פורום אוצר החכמה

לאחרונה התפרסמה עבודת דוקטורט מטעם אוניברסיטת תל אביב על ר' יואל טייטלבוים, הרבי מסטמר (1979-1887): ביוגרפיה /מאת מנחם קרן-קרץ. הדברים כתובים בצורה מכובדת ומכבדת למרות שניכר שדעותיו של הכותב שונות מאלה של רבי יואל. כולל פרטים ביוגרפיים רבים הנראים אמינים וניכר היטב המאמץ הכן לבסס את הדברים ולהימנע מספקולציות. חסרים כמה דברים, והכותב מודע לכך, כמו דיון במשנתו האנטי-ציונית ובשורשיה בדואליזם המאפיין את חסידות צאנז, שסטמר משתייכת ל"חדר" שלה, ובשיטת הפסיקה הגליצאינית-הונגרית. חסרה גם הדגשה של אפיון סטמר [שוב, בדומה לצאנז] כחסידות "רבנית" הנבדלת מחצרות אחרות שנוצרו בסביבתה הקרובה, שהבולטות ביניהן היא ויז'ניץ וחבורתו של ר' אהרן ראטה, שהפכה מאוחר יותר לחצר חסידית ממש, שהן חסידויות אותן ניתן להגדיר כ"חוויתיות".

יש לכבודו אפשרות להעלות לכאן את העבודה?

ארזי ביתר כתב:יש לכבודו אפשרות להעלות לכאן את העבודה?

גם אני מצטרף בבקשה

גביר כתב:חסרים כמה דברים, והכותב מודע לכך, כמו דיון במשנתו האנטי-ציונית ובשורשיה בדואליזם המאפיין את חסידות צאנז, שסטמר משתייכת ל"חדר" שלה, ובשיטת הפסיקה הגליצאינית-הונגרית. חסרה גם הדגשה של אפיון סטמר [שוב, בדומה לצאנז] כחסידות "רבנית" הנבדלת מחצרות אחרות שנוצרו בסביבתה הקרובה, שהבולטות ביניהן היא ויז'ניץ וחבורתו של ר' אהרן ראטה, שהפכה מאוחר יותר לחצר חסידית ממש, שהן חסידויות אותן ניתן להגדיר כ"חוויתיות".

ועל מה כתב עבודה מחקרית אם לא על הנ''ל? היכן בדיוק היה דר בווילמסבורג???

א. לצערי העבודה התקבלה ללא אישור הפצה בפורמט אלקטרוני.
ב. אכן, רוב החומר עוסק בקורות חייו [בין השאר, גם היכן גר בדיוק בווילימסבורג, רחוב דרפורד 500]. למרות החסרון הניכר בנושאים הנ"ל, יתרונה של עבודה זו הוא בכתיבה המכובדת והמבוססת שלה.

גביר כתב:א. לצערי העבודה התקבלה ללא אישור הפצה בפורמט אלקטרוני.
ב. אכן, רוב החומר עוסק בקורות חייו [בין השאר, גם היכן גר בדיוק בווילימסבורג, רחוב דרפורד 500]. למרות החסרון הניכר בנושאים הנ"ל, יתרונה של עבודה זו הוא בכתיבה המכובדת והמבוססת שלה.

לא דרפורד, אלא, בדפורד.

גביר כתב:הדברים כתובים בצורה מכובדת ומכבדת

בדרך כלל; אבל מדי פעם (בעיקר בסיכומי סעיפים) יש ביטויים כאלה שאין צורך להיות חסיד סאטמר כדי לסלוד מהם.

רוצה לידע כתב:

גביר כתב:חסרים כמה דברים, והכותב מודע לכך, כמו דיון במשנתו האנטי-ציונית ובשורשיה בדואליזם המאפיין את חסידות צאנז, שסטמר משתייכת ל"חדר" שלה, ובשיטת הפסיקה הגליצאינית-הונגרית. חסרה גם הדגשה של אפיון סטמר [שוב, בדומה לצאנז] כחסידות "רבנית" הנבדלת מחצרות אחרות שנוצרו בסביבתה הקרובה, שהבולטות ביניהן היא ויז'ניץ וחבורתו של ר' אהרן ראטה, שהפכה מאוחר יותר לחצר חסידית ממש, שהן חסידויות אותן ניתן להגדיר כ"חוויתיות".

ועל מה כתב עבודה מחקרית אם לא על הנ''ל? היכן בדיוק היה דר בווילמסבורג???

