פורום אוצר החכמה

בפי ישרים ובשפתי צדיקים - חכמים זכרם לברכה, למדונו בלשון קדשם, "אתפשטותיה דמשה, בכל דרא ודרא ובכל צדיק וצדיק".
כן כתב התנא האלקי בתיקוני הזוהר הקדוש, נוסח אחר, דף קי"ד ע"א.
וכן בשינוי לשון מעט, גם בתיקוני הזוהר, תיקונא שתין ותשע, דף צ"ט ע"א, בכל דרא ודרא ובכל צדיק וחכם דמתעסק באורייתא.
ראיתי גם צדיקים שכתבו הנוסח "בכל דרא ובכל נפשא", ולא מצאנו להם האידנא מקור.
מטעם זה נהגו לומר לתלמיד חכם "משה שפיר קאמרת".
כך בגמרא מסכת שבת ק"א ע"ב, ומסכת סוכה ל"ט ע"א, ומסכת ביצה ל"ח ע"ב.
וחזא הוויתי לרבותינו נ"ע שנחלקו בזה רש"י ושאר הראשונים, אם הכוונה בלשון שאלה או בלשון ניחותא, איברא דסוף כל סוף רואים שכינו את התלמידי חכמים בשם 'משה'.

והנה, רבותינו ז"ל מספרים במעשה הידוע על אילפא ור' יוחנן, שאמרו, ליכא מידי דלא רמיזי באורייתא. (ראה מסכת תענית ט' ע"א, ומה שכתב גאון וסופר חכם ראובן מרגליות בהקדמת מרגליות הים).
ואם כן איפה, היכא רמיזא שמא דמשה לצורבא מרבנן.

וראיתי מראות אלקים תרי רמזי דאורייתא, שכל חד וחד רומז ומבאר חלק מהמאמר, והרמז הזה הוא קורב ממש לפשוטו של מקרא, ומתוקא כדובשא.
על הפסוק בתורה : "נְקֹם נִקְמַת בְּנֵי יִשְׁרָאֵל מֵאֵת הַמִּדְיָנִים אַחַר תֵּאָסֵף אֶל עַמֶּיךָ" (במדבר ל"א ב'), פירש הצדיק הקדוש רבי פנחס מקוריץ נבג"מ: לאחר הסתלקותך מן העולם, לא תיעדר לגמרי מן העולם, אלא "תאסף אל עמך", כלומר: תאסף ותגנז בתוך עם ישראל, שהרי כוחו של משה רבינו ע"ה, התפשטה לתוך כל נפש מישראל...
מתוק מדבש. זהו המקור ל"בכל נפשא".
והמקור ל"בכל דרא", גם הוא מבית מדרש של הצדיקים ושל החסידים. הצדיק הקדוש רבי נפתלי מרופשיץ ביאר את הפסוק הזה כך:
נקום נקמת בני ישראל גם לאחר שתאסף אל עמך. שגם לאחר הסתלקותו של משה רבינו ע"ה מן העולם, ממשיך הוא לנקום את נקמתם של בני ישראל, מכל האומות הקמים עליהם ומצירים אותם...
הפלא ופלא.

ואנא רפאל נתניה ס"ט, עפר ואפר תחת כפות רגלי הצדיקים, בקלא מכריזנא קמייהון: משה, שפיר קאמריתו!

ייש"כ!

יתכן שבכל צדיק גדול קיים נצוץ מנשמת משרע"ה..

בדברי האר"י מוזכר להדיא כמה פעמים, שבכל צדיק יש מנשמת משה, ויש שהוסיפו אף שבכל אחד מישראל.

וננסה לבאר דבריך..שהרי אם רק בצדיקים קיים נצוץ מנשמת משה הרי שכביכול ידוע מראש שיהיה צדיק (וזה "מוטבע" בנשמתו) וכבר לא יוכל לבחור ברע.. ולכן לכאורה חייבים לומר שנצוצי נשמתו של משה רבינו ע"ה קיימים בכל ישראל..

(איברא..לדיעה שרק בצדיקים קיימת י"ל שהנצוץ "מתעבר"\נכנס בצדיק רק אחרי שמגיע למדרגת "צדיק")..

וכבר כתב רש"י במסכת שבת דף ט"ו ע"א ד"ה שחייב אדם:
"כלומר: הין אינו לשון משנה אלא לשון תורה, אלא כך שמעה מפי שמעיה ואבטליון, ורבותי מפרשין: [בלשון] משה רבינו"!

וכמה ימתקו הדברים, הפלא ופלא, ע"פ ביאור תורת חסידות חב"ד, אשר בכל נפש ונפש מנשמות ישראל יש בו ניצוץ מנשמת משה רבנו, והוא הנקרא: "יחידה", ומשה רבינו שבכל דרא ודרא הרי ע"י מתגלה ניצוץ האלקות שביהודי.
ועפ"ז יומתק מה שמבקשינן אנן בכל ג' מרגלי השנה ויקויים בנו מקרא שכתוב "ונחה עליו רוח חכמה גו'" (יהי רצון בעת פתיחת ארון הקודש), דלכאורה הוא תמוה, דמקרא זה קאי על מלך המשיח, וכיצד מבקש כל אחד מישראל שיקויים בו מקרא זה.
אולם ע"פ הנ"ל עולה שפיר, דמכיון שנשיא הדור הוא המשיח שבדור (וידועים דברי החת"ס (שו"ת דילי' ח"ה סי' צ"? - שכחתי מקומו) שבכל דור ישנו צדיק הראוי מצדקתו להיחות משיח), הרי מהותו של משיח היא מתכללת ונבנית משלימות בנין כל אנשי הדור.
ועפ"ז יש ליישב מחלוקת השסי"ן אם פסוק דרך כוכב מיעקב קאי על מלך המשיח (ירושלמי) או כל אחד ואחד מישראל (בבלי, ברכות נח?), דבאמת לא פלוג.