פורום אוצר החכמה

מה שנכון נכון כתב:כמה פעמים כותבים הנו"כ של הרמב"ם בדעתו כן.

וכתב רב אלפס ז"ל דמסתבר כרב נחמן דלא רגילין אינשי לספויי קמחא וי"א מדקא"ל רבא לרב נחמן לא תפלוג עליה דרב יהודה דשמואל ור' יוחנן קיימי כוותיה אלמא דהלכתא כרב יהודה ואף על גב דרב נחמן דחי ליה מסברא רבא לא קבל סברתו וגם רב נחמן גופיה לא אמר שהכל נהיה בדברו מטעם שאין דרך בני אדם לאוכלו דא"כ הוה ליה למימר מי דמי התם דרך הוא לאכול שמן ע"י אניגרון אבל קמחא אין דרך בני אדם לאכלו והיאך פסק כרב נחמן מטעמא דאיהו גופיה לית ליה ואפשר דרב אלפס ז"ל שפסק מטעם שאין דרך לאכלו ס"ל דנחלקו בקמח שאינו של קליות שנטחן דק דק וחושש סברתו מעצמו לפי שסברתו שדבר פשוט הוא שאין ראוי לאוכלו ולפי זה בקמח של קליות הלכתא כרב יהודה וכיון דפלוגתא הוא ראוי לברך עליו שהכל

גם זו לטובה כתב:הכרעה מסברא במחלוקת אמוראים
מצינו לפעמים שרבותינו הראשונים מכריעים במחלוקת אמוראים מסברא,
לדוגמא: וז"ל הרא"ש [מו"ק ג,ב] "ואף על גב דלישנא קמא סתמא דהש"ס קאמר נראה לי דהלכתא כלישנא בתרא דלא שייך בהאי גילוח שלא יכנס מנוול לרגל"
אשמח לדעת האם מאן דהוא כתב מאמר מקיף בסוגיא זו.