זוהי ביוגרפיה ממוקדת על האדמו"ר סאטמר, תולדותיו ופועלו (לבד מתקופת ארה"ב שאז העיסוק בו הוא דרך התפתחות מוסדותיו), לכן אין בה יותר מדי ניתוחי-רוחב על תולדות החסידות בהונגריה וגליציה, וכן לא ניתוח של הגותו/שיטתו בהלכה כעניין בפני עצמו, וכו'. מה שכן יש, מעבר כמובן לפרטי חייו, זהו תיאור מפורט ביותר של מציאות החיים היהודית-אורתודוקסית ברומניה(+הונגריה) שלפני השואה, בין השאר על סמך עיתוני התקופה על שלל שפותיהם - וכולל התייחסות רחבה למחלוקות והמתחים עם חצר ויז'ניץ ואחרות, אך זאת לא מזווית סוציולוגית/הגותית/וכו' אלא היסטוריונית.

ויש להעיר (בין השאר...) שלמרות שהעבודה הזו הוגשה לאחרונה, בכמה עניינים היא מעט בלתי מעודכנת, ולמשל הכותב כמעט שלא הספיק להתייחס לביוגרפיה באנגלית 'The Rebbe'.

מה שנכון נכון כתב:http://safranim.wordpress.com/%d7%92%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%9f-%d7%9b%d7%94-2/%d7%91-%d7%94%d7%a4%d7%a9%d7%a7%d7%95%d7%95%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%90%d7%91%d7%a0%d7%99-%d7%94%d7%91%d7%9c%d7%99%d7%a1%d7%98%d7%a8%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%9e%d7%9c%d7%97%d7%9e%d7%95%d7%aa/

זה הדוקטרורט?

חשבתי שמדובר בזה

על הגות דתית קיצונית: משנתו הרדיקלית של האדמו"ר מסאטמר


חיבור לשם קבלת התואר דוקטור לפילוסופיה מאת רפאל קדוש
המחלקה ליהדות

עבודה זו נעשתה בהנחייתה של ד"ר אצילה טלית-רייזנברגר

הוגש לסנט של אוניברסיטת קייפטאון
ניסן התשע"א



Extremist Religious Philosophy:
The Radical Doctrines of the Satmar Rebbe


By

Rabbi Refael Kadosh

Thesis presented for the degree of
DOCTOR OF PHILOSOPHY

Supervisor: Doctor Atzila Talit Reisenberger

Department of Hebrew and Jewish Studies
Faculty of the Humanities
University of Cape Town
April 2011

פולישער כתב:

מה שנכון נכון כתב:http://safranim.wordpress.com/%d7%92%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%9f-%d7%9b%d7%94-2/%d7%91-%d7%94%d7%a4%d7%a9%d7%a7%d7%95%d7%95%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%90%d7%91%d7%a0%d7%99-%d7%94%d7%91%d7%9c%d7%99%d7%a1%d7%98%d7%a8%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%9e%d7%9c%d7%97%d7%9e%d7%95%d7%aa/

זה הדוקטרורט?

לא, זה מאמר על המחלוקת בקראלי

יישר כח. נראה ששתי העבודות משלימות זו את זו, קרן-קרץ ממלא את הצד הביוגרפי וקדוש את הרעיוני. נראה גם שקדוש בחר להתמקד בר' יוליש עצמו ולא דן ברקע שעליו הוא צמח ובתוכו פעל הן כאדמור חסידי והן כרב. ודומה שהניח מקום לדיון במקומו של ר' יוליש בחסידות [זיקתו לצאנז מחד, וההבדל בין החסידות הרבנית שיצג הוא לבין החסידות החוויתית נוסח ויז'ניץ ודומותיה מאזורי גליציה - בוקביבנה - מרמורש] ובפסיקה [זיקתו לפסיקה הגליציאנית הונגרית, המרבה להתחשב בשיקולים אפריוריים חוץ הלכתיים, והשפעתה על דרכו בייחוד בספרו ויואל משה].

במידה מסוימת סאטמאר של רבי יואל'יש היא שילוב של סיגעט צאנז ובעלזא גם יחד.

אני לא יכול להגדיר במדויק איזה נופך נתנה כל חסידות לסאטמאר, באופן כללי יתכן לחלק ולומר כדלהלן:
גזע אבותיו של רבי יואל מסאטמאר היה סיגעט, הישמח משה הייטב לב ואביו הקדשת יום טוב, ומהם שאב את התורות וצורת הלימוד, רבי יואל היה חסיד מובהק של המהרי"ד מבעלזא, וניתן לומר שממנו שאב את דרכי ההנהגה, וכמו כן רבי יואל'יש החזיק את עצמו תלמיד ומקושר בכל נימי נפשו לדברי חיים מצאנז, אף שהוא נולד לאחר פטירת הדברי חיים, מכל מקום קיבל מגדולי תלמידיו ובפרט מרבי אברהם יהושע מנאסויד, ויתכן להגדיר שצאנז השפיעה על הצורה הכללית של חסידות סאטמאר,

בעניין תולדות משפת טייטלבוים סיפר לי יהודי ישיש, ישלח לו ה' רפואה שלמה, שהיה שכן של סבתי בעיירה סטומארה, היא סאטמר, וסיפר שמשפחת טייטלבוים ישבה בסיגט אבל רצתה לבוא לסאטמר, ולשם כך שיחדה את מלך רומניה בסכופ גדול של כסף וקנו את האוטונומיה היהודית במקום. כמובן שסיפור זה אינו בכתובים אך היהודי הנ"ל אמר לי שזה סיפור שהתגלגל ברחוב. לצערנו אין כבר את מי לשאול שכן רוב היהודים שגרו שם נרצחו בשנת 44 [סמוך לחג השבועות, ולכן רוב היארצייט של יוצאי טרנסילבניה חל בחודש סיוון].
אשמח אם מישהו יאשר או ישלול את הסיפור הנ"ל.

