פורום אוצר החכמה

בספר 'שערי שבועות' הנדפס בדפוס וילנא מסכת שבועות אחרי המרדכי כתוב וז"ל:
ופירוש לשון 'היסת' הטלה והשלכה, כמי שמטיל על אדם דבר המכביד עליו. והזכיר רבינו האי זצ"ל בספרו פי' זה בשלש לשונות, עברית ושל משנה ושל תלמוד, כי תיבת 'היסת' נשרשה מן 'היסת', עכ"ל.
ילמדנו רבותי:
א. האם פירוש הראשון לשון הטלה והשלכה - הוא פירוש הערוך ערך הסת, או שהוא פירוש אחר.
ב. חפשתי בספר 'משפטי שבועות' לרב האי גאון ולא מצאתי דברים אלו, בטובתכם להפנות אותי למקור הדברים.
ג. הסיפא 'שתיבת היסת נשרשה מהיסת, האם אינו טעות [שכידוע ספר 'שערי שבועות' נדפס עם הרבה טעיות הדפוס, וכבר העיר ע"כ הש"ך זצ"ל] וצ"ל: נשרשה מן 'הסיתך' או 'יסיתך'. והאם הוא המשך פירוש רה"ג או שהוא פירוש אחר.
אודה מאוד למי שיחכמני ויאלפני בינה. והא-ל הטוב ישלם שכרו בכל מילי דמיטב.

אולי צ"ל שתיבת היסת נשרשה מן היסט

ראש חכם כתב:בספר 'שערי שבועות' הנדפס בדפוס וילנא מסכת שבועות אחרי המרדכי כתוב וז"ל:
ופירוש לשון 'היסת' הטלה והשלכה, כמי שמטיל על אדם דבר המכביד עליו. והזכיר רבינו האי זצ"ל בספרו פי' זה בשלש לשונות, עברית ושל משנה ושל תלמוד, כי תיבת 'היסת' נשרשה מן 'היסת', עכ"ל.

הלשון שם "נשרשה מן הסית". [כנראה הכונה לש"א כו,יט].
וראה עוד כאן.

תנוח דעתך שהנחת את דעתי

מעניין שרש"י במס' בבא מציעא (ה. ד"ה היסת) פירש: שבועה שהסיתו חכמים לכך להסיתו להודות. עשה שימוש במילת היסת פעמיים.

ובמה שפירוש הערוך (ערך הסת) מפי הגאון 'לשון כבידות - שהיסת כבידות - שהכבידו עליו לישבע. וכבר הקשו על זה דלא מצינו שורש הסת לפירוש כבידות.

אולם מלשונו שכפל הדיבורים 'שהיסת כבידות' נראה שאין רצונו לפרש פירוש מילולי שהסת הוא שורש של כבידות, אלא שכל הסתה יש במשמעה שהאדם המסית מכבד על הניסת ומכריחו, לא רק שמפתה אותו בפה רך, ולכן השתמשו כאן בלשון שבועת היסת שחכמים הכבידו על הנתבע יותר משל תורה וחייבוהו שבועה אף בכופר הכל.