פורום אוצר החכמה

ספרן כתב:מה שברור, שהחסידות אכן נסמכה בכך על דרכו של המדרש וחשה עצמה כממשיכה שלו. כאשר נשאל אחד האדמו"רים הכיצד מתיישבים דבריו עם לשון הפסוק ? השיב: אני לא באתי ליישב את הפסוק עצמו, אלא ליישב אותו בלבו של יהודי ...

מחולת המחנים כתב:פעם ראיתי ווארט בספר בית אבות לתורת סלונים שהובא בשם בעל יסוד העבודה ששאלו אחד לפשר דרכם של האדמורי"ם לדרוש את המקראות בצורה זאת.
אינני זוכר במדויק את המילים, אך לפי הבנתי מהעולה מהדברים כוונתו היתה לומר שכאשר עולה אצל הצדיק רעיון של מוסר והתעוררות הרי הוא מלביש אותו בפסוקי התורה.

קנמן בשם כתב:'מקוה ישראל ה' מה מקוה מטהר את הטמאים.
בלשון הפסוק הרי 'מקוה' הוא מלשון תקוה, ודו''ק.

נטיעות כתב:

קנמן בשם כתב:'מקוה ישראל ה' מה מקוה מטהר את הטמאים.
בלשון הפסוק הרי 'מקוה' הוא מלשון תקוה, ודו''ק.

וכן גדולה צדקה וכו' וצדקה תציל, שהרי לפי הפשט אין הכוונה צדקה.

שש משזר כתב:אני אהבתי מעודי את הקטע על דברי יהושע למשה על אלדד ומידד: אדוני משה כלאם.
ואמרו בגמ' סנהדרין י"ז ע"א: מאי כלאם, א"ל הטל עליהן צרכי ציבור והן כלין מאיליהן. ובפשטות היינו מפרשים הכוונה שיתמוטטו תחת עול הציבור.
אבל משום מה בחרו בתוס' שם לפרש בדרוש חסידי, וז"ל: פירוש, נבואתם כלה, דאין שכינה שורה מתוך עצבות אלא מתוך שמחה, עכ"ל.

בית יוסף אורח חיים סימן רנ

ומשחיזין הסכין בכל ערב שבת דהכי תניא בספרי וידעת כי שלום אהלך (איוב ה כד) זו השחזת סכין ומצאתי כתוב בשם ספר חיי עולם (ספר היראה לר"י אות שט) דמוכח לה מדכתיב והכינו את והוא כמו לאתים ולמזמרות (ישעיה ב ד):

וילנאי כתב:וודאי שקיים בתורה דרך הדרש רק צריך לא לשכוח את הפשט. וכמו הסיפור הידוע מר' חיים וואלוזין על הפיוט אזכרה אלו' ואהמיה.

מנצפך כתב:

וילנאי כתב:וודאי שקיים בתורה דרך הדרש רק צריך לא לשכוח את הפשט. וכמו הסיפור הידוע מר' חיים וואלוזין על הפיוט אזכרה אלו' ואהמיה.

?