לכבוד הרגל ולכבוד המקום -ערך כתל המערבי מהכרך החדש של האנצ"ת

[איש_ספר]

לכבוד הרגל בו נהגו מימים קדמונים, זכר למקדש, לפקוד את שריד בית מקדשינו, הכותל המערבי
מוגש בזה ערך כתל המערבי מתוך הכרך החדש של האנציקלופדיה התלמודית, המופיע בימים אלו.
ברשות ואדיבות מנהלה הרב אברהם שטיינברג שליט"א

כתל המערבי.pdf

(116.66 KiB) הורד 542 פעמים

יש מקום לציין שערך זה חריג מבחינת ענינו, שאינו הלכתי כל כך, ומכאן מקורותיו המגוונים,
ועוד שכמעט כולו כלול או יכלל בערכים אחרים העוסקים בבית המקדש והר הבית,
ולא נכתב אלא מפני שבימינו רבו הבאים אל הכותל ומתפללים בו, ונהגו בו כל מיני מנהגים, שאין להם יסוד ולפיכך מצאו לנכון לייחד עליו את הדיבור בקצרה.

[מתיישב]

ערך יפה מאוד.
א. בעניין אם מותר לנקות את אבני הכותל בזמנו שמעתי שחששו לנקותו שמא יגרדו מאבני המקום ונמצא עובר על לא תעשון.
ב. כמו כן אבקש לשאול האם גם בבתי כנסיות שלנו יש עניין שרק יהודים יבנו אותו.
בזמנו ראיתי כך אצל הגר יוסף ליברמן שליט"א אך בשבת חיפשתי אותו שוב ולא מצאתיה.

[מה שנכון נכון]

בזמנו ראיתי כך אצל הגר יוסף ליברמן שליט"א אך בשבת חיפשתי אותו שוב ולא מצאתיה.

ראה שו"ת משנת יוסף ח"ה סימן יח אות ג.

[מתיישב]

פשוט מדהים אותי!!!
בזמנו כאשר בנו בשכונה בית המדרש למדתי עם החברותא שלי את ההלכות והגענו למסקנא שצריך שרק יהודים יבנו אותו. ומחמת כן למרות שכבר הזמינו פועלים מלבנון המתמחים בעשיית עיטורים באבנים וחקיקה תוך כדי העבודה החלטנו לבטל את זה.
והנה לאחרונה הרב עזב אותנו להנחות והוסיפו לבנות בתוך הביהכ"נ ועל ידי פועלים ערביים ולא זכיתי שתאמר שבזמנו למדנו שצריך שיהודים יבנו אותו ולא ידעתי איך להוכיח אותם - ועברתי על המשנת יוסף מצד לצד ולא מצאתי.

[היימישער]

אצלנו הקפדנו שלפחות הפעלת המשאבות ליציקת הבטון תיעשה ע"י יהודי.

[מתיישב]

לפלא הוא שלמרות שבניית בית הכנסת יש בה המון פרטים ודינים ומשום מה רק רב יוסף ליברמן שליט"א מצא לנכון לחבר עלי זה ספר.

[בברכה המשולשת]

אצלנו הקפידו שכל בניית בית הכנסת עד פרטי הפרטים תהיה ע"י יהודים בלבד

[מתיישב]

תוכל להסביר איך זה שכמאתיים איש נעמדו על רגליהם שאין דבר כזה.

[מתיישב]

לדעתי מן הראוי להמציא איזה וועד רבנים שיפקחו על בניית הבתי כנסת לא יתכן שכל מי שיודע לחתוך הארינג יבנה בית כנסת.

[מ.ל.]

ישמחו הלומדים ויגילו המעיינים. דבר דבור על אופניו בסדר מופתי. מפאת קוצר הזמן שנעשה למצרך נדיר בימים אלו, אני מוצא לנכון לקצר ואי"ה חזון לחול המועד.

א. "הכותל, כתבו ראשונים שהיה חלק מחומת הר הבית, וכו'. - ובהערה 9 מציינים רשימה שלימה של פוסקים אחרונים, מלבד בעל הכפתור ופרח, שהוא ככל הנראה 'הראשון' היחיד שדיבר בנושא.
ב. "ואמרו במדרש שעליו אמר הכתוב: הנה זה - הקב"ה - עומד אחר כותלנו - הכותל המערבי, וכו'. המקור היחיד שדברי המדרש מיירי על הכותל המערבי שלפנינו, הוא רח"ד סתהון בספרו שמש ומגן, [הובא בהערה 6]. ויש להעיר שזה לכאורה דווקא לפי שיטתו, שהכותל שלפנינו הוא מכתלי העזרה, וכפי שכתב בספרו ארץ וחיים, יו"ד סי' ריז סל"ט, [והובא בהערה 19].

