קיבלתי בפרטי הודעה מאחד מחכמי הפורום שביקש שאפרסם את הדברים
אוצר החכמה כתב:
איש רגיל כתב:בזמן תוס' לכאו' כבר לא היו הבגדים מחוייבים בטלית, ולבשו בגד מיוחד בשביל מצוות ציצית.
ראה שו"ת ארץ צבי (סימן א ד"ה עוד הבאתי) שכתב שכבר בזמן רש"י היה הטלית מיוחד למצוה, ובזה מתרץ את הקושיה הידועה מדוע רש"י כתב 'טלית נאה ציצית נאה' ומשמע שיש הידור בייפוי הטלית מלבד ייפוי הציצית.
שהבגדים לא היו מחוייבים זה מפורש בתוספות. מה שאני הבנתי שבספר מנהגי הקהילות טוען שבזמן תוספות לא לבשו בגד מיוחד לציצית ומנהג זה התחיל רק בזמן המהר"ם מרוטנבורג. ודלא כשו"ת ארץ הצבי. (עדיין אפשר לתרץ את תירוצו אם נניח שכוונת רש"י לטלית שנלבש במיוחד לתפילה בהנחה שכך נהגו כמנהגינו בט"ג), ולפי זה שאלתי אם חוזר היום העיקרון של ענשיתו אעשה בזמן ריתחא כיוון שרגילים בט"ק. או דלמא שזה אינו כי כיוון כל הרגילות היא ע"מ לקיים המצווה אין בזה משום "התחמקות מהמצווה" למי שאינו עושה. ורק אם הבגד הרגיל הוא של ד' כנפות והוא משנהו כדי להפטר מציצית ע"ז שייך לומר כדאמר המלאכא וליעניש אעשה.
כב' מצטט את מנהגי הקהילות כביכול בזמן התוס' לא לבשו בגד מיוחד לציצית,
אבל זה ברור שהדברים הנ"ל לא מדוייקים, וכבר בראשית תקופת הראשונים - ואפשר קודם לכן - נהגו ללבוש בגדים מיוחדים עבור ציצית. הלא כן משמע להדיא מהתוס' עצמם שביארו שאע"פ שכיום לא נוהגים ללבוש ד' כנפות ולכן אין עונש בעידנא דריתחא, ואעפ"כ לובשים ד' כנפות בשביל מצוה מן המובחר כדוגמת משה להתחייב במצוות (וכמובא כ"ז בב"י סי' כ"ד מהמרדכי בשם תוס' שאנץ בשם ר"י). וכן מבואר במקומות נוספים.
כך שאין מקום לספיקו של כב', וברור שדורינו עתה הוא כפי שהיה בזמן התוס', שלובשים ד' כנפות אך ורק למצוה מן המובחר, ואין עידנא דריתחא לרוב הדעות (וכנפסק בב"י סי' כ"ד ובפוסקים שם, ודלא כשע"ת).
בעבר בס"ד בררתי דברים אלו היטב, ואודה אם כב' יוכל לצרף גם סיכום קצר דלהלן לאשכול, בתקווה שיביא תועלת למישהו.
נתחדש כאן סדר ודברים שאינם ב'מנהגי הקהילות' הנ"ל. באופן כללי זה מקיף בעיקר מנהגי אירופה (השתלשלות המנהג בזה במזרח שונה מעט):
1 - בתקופת חז"ל לבשו ד' כנפות, כי זה היה סדר לבושם הרגיל.
2 - בראשית תקופת הראשונים באירופה - קודם לבעלי התוס' [ואולי אף במזרח, קודם לרי"ף], השתנה סגנון הלבוש, אלא שרבים מהיראים המשיכו להחזיק במצוה, והיו מכניסים עצמם לחיוב ולובשים ד' כנפות (אבל רוב העם באשכנז וכו' לא קיים המצוה כלל, כן מפורש בראב"ן ועוד). ואז עדיין לא היה חילוק כלל בין ט"ג לט"ק, אלא כל הטליתות היו מעין ט"ג שלנו, דרך עיטוף ועל הבגדים, ולא דרך לבישה.
3 - מתי נתחדש המושג ט"ק? - דור לפני ר"י, התחיל באשכנז והתפשט (כמ"ש במרדכי ה"ק ובתשובת הר"ש משאנץ), יראים שרצו לקיים את המצוה למשך כל היום, אלא שלא היה נוח מבחינת תרבות הלבוש להתעטף כל היום על הבגדים בד' כנפות (כט"ג שלנו), המציאו לבוש ד' כנפות, תחת הבגדים, עם החור באמצע, כט"ק שלנו, ולא דרך עטיפה אלא דרך לבישה. ומאז התחיל הדיון בפוסקים, במאה האחרונה של האלף הקודמת, האם מקיימים המצוה בד' כנפות כזה שאיננו דרך עטיפה אלא לבישה. [עד שהש"ע פסק שמקיימים]. אמנם כעת או שהיו לובשים רק ט"ג, או שהיו לובשים רק ט"ק, ולא היו מושג של שניהם.
במקביל, היו מקצת חסידים - לאורך כל דורות אלו - ששינו מהרגיל, ובשביל זכירת המצוות לבשו את אותו ט"ק מעל בגדיהם (כמפורש בעיטור ובנמוק"י ה"ק בשם הריטב"א, ועוד, וכן העדיף הש"ע שלכתחילה שיהיה ממעל לבגדים).
4 - מתי התחילו ללבוש גם ט"ק, וגם ט"ג בתפלה? ומדוע? - בדורו של מהר"ם מרוטנבורג, או מעט קודם לכן, היו יראים שלבשו ט"ק במשך כל היום בשביל זכירת המצוות, כנ"ל, וכדי לצאת ידי החששות והשיטות הנ"ל שבט"ק לא מקיימים המצוה כדין וא"א לברך להתעטף, החלו להוסיף וללבוש בשעת תפלת שחרית ג"כ ט"ג, כדי לצאת ידי הכל (כמו שכתובה סברא זו בדרכ"מ סי' ח').
5 - הבחורים בלבישת ד' כנפות? - מכיון שבראשית תקופת הראשונים באירופה בעיקר היראים היו מקיימים כלל המצוה, ובהמשך נתפשט הט"ק כדי שיהיה יותר קל לכל לקיים המצוה, ההידור המיוחד ללבוש גם ט"ג בשחרית התחיל דוקא אצל היראים, ואח"כ המשיך גם לנשואים המוחזקים ביראה, ואילו לצעירים הרווקים זה לא הגיע, והסתפקו בקיום המצוה בט"ק, עד שבשלהי תקופת הראשונים במקומות מסויימים רווק שלבש את הט"ק מעל לבגדיו, היה נחשב יוהרא, כי אף רווק לא לבש כך, וכ"ש שלא ט"ג (כמופיע במהר"י ברונא).
6 - בנוסף, אח"כ בא האר"י ונתן לכל זה טעם גם ע"פ הסוד, שע"פ הסוד צריך ט"ק כל היום וט"ג בשעת התפלה (בתימן לא הכירו כלל ט"ק, ונשארו בט"ג כזמן הגמ'. ובצפון אפריקה, עד הדור האחרון, רבים לבשו ד' כנפות רק בתפלה. ועוד).