פורום אוצר החכמה

ידועה חקירת ה'אחרונים', מחברי ומהדירי הספרים בני דורנו: האם הכנסת ספרם לאוצר החכמה (או לה"ב) תגדיל את מכירות ספריהם או להפך.
יש מצדדים לכאן לכאן, אך אף אחד אינו מביא ראייה לשיטתו.

נעזוב את החקירה הזו ונעמוד על חקירה דומה:
מחבר או מו"ל שהכניס כמה מספריו לאוצר החכמה, ועתה הוא עומד להוציא ספר נוסף. הוא יודע שהלקוחות הפוטנצאליים (או לכל הפחות, חלקם) יודעים, שאת ספריו הקודמים הוא נתן לאוצר החכמה, ולפיכך חושש אותו מחבר לגורל מכירות ספרו החדש. אין לו, למיודענו המחבר/המו"ל, 'עיניים גדולות'. כל מה שהוא רוצה זה למכור מהדורה אחת (1000 עותקים) תוך זמן סביר. נאמר, חצי שנה עד שנה. עכשיו מה יעשה אותו מחבר/מו"ל?
אילו היה לו אומץ, הוא היה כותב מאחורי השער, הודעה כזו: "הספר עתיד להכנס לאוצר החכמה רק אחרי שמהדורתו המלאה תמכר". אבל אז כל קונה יחשוב, נו, מדוע אני דווקא צריך לתרום ולקנות את הספר? שאנשים אחרים יקנו את הספר ואני אהנה ממנו בעוד שנה/שנתיים.
לכאורה אפוא עדיף להודיע מאחורי שער הספר: "הספר יכנס לאוצר החכמה רק במלאות חמש שנים להוצאתו". (ואולי גם להוסיף: אין בדברים אלו משום רשות אוטומטית למנהלי אוצר החכמה).
אחרי הודעה זו, הקונה - שיש לו רצון מסויים לעיין בספר עם קפה הבוקר שלו - מתחיל לחשבן: חמש שנים?! זה הרבה זמן. לחכות עד אז? אה?! טוב, נו, כמה ספר עולה, 45 ש"ח. שוין, שיהיה...

מה דעת החברים כאן על סוגיה עמוקה זו?

אינני יודע אם זה קשור לגמרי לשאלת חכמנו, אבל הנני מכיר מהנסיון כי ישנם ספרים שתפוצתם רבה - אף שאינם נכללים ממש בהגדרת ספרי יסוד - אשר מכירת הספרים לא נפגעה מהכנסתם לאוצר.

אני הייתי מציע לכתוב 'הספר אינו עתיד להכנס למאגרים הממוחשבים בשנים הקרובות'.
גם הנוסח יותר מכובד, וגם הוא משאיר לעצמו את הסוד מתי כן יכנס הספר, ויוכל לשנות את הדד ליין לפי צרכיו.

מחולת,
שמת לב, שנגעת לעניינה של החקירה הראשונה, שהיא לא כ"כ מעניינת אותי. (במיוחד, שלדעתי אין כל דרך להוכיח את אחד הצדדים).

איש רגיל,
הצעתך נכונה מהצעתי. אך עדיין, מוכר לך איזה מחבר/מו"ל שאעז לעשות כן?!

לענ"ד רוב קוני הספרים החדשים עושים זאת או משום שהם צריכים את הספר לשימוש תכוף, או משום שמתעניינים בחידוש שבדבר [כמו שעיתון קונים תיכף עם הוצאתו ולא לאחר זמן], בין כך ובין כך בשביל הצרכים הנ"ל אין חילוק אם הספר יכנס לאוצר לאחר שנה או לאחר חמש שנים.

אני לא הייתי עושה זאת ראשון, קצת נראה מגוחך.
הייתי מוכן לעשות זאת אחרי 20-30 ספרים שיכתבו כן..

אין לו, למיודענו המחבר/המו"ל, 'עיניים גדולות'. כל מה שהוא רוצה זה למכור מהדורה אחת (1000 עותקים) תוך זמן סביר. נאמר, חצי שנה עד שנה.

מחברי זמנינו מצליחים למכור 1000 ספרים בחצי שנה? אשריכם ישראל.

אני לא בטוח שאני דוגמה מייצגת, אבל אם יש ספר שחשוב לי ו/או אני אוהב, אקנה אותו למרות שיהיה ב'אוצר החכמה'. בעיניי, אין תחליף אמיתי לספר מודפס.

לא ברור מה השאלה, ברור שיש כאלה שבגלל שזה עתיד להיכנס לאוצר לא יקנו, ויש גם כאלה שכן, זה תלוי באדם בספר וכו' וכו'.
מספיק שזה יועיל למכירת עוד כמה ספרים אז כותבים, משהו בסגנון של איש רגיל. (ממי יש להתבייש ולמה צריך בכלל לעשות חשבון לאחרים)

אגב לא כותבים תרתי דסתרי אלא או תרי דסתרי או תרתי דסתרן, הכותב תרתי דסתרי עושה תרתי דסתרן...

