר 'הא לחמא עניא', ואם לא אומרה בקול רם אין משמעות למה שמראה את המצה למסובים.

כ"כ המהרש"ל בתשובותיו סימן פח.

תודה רבה לעונים, אך זה לא מספק אותי. אני צריך משהו יותר קדום ויותר מפורש. תודה לכם.

"הא לחמא עניא" אומרים בקול רם, כך משמע מדברי חז"ל לחם שעונים עליו דברים הרבה "עונים" משמע בקול רם (סוטה כז:) רש"י (דברים כו,ה)
עיין בספר "ויגד משה" בנושא.

תודה רבה לך. האם 'ויגד משה' מדבר בעניין? זה ספר יקר שאינו ברשותי וגם אינו באוצר. אשמח ואודה לך מאוד אם תוכל להעלות לכאן צילום מדבריו.

ראה כף החיים סימן תע"ג ס"ק קכ"ז, ויפה ללב חלק ב סימן תע"ג ס"ק י'

הבינני,
תודה רבה על ההפניות, אך שוב, מדובר במקורות מאוחרים (מהרש"ל הוא המוקדם מביניהם) ואני צריך מתקופה מוקדמת יותר.
אין?

האם ברבות השנים נמצא מקור בראשונים לאמירת 'הא לחמא עניא' בקול רם?
הדבר דרוש לי בדחיפות.
עיינתי בספר ויגד משה (עמ' קמג), שהומלץ עליו לעיל, והמקור הקדום ביותר שהביא הוא תשובת מהרש"ל הנזכרת.

אף שאינו קדום למהרש"ל -
ב'דרוש נאה' למהר"ל הזכיר ג"כ מענין אמירת 'הא לחמא' בקו"ר.