עמוד 1 מתוך 1

על דרכן של מילים מקראיות קשות אל לשון ימינו

פורסם: ה' מאי 01, 2014 10:42 am
על ידי הכהן
Tamar Katz Lesonenu76.pdf
(262.47 KiB) הורד 664 פעמים

Re: על דרכן של מילים מקראיות קשות אל לשון ימינו

פורסם: ה' מאי 01, 2014 12:14 pm
על ידי אפרקסתא דעניא
תודה. עברתי בינתיים על חלק. מעניין מאוד.

Re: על דרכן של מילים מקראיות קשות אל לשון ימינו

פורסם: ה' מאי 01, 2014 3:19 pm
על ידי אביאסף
מאמר יפה. בעמוד 67 יש דיון על המלה שריר שמשמעותה בעברית רקמה המניעה את האיברים, ומקורה בפסוק באיוב מ טז הנה נא כחו במתניו ואנו בשרירי בטנו.
המחברת טוענת כי המלה שריר מתפרשת אצל כל פרשני ימי הביניים כמתייחסת לטבור ואילו המשמעות הרווחת בעברית בת ימינו מקורה בפירוש מחודש של המלה בתרגומים של התנ"ך לשפות אירופיות שנעשו במאה ה-17.
קביעה זאת אינה נכונה, בספר מלמד התלמידים (לר' יעקב אנטולי חתנו של ר' שמואל אבן תיבון, נולד ב-1194 ונפטר ב-1256) בפרשת בראשית נאמר כך: ואמר גם כן שהבהמות הנזכר שם הוא כנוי גם כן לחומר הזה ולפיכך אמר הנה נא כחו במתניו ואונו בשרירי בטנו והמשילו באיברי הסבל לא באיברי המלאכה לפי שאין לו זרועות וידים שיעשה מעצמו. ברור לחלוטין שבאיברי הסבל (האיברים שנושאים את המשקל) אין הכוונה לטבור אלא שבעל המלמד פירש את הפסוק באופן קרוב מאוד למשמעות בת ימינו.

Re: על דרכן של מילים מקראיות קשות אל לשון ימינו

פורסם: ה' מאי 01, 2014 3:27 pm
על ידי נודניק משונה בעל אוב
לא נכון אביאסף,
אברי הסבל לא סובל משמעות של שריר במובן של שימושו כיום.
להדיא כותב שאברי המלאכה ידיים ורגליים לא סובלים תיבת שריר.

Re: על דרכן של מילים מקראיות קשות אל לשון ימינו

פורסם: ה' מאי 01, 2014 3:54 pm
על ידי מה שנכון נכון
הראיה מדברי מלמד התלמידים אינה מספקת, כי כלל גדול הוא שלפעמים נקרא הכל בשם החלק [וכן בהיפך - החלק בשם הכל], וע"כ יתכן לקרוא לכל שרירי הבטן בשם אחד מחלקיה, הטבור.

Re: על דרכן של מילים מקראיות קשות אל לשון ימינו

פורסם: ה' מאי 01, 2014 4:02 pm
על ידי אביאסף
נודניק משונה בעל אוב כתב:לא נכון אביאסף,
אברי הסבל לא סובל משמעות של שריר במובן של שימושו כיום.
להדיא כותב שאברי המלאכה ידיים ורגליים לא סובלים תיבת שריר.

לא הבנתי בדיוק את כוונתך, הטיעון שלי הוא שהכינוי איברי הסבל שולל את האפשרות של פירוש המלה שרירי שבפסוק כטבור מפני שאין כל סיבה ליחס את נשיאת המשקל -או הפעלת מאמץ של גרירה- למרכז (-טבור) הבטן דווקא, על כרחנו שבעל המלמד פירש את המלה שרירי באופן קרוב למה שאנו מכנים שרירי הבטן.

Re: על דרכן של מילים מקראיות קשות אל לשון ימינו

פורסם: ה' מאי 01, 2014 4:06 pm
על ידי אביאסף
מה שנכון נכון כתב:הראיה מדברי מלמד התלמידים אינה מספקת, כי כלל גדול הוא שלפעמים נקרא הכל בשם החלק [וכן בהיפך - החלק בשם הכל], וע"כ יתכן לקרוא לכל שרירי הבטן בשם אחד מחלקיה, הטבור.

במחילה, הבטן אינה נקראת בפסוק זה על שם אחד מחלקיה היא נזכרת בפירוש מלה אחת אחר כך ואנו בשרירי בטנו.

Re: על דרכן של מילים מקראיות קשות אל לשון ימינו

פורסם: ה' מאי 01, 2014 4:09 pm
על ידי מה שנכון נכון
כונת הפסוק באמת לחלק בבטן שבכוחו לשאת משא, [דהיינו מה שנקרא שרירי הבטן בלשוננו], אלא שהוא מכונה בשם הטבור, כמו שמצינו לפעמים [בד"כ בלשון השירה והמליצה] שמתכונים לדבר כולו בשלמותו, ומזכירים אותו בשם אחד מחלקיו, והכונה כאן לכל האיזור שמסביב לטבור. ["שרירי בטנו" ו"שרירו" הם היינו הך].