[סגן אלוף]

יש שהקפידו שלא לכנותו הכותל סתם כמו שאמרו שאין לקרוא לארון הקדש ארון סתם
ולא הבנתי א"כ גם לא הכותל המערבי אלא הכותל המערבי של הר הבית, סליחה הכותל המערבי של הר בית המקדש, ובכלל הכותל הוא לשון חשיבות וכן הארון בה' הידיעה, כותל גרידא הוא לשון שלא של חשיבות, בגמ' כתוב על ארון הקדש הארון ולא ארון הקדש

[מתיישב]

עוד בעניין זה.
ממה שנמצא באויצר.

[מתיישב]

ישמחו הלומדים ויגילו המעיינים. דבר דבור על אופניו בסדר מופתי. מפאת קוצר הזמן שנעשה למצרך נדיר בימים אלו, אני מוצא לנכון לקצר ואי"ה חזון לחול המועד.

הרב מ.ל יש הרבה מה לדון ועוד כנראה ידובר בו רבות אך כפי שכתבת זהו פעם ראשונה שהכל עומד דבר דבור על אופניו.
מה שלא היה לפני כן.

[לולי דמיסתפינא]

חסר כאן דעת אחד מגאוני הדור האחרון כי היום הליכה לכותל אינו נכון, מחמת שנותן בזה חיזוק לעושעי רשעה המתפארים שזה בידם. ולא הוזכר כאן כלל לא דעתו ולא החיבור שחיבר על זה.

[צולניק]

אינני מרבה להשתמש באנצקלופדיה התלמודית, אך עשה לי רושם שיש שינוי מרענן באנצקלופדיה כשהתחילו להביא הרבה מאחרוני ופוסקי זמנינו, האם זה דבר שהחל באחרונה או שעד עתה פשוט לא שמתי לב לכך?

[לומד_בישיבה]

חסר כאן דעת אחד מגאוני הדור האחרון כי היום הליכה לכותל אינו נכון, מחמת שנותן בזה חיזוק לעושעי רשעה המתפארים שזה בידם. ולא הוזכר כאן כלל לא דעתו ולא החיבור שחיבר על זה.

כידוע שממשיכו של בעל הויאל משה האדמו"ר מסטמר סיגט נסע לכותל כאשר היה כאן בארץ.

[בראנסוויל]

לומד אחרי בקשת מחילה מכבודו, חלום חלמת ופותר אין אותו.

[ישבב הסופר]

כשעוז והדר מתעלמים טוטאלית ממרן הגרי"ש אלישיב, מרן הגר"ע יוסף, האדמו"ר מליובאוויטש, ועוד, מחמת דרישת התורמים, ולמרות שרק חלק זעיר מציבור הקונים ניחא להו מזה, מה דעתך, ר' לולא?
ואילו כאן, כשמתעלמים מפסק מסויים שלא המכון המממן את האנצ' ולא רוב ורבם של הקונים את הנציקלופדיה מעוניינים בו או רואים בפסק מסויים זה כדבר מרכזי בקשר לנושא הערך, אתה מתפלא?

[לומד_בישיבה]

לומד אחרי בקשת מחילה מכבודו, חלום חלמת ופותר אין אותו.

מנין לך שלא!!!
אינך חייב לקבל.
וגם אין לי שום דרך להוכיח לך את מה שכתבתי.
אך לא שיקרתי.
נקודה.

[ישבב הסופר]

לומד, חבל שתתבזה כך. זה דבר שאילו היה נכון, היו שונאיו של הברך משה זצ"ל מפמפמים את זה חדשים לבקרים.
עזוב, ככה"נ נפלת קרבן לעלילה ילדותית.

[לומד_בישיבה]

ישבב כאחד שקצת מכיר את משפחתי - אז אומר לך שהייתי בסוד העניינים יותר מזה לא אוכל לפרט. ואקווה שגם אתה לא תרחיב בזה יותר.

[יתר10]

מענין לענין, בגמ' ברכות מסופר על ר' יוסי שנכנס להתפלל באחת מחורבות ירושלים וכו' וכו' ושמע בת קול מנהמת כיונה וכו'. האם יש שמפרשים ש'אחת מחורבות ירושלים' הכונה למקום המקדש?
מה שנתעוררתי לזה הוא הקטע הבא שמופיע במחזורי רומא בסליחות
הלא אמרית ליך כנשתא דישראל אם אנשינא ליך אנשינא ליד ימיני. לא עילנא לי להיכלאי דבשמיא עד דבנינא לי היכלאי דבארעא. אי בעית למנדע דאית לי מעושקיך אצית ושמיעת בכוי דבמקדשא בעדנא דשמעית כיוני דמנהמן לאו יוני נינהו אנא הוא דנהימנא נהימנא על מקדשאי צוחנא על היכלאי בכינא על בני דגלו מפתוראי

גם מעניין שכאן משמע שהבת קול מנהמת כיונה היינו קול יונה ממש (ולא הבנתי לאיזה חלונות של המקדש התכוון הפייטן)

[איש_ספר]

כשעוז והדר מתעלמים טוטאלית ממרן הגרי"ש אלישיב,

לאחרונה יוצא לי לעיין במתיבתא על פרק תמיד נשחט, ויש שם כו"כ אזכורים של הערות מרן הגריש"א.

