פורום אוצר החכמה

פורום נכבד
את עבודת הגמר שלי אני כותב על 'רצפה בת איה'.
למעשה, כל מדרשי חז"ל על שמ"ב כ"א 14-1.
שאלתי - איה שם אביה או אימה, של רצפה.
בנוסף אשמח וגם אודה מקרב, על כל מראה מקום
שיש לו נגיעה (מדרש או איזכור), על סיפור עצוב זה.
בברכת שבת שלום
אלי בנאי
קיבוץ להב
08-9913556
054-4978989
יום שישי
ניצבים וילך
תש"ע

האם בדקת בקונטרסו של הגר"ח קנייבסקי 'למכסה עתיק' (נדפס בסוף ספרו 'טעמא דקרא') על שמ"ב, שם?
ועיין גם בספר 'אישי התנ"ך'

חכם באשי כתב:האם בדקת בקונטרסו של הגר"ח קנייבסקי 'למכסה עתיק' (נדפס בסוף ספרו 'טעמא דקרא') על שמ"ב, שם?
ועיין גם בספר 'אישי התנ"ך'

באוצר אין ספר בשם "אישי התנ"ך", כנראה התכוונת ל"אנצקלופדיה לאישים בתנ"ך" (מצוי באוצר רק ח"א והספר [חלקים א+ב בכרך אחד] מצוי תח"י ובדקתי בח"ב) ושם לא מוזכר שם אמה של רצפה בת איה פלגש שאול. (רציתי לבדוק דרך האתר ב"למכסה עתיק" אך נראה שהאופציה של משתמש וסיסמה שנתנו לנו סגורה כרגע..).

קיים ספר 'אישי התנ"ך', בהוצאת מוסד הרב קוק, כדומני, ולזכרוני, חיברו יש"י חסידה.
כמו כן יש לעיין באינקצלופדיה למקרא, הוצאת מוסד ביאליק.
(איני יודע אם נכתב משהו בענין במקומות אלו, ואני רק מציין מקורות אפשריים)

יאיר כתב:(רציתי לבדוק דרך האתר ב"למכסה עתיק" אך נראה שהאופציה של משתמש וסיסמה שנתנו לנו סגורה כרגע..).

אצלי עובד מצויין.

אבל, הספר טעמא דקרא (בו מופיע ה'למכסה עתיק') פתוח עכשיו בחינם באוצר המקוון. (בדקתי על הנושא, ואין שם בנושא זה).

אלי בנאי כתב:פורום נכבד
את עבודת הגמר שלי אני כותב על 'רצפה בת איה'.
למעשה, כל מדרשי חז"ל על שמ"ב כ"א 14-1.
שאלתי - איה שם אביה או אימה, של רצפה.
בנוסף אשמח וגם אודה מקרב, על כל מראה מקום
שיש לו נגיעה (מדרש או איזכור), על סיפור עצוב זה.
בברכת שבת שלום
אלי בנאי
קיבוץ להב
08-9913556
054-4978989
יום שישי
ניצבים וילך
תש"ע

ראו כמה חפוזים ומטושטשים אנו ולא שתנו לבנו לשאלתו של אלי..ותמהני עלינו (וגם ובעיקר על השואל):

שאלתו היתה: "איה שם אביה או אימה, של רצפה"...

ומה שמה בתנ"ך ובכותרת אשכול זה..רצפה בת איה..

נקודה (.) למחשבה..

ואולי אף יותר יתכן שזהו (איה) שם אביה ולא אימה כנהוג לקרוא בשם האב כמו "שרח בת אשר"..

יאיר כתב:ראו כמה חפוזים ומטושטשים אנו ולא שתנו לבנו לשאלתו של אלי..ותמהני עלינו (וגם ובעיקר על השואל):

שאלתו היתה: "איה שם אביה או אימה, של רצפה"...

ומה שמה בתנ"ך ובכותרת אשכול זה..רצפה בת איה..

