י"א הפסוקים הפותחים ומסיימים באות נו"ן נרשמו כבר במסורה.
אך המקור הראשון לעניין הקושר בין פסוקי הנו"ן לטבילת נעמן הוא ר' יהודה החסיד בספר גימטריאות, וגם בפירושו על התורה, מהדורת לנגה. שני הספרים מצויים באוצר
העניין הובא גם בספר קושיות, סי' קמט:
קמט. תקשי לך, מפני מה ציוה אלישע לנעמן לרחוץ בירדן יותר משאר נהרות שהיו בארץ ישראל .
אמר לו : אוֹמַר לך למה. 'נעמן' מתחיל בנו"ן ומסיים בנו"ן, ובא אל הנביא שפסוקו מתחיל בנו"ן ומסיים בנו"ן, דכתיב (דברים יח טו): "נביא אחד מקרבך מאחיך כמוני יקים לך יי' אלהיך, אליו תשמעון" ; ולמה בא אליו? - מפני הנגע, שפסוקו מתחיל בנו"ן ומסיים בנו"ן, דכתיב (ויקרא יג ט): "נגע צרעת כי תהיה באדם, והובא אל הכהן". ולכך ציוהו לרחוץ ולטהר בירדן, שפסוקו מתחיל בנו"ן ומסיים בנו"ן, דכתיב (במדבר לב לב): "נחנו נעבור חלוצים לפני יי' ארץ כנען, וְאִתָּנוּ אחוזת נחלתינו מֵעֵבֶר לירדן". כל זה הבין הנביא .
ובהערות שם ציין המהדיר:
כל ענין זה מובא - בשינויים ופעמים בתוספת טעם לחיוב טבילת נעמן שבע פעמים - בספריהם של חסידי אשכנז והשואבים מימיהם, ראה ספר גימטריאות, א, אות קי, עמ' קיט: "ג' פסוקים בחומש שראשן וסופן נו"ן: 'נגע צרעת כי תהיה באדם' וגו' (ויקרא יג ט); 'נביא מקרבך' וגו' (דברים יח טו); 'נחנו נעבור חלוצים' וגו' (במדבר לב לב). לכך אמר אלישע לנעמן: הוא המצורע, ואני הנביא, יטבול ז' פעמים בירדן ויטהר"; פירושי התורה לר' יהודה החסיד, הפטרת תזריע, עמ' 143: "'הלוך ורחצת שבע פעמים בירדן' (מל"ב ה י). ומאין לקח אלישע זאת הרפואה? - בדק בשם 'נעמן' ומצא, תחילתו נו"ן וסופו נו"ן ובאמצע ע'מ', ופירושו: 'עם נו"ן'; יש לי למצוא לו רפואה שיהא דומה לו. ובדק בחומש, ומצא ג' פסוקים שתחילתן נו"ן וסופן נו"ן שדומה לשם 'נעמן': 'נגע צרעת כי תהיה באדם, והובא אל הכהן'; 'נחנו נעבור חלוצים, ואיתנו אחוזת נחלתנו מעבר לירדן'; 'נביא מקרבך מאחיך כמוני יקים לך ה' אלקיך, אליו תשמעון'. אמר אלישע: אני נביא, בזה הנגע, והרפואה ירדן. כך הגיד לי [=לרבי משה זלטמן, בנו של רבי יהודה החסיד] ר' אליעזר מבורכהיים. ואחר כן שאלתי למורי אבי [=לרבי יהודה החסיד] בעצמי, ואמרתי לו, למה ז' פעמים? - ואמר לי, בעבור ששאר מצורעין מזין עליהן ז' פעמים, ודימה אלישע רחיצת גוי להזיית ישראל". וכיוצא בזה בפירוש הרוקח על התורה, תזריע, עמ' רמ; פירוש הרא"ש על התורה, ויקרא יג ט; מגלה עמוקות על ואתחנן, אופן רטו.
וראה עוד, לאחרונה, במאמרו של אפרים שהם-שטיינר, 'על צרעת נעמן וריפויה: בין מזרח למערב', ראשונים ואחרונים (לכבוד א' גרוסמן), עמ' 213 ואילך.