[אמסטרדם]

אינני מרבה להשתמש באנציקלופדיה התלמודית, אך עשה לי רושם שיש שינוי מרענן באנציקלופדיה כשהתחילו להביא הרבה מאחרוני ופוסקי זמנינו, האם זה דבר שהחל באחרונה או שעד עתה פשוט לא שמתי לב לכך?

אכן. הם שינו את המהלך שלהם. כמדומה שמהלך הראשון היה של הרב זוין שסבר שאין להביא אלא עיקרי הדברים. כבר דיברו מזה באיזה אשכול.

[מה שנכון נכון]

אינני מרבה להשתמש באנציקלופדיה התלמודית, אך עשה לי רושם שיש שינוי מרענן באנציקלופדיה כשהתחילו להביא הרבה מאחרוני ופוסקי זמנינו, האם זה דבר שהחל באחרונה או שעד עתה פשוט לא שמתי לב לכך?

אכן. הם שינו את המהלך שלהם. כמדומה שמהלך הראשון היה של הרב זוין שסבר שאין להביא אלא עיקרי הדברים. כבר דיברו מזה באיזה אשכול.

כמדומני שזו היתה דעת מאיר בר אילן, והרב זוין הוא שמשך לכיון הרחבת הדברים.

אלא שחושבני שדברי צולניק ענין אחר להם, והוא שבכרכים המאוחרים סגנון האנציקלופדיה אכן השתנה, ועיקרי השינויים: הרחבת היריעה ונסיון להקיף את כל הדעות בנושא, הבאת דברים ממחברי זמנינו במדה רבה מבעבר, הכותבים מוסיפים הרבה יותר פעמים הערות משלהם ע"ד המקורות המובאים, [בד"כ עם המילה 'וצ"ב'].
הדבר ניכר בקלות לפי אורך ההערות בעמוד.
לימוד ערך שלם כסדרו יותר נוח בכרכים הקודמים, אם כי לכרכים האחרונים מעלות אחרות.
כך עכ"פ הרושם שלי.

[מ.ל.]

עוד כמה הערות והוספות:
1. "הרואה את הכותל.. כתבו אחרונים שדינו כרואה את מקום המקדש, שחייב לקרוע את בגדו - משום אבלות וצער על חורבן ביהמ"ק, ואף בזמן הזה שמקום בית המקדש נמצא תחת שלטון ישראל".
מאידך, יש אחרונים שסוברים שמהאי טעמא אין חיוב לקרוע כיום, כ"כ בשו"ת שואל ונשאל (ח"ג יור"ד סימן תג), ובשו"ת בית מרדכי (ח"א סימן לג), [וכך שמעתי מכמה מורי הוראה שליט"א]. ויש הטוענים, שמקום המקדש נתון בידי הישמעאלים [הוואקף המוסלמי] כשלטון ללא מיצרים, ומשו"כ צריך לקרוע.
2. "..ויש חולקים וסוברים שאינו חייב לקרוע, שהכותל אינו חשוב חלק מן המקדש", ובהערה 113 מצויין לדברי הגרי"מ טוקצינסקי בעיר הקדש והמקדש (ח"ג פי"ז אות ג). והמעיין בדבריו יראה שאין זו כוונתו, שהוא מסתפק לגבי דין וחיוב הקריעה, אם צריך לראות דווקא את רצפת העזרה, או שמספיק בראיית בניין מסגד כיפת הסלע. והוא כלל אינו מתייחס לכותל המערבי. [נראה, שהמעתיק שכח שאפשר לראות את מקום המקדש מהר הזיתים או הר הצופים, ולאו דווקא מכיוון הכותל המערבי].
3. "ויש שכתבו, שאע"פ שראיית הכותל אינה חשובה כראיית מקום המקדש, מכל מקום מנהג ירושלים לקרוע". יש לעיין בזה, כיון שהרי הגר בירושלים אינו קורע לעולם (וכמובא בהמשך הדברים), וא"כ יש לדון אם אנשים שלא גרים במקום יכולים לקבוע מנהג, וצ"ע.