אם בכל זאת מתביישים, ניתן לכתוב את השורה הנ"ל בסקירות אודותיו ובהודעות למקושרים וכדו', ולא בגוף הספר.

יעקב כהן כתב:אגב לא כותבים תרתי דסתרי אלא או תרי דסתרי או תרתי דסתרן, הכותב תרתי דסתרי עושה תרתי דסתרן...

בחיפושי הרגע בבר אילן, מצאתי 1255 פעם את המילים תרתי דסתרי, 411 פעם את המילים תרתי דסתרן, ו-14 פעם (!) את המילים תרי דסתרי.

יעקב כהן כתב:אגב לא כותבים תרתי דסתרי אלא או תרי דסתרי או תרתי דסתרן, הכותב תרתי דסתרי עושה תרתי דסתרן...

וכן עורר ע"ז בסו"ס דקדוקי אביעה.

איש רגיל כתב:

יעקב כהן כתב:אגב לא כותבים תרתי דסתרי אלא או תרי דסתרי או תרתי דסתרן, הכותב תרתי דסתרי עושה תרתי דסתרן...

בחיפושי הרגע בבר אילן, מצאתי 1255 פעם את המילים תרתי דסתרי, 411 פעם את המילים תרתי דסתרן, ו-14 פעם (!) את המילים תרי דסתרי.

הדברים ידועים...
אבל מה לעשות שתרתי זה שתים שזה לשון נקבה, וסתרי זה סותרים שזה לשון זכר.

חברים נכבדים,
תחזרו, בבקשה למסלולה של השאלה. כי העניין חשוב לי למאוד.

שתי הערות:

המעיין כתב:

אין לו, למיודענו המחבר/המו"ל, 'עיניים גדולות'. כל מה שהוא רוצה זה למכור מהדורה אחת (1000 עותקים) תוך זמן סביר. נאמר, חצי שנה עד שנה.

מחברי זמנינו מצליחים למכור 1000 ספרים בחצי שנה? אשריכם ישראל.

כן ולא. מדובר במהדיר (בן זמננו) המהדיר חיבורים לאחד הראשונים. אמנם אין מדובר בחיבורים ישיבתיים (על הגמרא או הלכות).

ולכל המגיבים, שלא נורא לכתוב כהצעתי או כהצעת 'איש רגיל' אך מפחדים להיות ראשונים,
לא הבנתי מה הפחד ומהו החשש.

לדעתי העניה, מבחינה מסויימת פגע אוצר החכמה דווקא במחברים שלא הכניסו את ספריהם לאוצר, אכן מתוך ראיה רחבה של תועלת הקונים.
כלומר: ברגע שיש לאדם ספריה עשירה של עשרות-אלפי ספרים הוא כבר פחות קונה ספרים. בסברא צודקת, כבר יש לי כ"כ הרבה, אז גם אם ספר פלוני חסר לי - עדיין זה לא סוף העולם. קודם נגמור ללמוד את מה שיש. אנשי הספר למיניהם, ארונותיהם כבר די מלאים, ומול ספר של ראשון פלוני יש לו מאה ספרי ראשונים אחרים. ולכן, עצם המושג של האוצר מפריע למכירות, וזו אחת הסיבות לכך שמכירות הספרים ירדו. היום אנשים כבר לא רצים לקנות ספרים.
יש כמובן ספרים יוצאים מהכלל. ספרים על הגדה של פסח למשל. אדם רוצה שיהיה לו בליל הסדר הגדה חדשה או לצעוד ל'חניכי' עם ההגדה החדשה. ויש עוד הרבה דומים לזה. לזה - קיום הספר במחשב לא עוזר. ולמחבר כזה - אכן לא כדאי להכניס לאוצר. כי זה פוגע בייחודיות. וע"פ רוב - הם אכן לא מכניסים, והכל יודעים מכך.
כעת, מחבר רגיל שמוציא ספר חידושים עהש"ס למשל, אם מטרתו להפיץ תורה - בוודאי שעליו להכניס לאוצר. כי גם אם הוא לא ימכור - אבל הפצת תורה גדולה יש בקיומה באוצר. ואם מטרתו להרויח - איני יודע. כי כמעט אין דבר כזה.

עשוי לנחת כתב:אני לא הייתי עושה זאת ראשון, קצת נראה מגוחך.
הייתי מוכן לעשות זאת אחרי 20-30 ספרים שיכתבו כן..

אדרבה, אחרי 20-30 חכמים כאלו, אף אחד כבר לא יאמין לך..