נקודה (.) למחשבה..

יאיר, סלח נא והואל לבאר את כוונתך. אני מצטער אבל לא הבנתי את שכתבת. גם אלי ידע ששם אחד מהוריה של רצפה הוא 'איה', אלא שאין מופיע בכתוב אם זה האב או האם. ומה באת להוסיף?

אני אכן בוש ונכלם וחוזר בי מכל דבריי..לא הבנתי את כוונת השואל..(לא משנה מה חשבתי..).

האם ניתן לפשוט אולי מהמקראות הקודמים שהזכירו שם האם.
שמואל ב פרק ג
(ב) וילדו וַיִּוָּלְדוּ לְדָוִד בָּנִים בְּחֶבְרוֹן וַיְהִי בְכוֹרוֹ אַמְנוֹן לַאֲחִינֹעַם הַיִּזְרְעֵאלִת:
(ג) וּמִשְׁנֵהוּ כִלְאָב לאביגל לַאֲבִיגַיִל אֵשֶׁת נָבָל הַכַּרְמְלִי וְהַשְּׁלִשִׁי אַבְשָׁלוֹם בֶּן מַעֲכָה בַּת תַּלְמַי מֶלֶךְ גְּשׁוּר:
(ד) וְהָרְבִיעִי אֲדֹנִיָּה בֶן חַגִּית וְהַחֲמִישִׁי שְׁפַטְיָה בֶן אֲבִיטָל:
(ה) וְהַשִּׁשִּׁי יִתְרְעָם לְעֶגְלָה אֵשֶׁת דָּוִד אֵלֶּה יֻלְּדוּ לְדָוִד בְּחֶבְרוֹן: פ
(ו) וַיְהִי בִּהְיוֹת הַמִּלְחָמָה בֵּין בֵּית שָׁאוּל וּבֵין בֵּית דָּוִד וְאַבְנֵר הָיָה מִתְחַזֵּק בְּבֵית שָׁאוּל:
(ז) וּלְשָׁאוּל פִּלֶגֶשׁ וּשְׁמָהּ רִצְפָּה בַת אַיָּה וַיֹּאמֶר אֶל אַבְנֵר מַדּוּעַ בָּאתָה אֶל פִּילֶגֶשׁ אָבִי:

א

2.

3.

סמ"ק כל הכבוד, וברוך שובך!
אבל, מנין הם שואבים זאת שלושת המקורות הנ"ל?

אולי הוא משום שתמיד שמוזכר שם ושם ההורה, הוא תמיד האב..כמ"ש סרח בת אשר ועוד. (ודוקא כשכתוב פלונית בת אלמוני).

מענין לענין באותו ענין..משהו יודע תשובה עפ"י הפשט לשאלה מדוע אצל יהושע נכתב בן בחיריק ולא בסגול?..

יאיר כתב:אולי הוא משום שתמיד שמוזכר שם ושם ההורה, הוא תמיד האב..כמ"ש סרח בת אשר ועוד. (ודוקא כשכתוב פלונית בת אלמוני).

לאו דווקא, למשל יואב בן צרויה אביו היה נקרא שריה (דה"א ד, יד), וצרויה היתה אמו (דה"א ב, טז).

צודק..ומדוע באמת הוזכרה שם אימו ולא אביו? וכן רבה בר בר חנה מדוע הוזכרה דוקא סבתו (או סבו) ולא אביו?

מענין לענין באותו ענין..משהו יודע תשובה עפ"י הפשט לשאלה מדוע אצל יהושע נכתב בן בחיריק ולא בסגול?..

יאיר כתב:וכן רבה בר בר חנה מדוע הוזכרה דוקא סבתו (או סבו) ולא אביו?

ועל הדרוש של יהושע בן נון, צריך להבין הלא בפרשת שלח גם בהושע כתוב בִּן בחירק.