ראה כאן
http://www.bhol.co.il/article_old.aspx?id=68314

במשפט האחרון אומר הרבה מהאמלין כי כל משנתו של ה'ויואל משה' בנויה על בדותות של הגבאים.

משה גרוס כתב:ראה כאן
http://www.bhol.co.il/article_old.aspx?id=68314

במשפט האחרון אומר הרבה מהאמלין כי כל משנתו של ה'ויואל משה' בנויה על בדותות של הגבאים.

אז אמר

משה גרוס כתב:במשפט האחרון אומר הרבה מהאמלין כי כל משנתו של ה'ויואל משה' בנויה על בדותות של הגבאים.

יכול להיות שיש רבי'ס שמשנתם בנויה (גם) על בדותות של גבאיהם. אבל יותר גרוע רעבאלאך שכל משנתם אינה אלא בדותא עצמית...
viewtopic.php?f=7&t=15199

משה גרוס כתב:ראה כאן
http://www.bhol.co.il/article_old.aspx?id=68314

במשפט האחרון אומר הרבה מהאמלין כי כל משנתו של ה'ויואל משה' בנויה על בדותות של הגבאים.

היא בנויה על הרגשים של יהודים חרדים הונגריים. לא על הלכה.

מכתב תלונה של העו״ד של ר יואליש

http://www.archives.gov.il/archives/#/A ... 0680eb3648

גם בספר "הגדולים" יש מאמר עליו

הספר נקלע לידי והסתכלתי עליו מלמעלה ממש רק בכמה עמודים. אמנם איננו טוען שר' יואל היה אויב האנושות, אבל נראה לי מהתבוננותי הקצרה שקצת רחוק לומר שנכתב בצורה מכבדת. אבל אולי הסטנדרטים שלי שונים.

אהרן מאיר כתב:הספר נקלע לידי והסתכלתי עליו מלמעלה ממש רק בכמה עמודים. אמנם איננו טוען שר' יואל היה אויב האנושות, אבל נראה לי מהתבוננותי הקצרה שקצת רחוק לומר שנכתב בצורה מכבדת. אבל אולי הסטנדרטים שלי שונים.

אכן אני מסכים לדבריך, כי כבר קראתי מאמריו של מנחם קרן-קרץ לפני כמה שנים, ונדהמתי לראות איך שרבות מהחומר שהשתמש למאמריו, הם לקוחים מספרים וחיבורים שנתחברו ע"י חסידי סטמר, ופלא איך שסיבב הדברים והציג אותם לפי שיטתו כנ' אנטי-סטמר.
וחוץ מזה העלה שם כמה דברים בלי ראיות ומסמכים מבוררים

וכמו כן רבי יואל'יש החזיק את עצמו תלמיד ומקושר בכל נימי נפשו לדברי חיים מצאנז, אף שהוא נולד לאחר פטירת הדברי חיים, מכל מקום קיבל מגדולי תלמידיו ובפרט מרבי אברהם יהושע מנאסויד, ויתכן להגדיר שצאנז השפיעה על הצורה הכללית של חסידות סאטמאר,[/quote]
אביו הקדשת יום טוב היה צאנז בכל נימי נפשו ואמר שלא היה יום בשנה שלא היה בצאנז עוד אמר שאביו הסתר מדרגת עצמו כדי שילך לצאנז
בשער הויואל משה כתב בזכות אבותי ורבותי ושאלו מיהו רבותיו אמר החתם סופר והדברי חיים

באשכול דומה

מָרוֹקַאִי זן חזו''א כתב:יש למחות בהחלט על העיסוק האובססיבי בטינופת האקדמית, (בינינו: וכי למי זה חשוב מה פרופ' "טליה ברונשטרון–בוקוסובסקי–שמיר" חושבת על הסטייפלר, ועד כמה הוא 'עיצב' את היהדות החרדית...).

סיפורים על אודות הרב בהיותו במחנה ברגן בלזן [בין השאר על שמירת כשרות ובניית סוכה] -

יהודה בלום, מנעורים בשואה עד שער האומות
ירושלים תשפ"ד.

לפי מפתח בתארן - טייטלבאום, יואל (הרבי מסטמאר), עמ' 555].