Re: על דרכן של מילים מקראיות קשות אל לשון ימינו

פורסם: ה' מאי 01, 2014 4:22 pm
על ידי אביאסף
מה שנכון נכון כתב:כונת הפסוק באמת לחלק בבטן שבכוחו לשאת משא, [דהיינו מה שנקרא שרירי הבטן בלשוננו], אלא שהוא מכונה בשם הטבור, כמו שמצינו לפעמים [בד"כ בלשון השירה והמליצה] שמתכונים לדבר כולו בשלמותו, ומזכירים אותו בשם אחד מחלקיו, והכונה כאן לכל האיזור שמסביב לטבור. ["שרירי בטנו" ו"שרירו" הם היינו הך].

אם אתה טוען ששרירי הבטן מתרכזים באזור הטבור דווקא מן הסתם יש לך ידע באנטומיה שאין לי...

Re: על דרכן של מילים מקראיות קשות אל לשון ימינו

פורסם: ה' מאי 01, 2014 4:30 pm
על ידי מה שנכון נכון
הרמב"ן בדברים כט,יח כתב התאוה הגוברת ומתחזקת בלב תקרא שרירות, כלשון חכמים (בבא בתרא קס ב) שריר וקיים, וכן בשרירי בטנו (איוב מ טז). עכ"ל. ונראה שהוא מפרש שרירי בטנו - כח בטנו. ואולי לזה כיון המלמד התלמידים. [אין כונת הרמב"ן לחלקי הבטן הנקראים שרירים כבלשוננו].

Re: על דרכן של מילים מקראיות קשות אל לשון ימינו

פורסם: ה' מאי 01, 2014 4:46 pm
על ידי אביאסף
מה שנכון נכון כתב:הרמב"ן בדברים כט,יח כתב התאוה הגוברת ומתחזקת בלב תקרא שרירות, כלשון חכמים (בבא בתרא קס ב) שריר וקיים, וכן בשרירי בטנו (איוב מ טז). עכ"ל. ונראה שהוא מפרש שרירי בטנו - כח בטנו. ואולי לזה כיון המלמד התלמידים. [אין כונת הרמב"ן לחלקי הבטן הנקראים שרירים כבלשוננו].

לפי דבריך הרמב"ן מפרש את הפסוק כאילו נכתב ואונו בכח בטנו, מכיון שהאון לא יכול להיות בכח מסתבר שכוונת הרמב"ן לפרש את המלים בשרירי בטנו - בחלקי הבטן הנושאים את הכח, מסייעת למשמעות זאת גם צורת הרבים של המלה בשרירי.
בכל מקרה, כתבתי את זה כהערת אגב, תודה על ההתייחסות הרצינית.

Re: על דרכן של מילים מקראיות קשות אל לשון ימינו

פורסם: ה' מאי 01, 2014 4:57 pm
על ידי מה שנכון נכון
אביאסף כתב:לפי דבריך הרמב"ן מפרש את הפסוק כאילו נכתב ואונו בכח בטנו, מכיון שהאון לא יכול להיות בכח מסתבר שכוונת הרמב"ן לפרש את המלים בשרירי בטנו - בחלקי הבטן הנושאים את הכח.

הכונה "ואונו" עיקר כוחו של הבהמות מתבטא "בשרירי בטנו" בכח שבבטנו.

אביאסף כתב:
מה שנכון נכון כתב:כונת הפסוק באמת לחלק בבטן שבכוחו לשאת משא, [דהיינו מה שנקרא שרירי הבטן בלשוננו], אלא שהוא מכונה בשם הטבור, כמו שמצינו לפעמים [בד"כ בלשון השירה והמליצה] שמתכונים לדבר כולו בשלמותו, ומזכירים אותו בשם אחד מחלקיו, והכונה כאן לכל האיזור שמסביב לטבור. ["שרירי בטנו" ו"שרירו" הם היינו הך].

אם אתה טוען ששרירי הבטן מתרכזים באזור הטבור דווקא מן הסתם יש לך ידע באנטומיה שאין לי...

לא התכונתי בדיוק כך, אבל בלא"ה איך תפרש לפי כל המפרשים שכתבו להדיא ששרירי בטנו כאן הוא הטבור.

Re: על דרכן של מילים מקראיות קשות אל לשון ימינו

פורסם: ה' מאי 01, 2014 5:18 pm
על ידי אביאסף
מה שנכון נכון כתב:הכונה "ואונו" עיקר כוחו של הבהמות מתבטא "בשרירי בטנו" בכח שבבטנו.


שתי הצלעות במליצת הפסוק - כחו במתניו / ואנו בשרירי בטנו אינן משתמעות כך.