כי הוא היה הנכד של חנה, ודוד שלו היה הבן ושמו רבה בר חנה כמבואר בתוספות סנהדרין ה א

גלילי כתב:אבל, מנין הם שואבים זאת שלושת המקורות הנ"ל?

בוא נאמר שהיה כתוב רצפה בת צבעון, האם היה ספר שמא צבעון הוא שם אמו?
כמובן שלא, מפני שצבעון כבר הוזכר בתורה כשם של זכר.
ולכן בפשטות גם השם איה הוא שם זכר, כמ"ש בבראשית, ואלה בני צבעון ואיה וענה.

צודק. גם אני (אע"פ שלא שמתי לבי לזה שאיה הוא שם זכר) לא הבנתי למה עלה בדעתכם שזה שם אמה ולא כתמיד שם האב

עכשיו ראיתי שכבר דברתם בזה ועניין צרויה הוא פשוט מחמת חשיבותה שהיתה אחות ישי

על רצפה בת איה, לפי המילונים והקונקורדנציות זהו שם איש, כמו איה וענה. אולם בשו"ת שואל ומשיב קמא ח"ב סו"ס נו כתב: "אף דמצינו רצפה בת איה ונקרא בשם איה, אבל מ"מ שם איש לא מצינו בשם זה" (היינו לאחר מתן תורה, עיין שם), ז"א שנקט שהוא שם אשה (אם הבנתי היטב).

על ניקוד יהושע בן נון, עיין רמב"ן שמות לג יא:

"וטעם בן נון, בא בחירק תמורת סגול, וכן דברי אגור בן יקה (משלי ל א), שבן לילה היה ובן לילה אבד (יונה ד י), אם בן הכות הרשע (דברים כה ב). ועם כל זה אני תמה מדוע לא נמלט בשם הצדיק הזה אחד שיבא כמנהג. ואני חושב כי נהגו לקרותו כן לכבוד, כי היה הגדול בתלמידי משה רבינו ויקראו לו בינון, כלומר הנבון, כי אין נבון וחכם כמוהו, או יהיה ענינו יהושע שהבינה מוליד, יעשו נון מלשון לפני שמש ינון שמו (תהלים עב יז):"
ועיין ראב"ע דברים כה, ב; רד"ק יהושע א, א. ויש ע"ז עוד הרבה.

על יואב בן צרויה, עיין רד"ק שמואל ב ג, לט: "ובשאר מקומות שזוכר אמם ואומר יואב בן צרויה אבישי בן צרויה לפי שהיו יותר נכבדים בזכר אמם לכבוד דוד".

מענין לענין, בנימין בן יעקב נקרא כן לפי שהוא בן ימין (עי' רש"י על אתר בפ' וישלח), וגם הוא מנוקד בחיריק ולא בסגול. מדוע?

מעניין שאיש לא ציין לאיה בן צבעון ואחי ענה הנזכר בברא' לו כד, דה"א א מ.
והנה בגיטין לה ע"א בתחתית העמוד מובא שמו של אדם בשם איה (ראו בתמונות מש"ס לובלין כיצד מנקדים ובלאוקמי גירסא אות ג נוסחאות שונות של השם ומעניין שבעוז והדר לא מביאים שום שינוי נוסח). וכן בב"ב קטו ע"ב תוד"ה מלמד מובא שאיה היה זכר ואילו ענה היתה אחותו!

סמ''ק כתב:

גלילי כתב:אבל, מנין הם שואבים זאת שלושת המקורות הנ"ל?

בוא נאמר שהיה כתוב רצפה בת צבעון, האם היה ספר שמא צבעון הוא שם אמו?
כמובן שלא, מפני שצבעון כבר הוזכר בתורה כשם של זכר.
ולכן בפשטות גם השם איה הוא שם זכר, כמ"ש בבראשית, ואלה בני צבעון ואיה וענה.

ר' זאב, זה צוין לעיל.

נכון, לא שמתי לב, אך לפחות חדשתי שנזכר איה בגמרא.