פורום אוצר החכמה

מחפש האם המילה 'חטיבה' נזכרת איפשהו במקורותינו במשמעותה הרווחת כיום - לשון חיבור ואחדות?
[מפירושי הראשונים על הגמרא 'אתם עשיתוני חטיבה אחת' - נראה שהבינו כי 'חטיבה' משמעותה הפוכה, מלשון חטיבה וכריתה, ראה אבודרהם מנחה לשבת, ובמהרש"א חגיגה ג.]

בערוך השלם הביא ממדרש קהלת רבה, פרשת ומוצא אני, אלמלא שאסורים ידיה היתה חוטבת באדם בשוק. ומשמעותה לשון הרגל דבר.
מקווה שזה יעזור.
המשמעות חטיבה = חתיכה וכריתה, נובעת מ'חטיבת עצים'.
ויש גם משמעות חטיבה שמורה על 'חשיבות' והתנשאות, וכך מבארים את מאמרם ז"ל אתם עשיתוני חטיבה אחת כו'.

תודה רבה.
מעניין אם יש כזו גירסא במדרש קהלת, בכל הגירסאות שראיתי באוצר - כתוב 'חוטפת באדם' או 'אוחזת באדם'.
[חטיבה מלשון שבח וחשיבות, כן פירש רש"י בחגיגה, ועל זה הבאתי דברי מהרש"א שם]

בספר ליקוטי הפרדס מרש"י דף טז עמוד ב

עוד הוסיפו לומר בכל יום וקרא זה אל זה ואמר זהו הטעם שאמרו שלא היו יכולין לומר קדושה בתוך התפלה בחטיבה אחת מפני שהאורבים היו שם ולאחר שהיו הולכין היו ישראל ממתיני' בבה"כ והיו קוראין וקרא זא"ז דהיינו שלוש הקדושה

ויעויין לשון מהרש"א ח"א ברכות ו, א ותמצא שנראה שמפרש ג"כ ענין חיבור כמו דביקות.

בס"ד

מתוך מילון אב"י.

הרב נוטה"כ, ייש"כ.

יודקרת כתב:מחפש האם המילה 'חטיבה' נזכרת איפשהו במקורותינו במשמעותה הרווחת כיום - לשון חיבור ואחדות?
[מפירושי הראשונים על הגמרא 'אתם עשיתוני חטיבה אחת' - נראה שהבינו כי 'חטיבה' משמעותה הפוכה, מלשון חטיבה וכריתה, ראה אבודרהם מנחה לשבת, ובמהרש"א חגיגה ג.]

לכאו' משמעותה הרווחת היום היא ג''כ מלשון חטיבה וכריתה. כמו פלוגה מלשון פילוג, ומחלקה מלשון חילוק.