פורום אוצר החכמה

המאמרים של בראון וענבל בעניין הספר על החזו"א (שנכתב עליו כאן רבות) הם חדשים??? נשמח אם מאן דהוא יעלם.

כבר יש תשובה בשאילת יעבץ ח"א סי' ק"ז בענין מנהג הנשים המברכות שהחיינו על הדלקת נר די"ט, ומהו התשובה החדשה הנדפס כאן? עם הוספות או תשובה שניה בזה,
אם יכול מאן דהו להעלותו כאן

מעט מים כתב:כבר יש תשובה בשאילת יעבץ ח"א סי' ק"ז בענין מנהג הנשים המברכות שהחיינו על הדלקת נר די"ט, ומהו התשובה החדשה הנדפס כאן? עם הוספות או תשובה שניה בזה,
אם יכול מאן דהו להעלותו כאן

איני יודע אם יש כאן מענין המדובר
מ"מ באופן כללי אציין שבעותק של הספר שאילת יעב"ץ שהיה תח"י של היעב"ץ הנמצא כהיום בספרייה הבריטית ראיתי בחלק נכבד מהתשובות הערות בשולי הגליון בכתי"ק של היעב"ץ שכפי מיטב ידיעתי מעולם לא פעונחו ולא ראו אור הדפוס

פרטיזן כתב:המאמרים של בראון וענבל בעניין הספר על החזו"א (שנכתב עליו כאן רבות) הם חדשים??? נשמח אם מאן דהוא יעלם.

ג"א מצטרף...
תודה מראש!

פרטיזן כתב:המאמרים של בראון וענבל בעניין הספר על החזו"א (שנכתב עליו כאן רבות) הם חדשים??? נשמח אם מאן דהוא יעלם.

כמדומני שהכל המשך למשא ומתן מעניין באחד הכרכים האחרונים, אין לנו אלא לבקש מאת אחד הנוגעים בדבר שהינו משתתף כאן בכתיבתו מדי פעם, כי יאות להעלות כאן את כל הדיון הארוך בענין.

נו, איש ספר, אנא תעלה את המאמרים הרלוונטים של בראון וענבל.

שבטיישראל כתב:

מעט מים כתב:כבר יש תשובה בשאילת יעבץ ח"א סי' ק"ז בענין מנהג הנשים המברכות שהחיינו על הדלקת נר די"ט, ומהו התשובה החדשה הנדפס כאן? עם הוספות או תשובה שניה בזה,
אם יכול מאן דהו להעלותו כאן

איני יודע אם יש כאן מענין המדובר
מ"מ באופן כללי אציין שבעותק של הספר שאילת יעב"ץ שהיה תח"י של היעב"ץ הנמצא כהיום בספרייה הבריטית ראיתי בחלק נכבד מהתשובות הערות בשולי הגליון בכתי"ק של היעב"ץ שכפי מיטב ידיעתי מעולם לא פעונחו ולא ראו אור הדפוס

הערות היעב"ץ על ספרו שאילת יעב"ץ נדפסו בחלקן בקובץ מוריה ל"א, ע"י ר' אברהם ביק (שאולי). עם כל זה עדיין לא סרה חשיבותן של גליונות השאילת יעב"ץ שראית, שהרי כאמור נדפסו רק בחלקן, מאחר שרא"ב הנ"ל ידוע דרכו הרעה לא לדייק בהעתקות, לדלג קטעים, להוסיף, לשבץ וכו', כמו שהאריך הרב מנחם מענדל סג"ל גאלדשטיין במאמרו בקובץ אור ישראל גליון מג.
ולנידון דידן, מפעל כתבי היעב"ץ השלם, העתיקו תשובת היעב"ץ הנ"ל במלואו, בהוספת קטע מכתב יד (בענין שהחיינו לנשים על הכוס בליל פסח), אשר כבר העתיק רא"ב הנ"ל, אבל במהדורת מפעל כתבי היעב"ץ הדברים מדוייקים וברורים.

מתעמק כתב:

שבטיישראל כתב:

מעט מים כתב:כבר יש תשובה בשאילת יעבץ ח"א סי' ק"ז בענין מנהג הנשים המברכות שהחיינו על הדלקת נר די"ט, ומהו התשובה החדשה הנדפס כאן? עם הוספות או תשובה שניה בזה,
אם יכול מאן דהו להעלותו כאן

איני יודע אם יש כאן מענין המדובר
מ"מ באופן כללי אציין שבעותק של הספר שאילת יעב"ץ שהיה תח"י של היעב"ץ הנמצא כהיום בספרייה הבריטית ראיתי בחלק נכבד מהתשובות הערות בשולי הגליון בכתי"ק של היעב"ץ שכפי מיטב ידיעתי מעולם לא פעונחו ולא ראו אור הדפוס

הערות היעב"ץ על ספרו שאילת יעב"ץ נדפסו בחלקן בקובץ מוריה ל"א, ע"י ר' אברהם ביק (שאולי). עם כל זה עדיין לא סרה חשיבותן של גליונות השאילת יעב"ץ שראית, שהרי כאמור נדפסו רק בחלקן, מאחר שרא"ב הנ"ל ידוע דרכו הרעה לא לדייק בהעתקות, לדלג קטעים, להוסיף, לשבץ וכו', כמו שהאריך הרב מנחם מענדל סג"ל גאלדשטיין במאמרו בקובץ אור ישראל גליון מג.
ולנידון דידן, מפעל כתבי היעב"ץ השלם, העתיקו תשובת היעב"ץ הנ"ל במלואו, בהוספת קטע מכתב יד (בענין שהחיינו לנשים על הכוס בליל פסח), אשר כבר העתיק רא"ב הנ"ל, אבל במהדורת מפעל כתבי היעב"ץ הדברים מדוייקים וברורים.