אביאסף כתב:
מה שנכון נכון כתב:כונת הפסוק באמת לחלק בבטן שבכוחו לשאת משא, [דהיינו מה שנקרא שרירי הבטן בלשוננו], אלא שהוא מכונה בשם הטבור, כמו שמצינו לפעמים [בד"כ בלשון השירה והמליצה] שמתכונים לדבר כולו בשלמותו, ומזכירים אותו בשם אחד מחלקיו, והכונה כאן לכל האיזור שמסביב לטבור. ["שרירי בטנו" ו"שרירו" הם היינו הך].

אם אתה טוען ששרירי הבטן מתרכזים באזור הטבור דווקא מן הסתם יש לך ידע באנטומיה שאין לי...

מה שנכון נכון כתב:ואיך תפרש לפי כל המפרשים שכתבו להדיא ששרירי בטנו כאן הוא הטבור.

המפרשים האלו לא פירשו שכוונת הפסוק על כח נשיאת המשקל, לדעת חז"ל הכוונה לרחם הנקבה (הנמצא באזור הטבור) הנושא את העובר.

Re: על דרכן של מילים מקראיות קשות אל לשון ימינו

פורסם: ה' מאי 01, 2014 5:23 pm
על ידי מה שנכון נכון
אביאסף כתב:
מה שנכון נכון כתב:ואיך תפרש לפי כל המפרשים שכתבו להדיא ששרירי בטנו כאן הוא הטבור.

המפרשים האלו לא פירשו שכוונת הפסוק על כח נשיאת המשקל, לדעת חז"ל הכוונה לרחם הנקבה (הנמצא באזור הטבור) הנושא את העובר.

ראה אב"ע ורלב"ג ומצודות ועוד, ואף אחד מהם לא כיון לדברי חז"ל, אלא כח וגבורה כפשוטו.

מכל מקום מצאתי לכאורה תנא דמסייע לפירוש שריר כבימינו והוא הרשב"א בפירושי אגדות ב"ב עד:
הרשבא.GIF
הרשבא.GIF (4 KiB) נצפה 3374 פעמים

Re: על דרכן של מילים מקראיות קשות אל לשון ימינו

פורסם: ה' מאי 01, 2014 5:33 pm
על ידי אביאסף
מה שנכון נכון כתב:מכל מקום מצאתי לכאורה תנא דמסייע לפירוש שריר כבימינו והוא הרשב"א בפירושי אגדות ב"ב עד:
הרשבא.GIF

אכן תנא דמסייע, יפה.

Re: על דרכן של מילים מקראיות קשות אל לשון ימינו

פורסם: ה' מאי 01, 2014 5:58 pm
על ידי ישבב הסופר
בעמ' 63 כתבה אודות מילת 'פענח' ש"בלשון הפיוט וספרות ימי הביניים קיבלה משמעות מסויימת לפי פירוש אחד של מילת צפנת פענח".
יצוין שבנוסח "נשמת כל חי" כבר מוצאים שימוש זה למילת פענח, ואולי לכך נתכוונה באמרה "בלשון הפיוט", אם כי מונח זה אינו מדוייק [ובודאי אינו מוסכם] לגבי נוסח נשמת כל חי [על כל חלקיו].
לענין "הד" ו"הוד" שפירושו השמעת קול, חשבתי לאחרונה שמא זה הפירוש הפשוט בתקיעתא דבי רב "אתה נגלית כו' ותשמיעם את הוד קולך ודברות קדשך מלהבות אש". כבר קדמוני בזה?

Re: על דרכן של מילים מקראיות קשות אל לשון ימינו

פורסם: ה' מאי 01, 2014 10:59 pm
על ידי קולמוס הסופר
בס"ד
קצת...
ברכת אבות תפילות 300.JPG
ברכת אבות תפילות 300.JPG (47.9 KiB) נצפה 3319 פעמים

Re: על דרכן של מילים מקראיות קשות אל לשון ימינו

פורסם: ו' מאי 02, 2014 9:58 am
על ידי תורה תמימה
קולמוס הסופר כתב:בס"ד
קצת...
ברכת אבות תפילות 300.JPG

יישר כח אודה מאד לכ"ת אם יודיענו מי הוא המפרש החשוב זה

Re: על דרכן של מילים מקראיות קשות אל לשון ימינו

פורסם: ו' מאי 02, 2014 10:01 am
על ידי מה שנכון נכון
תורה תמימה כתב:מי הוא המפרש החשוב זה

ברכת אבות.PDF
(346.31 KiB) הורד 250 פעמים

Re: על דרכן של מילים מקראיות קשות אל לשון ימינו

פורסם: ו' מאי 02, 2014 10:19 am
על ידי תורה תמימה
הייתי שמח למצוא בירור נוסף לקביעה זו קול עשרת הדברות היה בת קול, בלי לגרוע מכבוד המחבר זצ"ל, שכבר סמך ידיו עליו ועל ספרו הגראי"ה קוק זצ"ל.