איש רגיל כתב:אני הייתי מציע לכתוב 'הספר אינו עתיד להכנס למאגרים הממוחשבים בשנים הקרובות'.
גם הנוסח יותר מכובד, וגם הוא משאיר לעצמו את הסוד מתי כן יכנס הספר, ויוכל לשנות את הדד ליין לפי צרכיו.

עדיף לכאורה לכתוב 'הספר עתיד להיכנס וכו' בשנים הקרובות', אם הקונה מתעניין ולהוט על הספר, הוא בוודאי לא ימתין בסבלנות, והרווח הנוסף הוא ההימנעות משקר ורמיה.

יעקב כהן כתב:

איש רגיל כתב:

יעקב כהן כתב:אגב לא כותבים תרתי דסתרי אלא או תרי דסתרי או תרתי דסתרן, הכותב תרתי דסתרי עושה תרתי דסתרן...

בחיפושי הרגע בבר אילן, מצאתי 1255 פעם את המילים תרתי דסתרי, 411 פעם את המילים תרתי דסתרן, ו-14 פעם (!) את המילים תרי דסתרי.

הדברים ידועים...
אבל מה לעשות שתרתי זה שתים שזה לשון נקבה, וסתרי זה סותרים שזה לשון זכר.

נלע"ד שהמילה תרתי גופא אינה לשון שתים לאפוקי משנים, אלא היא מכילה כפילות בקרבה לומר שהם תרי דסתרי, תר-תי. וכן איתא בגמרא.

בזמינוו כאשר ספרים כמעט שאינם הולכים, לא קונים, בודאי יותר טוב להכניס באוצר, ועל ידי כך יש איזה סיכועי שפעם יפגש אחד עם זה, ויוכל לעיין בדברי התורה.

לולי,
לא ענית על שאלה שלי. השבת על שאלה אחרת לגמרי.

חכם, השאלה היא מאד תלויה בספר ובלומד.
דוגמא הכי הכי קלאסית: שמירת שבת כהלכתה, מישהו פה לא קנה משום שזה באוצר?

מי שלומד סת"ם, מה יעזור לו דעת קדושים באוצר?

יש פה מישהו שיש לו מקום בחנם בספרייתו לכל ספרי מכון ירושלים מוסד הרב קוק?
[שלא יענה כאן איזה קטנוני: כן! הלואי! תביא לי אני יפנה מקום]

יש כאן איזה מישהו שרכש איזה שו"ת לאחרונה? או לראשונה בעצם?
לכן אני אומר שזה תלוי.
אני הקטן לדוגמא, משתמש הרב עם פסקי תשובות נראה לך שלא קניתי אותם בגלל שיש באוצר? אני יפתח את המחשב בשביל זה?
אצלנו בבית שמים דגש חזק על המושג גניזה ו'שמות', אם לא הייתי מתוודע לספר גנזי הקודש שנמצא באוצר, לא הייתי קונה אותו!

חכם באשי כתב:חברים נכבדים,
תחזרו, בבקשה למסלולה של השאלה. כי העניין חשוב לי למאוד.

שתי הערות:

המעיין כתב:

אין לו, למיודענו המחבר/המו"ל, 'עיניים גדולות'. כל מה שהוא רוצה זה למכור מהדורה אחת (1000 עותקים) תוך זמן סביר. נאמר, חצי שנה עד שנה.

מחברי זמנינו מצליחים למכור 1000 ספרים בחצי שנה? אשריכם ישראל.

כן ולא. מדובר במהדיר (בן זמננו) המהדיר חיבורים לאחד הראשונים. אמנם אין מדובר בחיבורים ישיבתיים (על הגמרא או הלכות).

ולכל המגיבים, שלא נורא לכתוב כהצעתי או כהצעת 'איש רגיל' אך מפחדים להיות ראשונים,
לא הבנתי מה הפחד ומהו החשש.

המונח "מהדיר" טומן בחובו משמעויות אפשריות רבות כגון הוצאה לאור מכתב יד, ההדרת דפוס ישן, יצירת מהדורה מוערת או מפורשת לספר נפוץ וכו', התשובה לשאלתך משתנה לדעתי על פי סוג ההדרה, סוג הספר וקהל היעד. בהתאם לקטגוריות האלו יש לשקול האם הספר נרכש על פי רוב לשם שימוש מיידי -במקרה כזה יש להודעה מן הסוג שהצעת משמעות רבה- או שהספר נרכש בדרך כלל כ-"ספר מדף" הנשלף לעתים מזדמנות -במקרה כזה משמעות הודעה כזאת פוחתת באופן משמעותי- בקיצור, כל מקרה לגופו.
אלו שמפחדים להיות ראשונים הם כרגיל אלו שחוששים לנסות דברים חדשים גם כאשר יתכן שהעדר הנסיון יגרום להם הפסד זהה או אף גדול יותר מאשר הנסיון.