מי יכול להעלות את התשובה - שנראה במה מדובר

זה לא ענין של יכול, זה ענין של רשות.
כבר כתבו פה בעבר על התופעה המתמיה של בקשות נרגשות להעלאת מאמרים, מתוך ספרים שאמורים גם להמכר ולו בתקופת הופעתם הראשונה.
וכיון שעלה, באמת כבר השתמשו כאן בכל אוצר הלשון בעבר לתאר את הופעת הקובץ, ולכן שיר חדש לא אוכל לשיר, אבל בכ"ז ראוי לציין כי הכרך הנוכחי הוא יוצא דופן, עידי עדית ממש!
יש"כ של העורכים, איש כפרי ידו הביאו למלאכת הקודש, הרה"ג רבי שלמה גאטסמן , רבי יחיאל שטרנברג ורבי אליהו מאיר רייך שליט"א ושאר העורכים והכותבים, אשר ידם עשתה כל אלה.

האם הקובץ עתיד להיכנס לאוצה"ח?

מה היא בעיית קו התאריך
יש הלכה פסוקה, או עכ"פ ספק, מה ענין בעיה לכאן אתמהה

בברכה המשולשת כתב:האם הקובץ עתיד להיכנס לאוצה"ח?

גם אם תינתן הרשות זה רק בעוד כשנתיים.

סגן אלוף כתב:מה היא בעיית קו התאריך
יש הלכה פסוקה, או עכ"פ ספק, מה ענין בעיה לכאן אתמהה

יש לי תחושה שאם רעק"א היה נתקל בקושיא שלך הוא היה מצרף אותה לקובץ קושיות חמורות שלו.
ממש מרפסין איגרא.

איש_ספר כתב:

סגן אלוף כתב:מה היא בעיית קו התאריך
יש הלכה פסוקה, או עכ"פ ספק, מה ענין בעיה לכאן אתמהה

יש לי תחושה שאם רעק"א היה נתקל בקושיא שלך הוא היה מצרף אותה לקובץ קושיות חמורות שלו.
ממש מרפסין איגרא.

אני מתנצל, פשוט בילדותי למדתי אצל הגאון הבלתי נשכח רבי נפתלי נבנצאל זצ"ל, והוא השריש לנו תמיד שאסור לנקוט בלשון "בעיה" על דברי תורה.

ההבדל פשוט, הביטוי בעיות ההלכה (שמשתמש בו מכון ידוע להמציא כל מיני היתרים ופסבדו היתרים) הוא אכן מאוס. ההלכה אינה בעיה.
השימוש בבעיה כאן, הוא על המציאות, כלומר הבעיה של אי ידיעת המציאות. אקוה שהובנתי.

באמריקה הגדולה היתה הוצאה שהדפיסה ספרים נפלאים (אלה אזכרה; אוצר כתבי עת תורניים; מפתח לספר כלילת יופי) תחת שם ההוצאה: "הוצאת המכון לחקר בעיות היהדות החרדית".

איש_ספר כתב:ההבדל פשוט, הביטוי בעיות ההלכה (שמשתמש בו מכון ידוע להמציא כל מיני היתרים ופסבדו היתרים) הוא אכן מאוס. ההלכה אינה בעיה.
השימוש בבעיה כאן, הוא על המציאות, כלומר הבעיה של אי ידיעת המציאות. אקוה שהובנתי.

מרגלא בפומיה דהרה"ג אליהו דיסקין שליט"א על איזה כת מסויים שיש להם 613 בעיות שצריכים לפתור ואנחנו יש לנו 613 מצוות.

לא קראתי את המאמר, אבל שאלת קו התאריך היא שאלה הלכתית ולא מציאותית

ברור שזה שאלה הלכתית. אבל כאן מתכוונים כשאומרים הבעייה לספק ולמחלוקת שהיתה בעניין מעין כל בעייא בש"ס. אין כאן בעייה במובן המקובל והגרוע (כגון בעיית הגיור ושאר השטויות) ששם הכוונה היא שההלכה קובעת דבר אחד והחשק של האנשים רוצה דבר אחר וזאת הבעייה. בעניין קו התאריך לא זה היה הנושא.

איש_ספר כתב:ההבדל פשוט, הביטוי בעיות ההלכה (שמשתמש בו מכון ידוע להמציא כל מיני היתרים ופסבדו היתרים) הוא אכן מאוס. ההלכה אינה בעיה.
.

מה מאוס ? אדם רוצה השתמש במקרר בשבת אבל יש לו בעייה שהשימוש במקרר כרוך באיסורים שונים, ולצורך כך יש מכון הפותר את הבעיה ע"י התקן שבת.