פורום אוצר החכמה

האם מותר לבן להחמיר - בעניינים שהם מילתא דחסידותא בעלמא - בניגוד לדעת אביו ובחייו?
האין בכך משום אי כיבוד אביו?
אבקש מקורות קדומים. אנא ואנא!

מה הכוונה בניגוד לדעת אביו? שמצווה עליו שלא לעשות או שטוען שאין בזה חסידות או שפשוט הוא לא מקפיד על זה

האר"י נמנע מלטבול בחורף משום שכן גזרה עליו אמו.

אלף אלפים כתב:מה הכוונה בניגוד לדעת אביו? שמצווה עליו שלא לעשות או שטוען שאין בזה חסידות או שפשוט הוא לא מקפיד על זה

האב פשוט לא הקפיד על כך.

בענייני הלכה מובהקים מותר לבן לחלוק על אביו, כפי שמצינו בירושלמי, עירובין, א ג [בסופה]: "תני, רבי יוסה בי רבי יודה בשיטת אביו, וחלוק על אביו" (והשווה קידושין לא סע"א וברש"י; מאה שערים לר' אליהו קפשאלי, שער יד, עמ' סג-סד). אך שאלתי נוגעת לעניינים שאינם חיוביים מעיקר הדין, אלא הנהגות טובות בעלמא.

מה שנכון נכון,
תודה לך. אבל האר"י זה קצת מאוחר עבורי.

חכם באשי כתב:בענייני הלכה מובהקים מותר לבן לחלוק על אביו, כפי שמצינו בירושלמי, עירובין, א ג [בסופה]: "תני, רבי יוסה בי רבי יודה בשיטת אביו, וחלוק על אביו" (והשווה קידושין לא סע"א וברש"י; מאה שערים לר' אליהו קפשאלי, שער יד, עמ' סג-סד). אך שאלתי נוגעת לעניינים שאינם חיוביים מעיקר הדין, אלא הנהגות טובות בעלמא.

עי' גם בבלי, ב"מ סד ע"ב ר' יוסף בר חמא ובנו רבה.

בשו"ת ערוגת הבשם או"ח סימן י"ט יש תשובה ארוכה בבן הרוצה ליזהר בטבילה בעת הצורך ואביו גזר עליו שלא יטבול עיי"ש באריכות.

חכם באשי כתב:

אלף אלפים כתב:מה הכוונה בניגוד לדעת אביו? שמצווה עליו שלא לעשות או שטוען שאין בזה חסידות או שפשוט הוא לא מקפיד על זה

האב פשוט לא הקפיד על כך.

א"כ האב מודה שיש בזה חסידות, ולא מקפיד על בנו שעושה, ומסתמא אפי' שמח לפי שבכל אדם מתקנא חוץ מבנו ותלמידו, א''כ אפי' את"ל שיש בזה צד זלזול, מ"מ האב שמחל על כבודו כבודו מחול.

חכם באשי כתב:האם מותר לבן להחמיר - בעניינים שהם מילתא דחסידותא בעלמא - בניגוד לדעת אביו ובחייו?
האין בכך משום אי כיבוד אביו?
אבקש מקורות קדומים. אנא ואנא!

קטונתי להבין מה הבעיה האם אסור לבן להיות יותר צדיק מאביו?

מסמתא כוונתו שיש מקום לדון אם זה כאומר אנא חמרא בר חלא לגבי אבא.

בויקרא רבה (הו"ד בתוס' שבת קיג:) רשב"י הוה לי' אימא סבתא דהות מישתעיא סגיא אמר לה אימא שבתא הוא שתקה. לכאורה לא היה זה משורת הדין, וכ"כ בשו"ת מים רבים (סימן ל, אמשטרדם תצ"ז).
אכן, בפי' מהרז"ו (ויקר"ר סוף פרשת לד) כתב, שרשב"י אמר לה שבתא הוא, מפני שאסור לומר בהדיא לאב ואם שעושים איסור רק מן הצד והם בעצמם יבינו, ע"ש.

חכם באשי כתב:האם מותר לבן להחמיר - בעניינים שהם מילתא דחסידותא בעלמא - בניגוד לדעת אביו ובחייו?
האין בכך משום אי כיבוד אביו?
אבקש מקורות קדומים. אנא ואנא!

למה בדיוק כוונתך, על חומרות וכד' שעושה בפני אביו, בבית הוריו וכד' או ששאלתך גם על מה שמחמיר במקומות אחרים ולא בפני אביו?

עין ספר חסידים סימן שמ, יש שם כמה גרסאות ע"ש
(מבחינה הלכתית זה תלוי במחלוקת הפוסקים אם יש כיבוד אב בדבר שאינו להנאת האב)

למשל, אם האב לא מקפיד על שרויה במי פירות, והבן רוצה להקפיד על כך, יש בכך משום חוסר כיבוד אב?

ארזי ביתר כתב:למשל, אם האב לא מקפיד על שרויה במי פירות, והבן רוצה להקפיד על כך, יש בכך משום חוסר כיבוד אב?

לשם מה התוספת "במי פירות"?

הכהן כתב:

ארזי ביתר כתב:למשל, אם האב לא מקפיד על שרויה במי פירות, והבן רוצה להקפיד על כך, יש בכך משום חוסר כיבוד אב?

לשם מה התוספת "במי פירות"?

יש שני מנהגים בשרויה. יש המקפידים על שרויה באופן כללי, וכל מצה שנרטבה, אינם אוכלים. לעומתם, יש המחמירים דווקא בשרויה במים, אבל בשרויה במי פירות בלבד, כגון עוגה מקמח מצה, הנילושה במיץ תפוזים בלבד, ללא נגיעה של מים, כן אוכלים. הזן השני, הם אנשים שאינם מקפידים על שרויה במי פירות בלבד. האב, מקפיד על שרויה במים ואינו מקפיד על שרויה במי פירות. הבן, רוצה להקפיד גם על שרויה במי פירות.

ומה בין זה למקרה בן האב אינו מקפיד על שרויה והבן רוצה להקפיד?

הכהן כתב:ומה בין זה למקרה בן האב אינו מקפיד על שרויה והבן רוצה להקפיד?

אין הבדל. שאלתי את השאלה אודותיה נשאלתי.

מצאתי בלקט יושר בשם רבו שאדם החפץ ללמוד תורה במקום פלוני ואביו מתנגד, אסור לו לשמוע לאביו. ולכאו' הא דאין אדם לומד תורה אלא במקום שלבו חפץ, הוא מילי דחסידותא. אמנם בלקט יושר נראה שסבר שהוא חיוב ממש, שכתב 'אין לעבור אפילו על איסור קל שהוא מדרבנן משום כיבוד אב ומוראו'.

יעויין במהדורת מכון ירושלים של לקט"י (שההדיר מע"כ ידידי הרה"צ עמיחי ישראל כנרתי שליט"א)- מצויה באוצר