פורום אוצר החכמה

בתקופתנו, תקופת המאספים והלקוטות, הקבצנים והנמושות, מקבל מאמרו של רבי יהושע "אין בית המדרש בלא חידוש" פנים אחרות; פנים חדשות ולאו דוקא מאירות.
כל המצוי בסבך המחברים התרים בשבע עיניים אחרי כל פיסת 'ידיעה' שעדיין לא ראוה אחרים ונפלו עליה, ומוטב שתמצא ככל האפשר בספר שנתעלם מן העין, יודע עד כמה קשה המלחמה הניטשת מדי יום ביומו, מלחמה שאין רישומה ניכר מבחוץ, אבל עיקשת היא מאין כמותה.
על סלע המחלוקת של המלחמה עומדים ניצבים אותם פנים חדשות במאמרו של רבי יהושע; ה'חידוש' בבית המדרש מתקיים בעצם האסיפה והליקוט וה'מציאה', מושג חדש בשדה הספר, אבל אין לתאר את משמעותו הרבה ל'מוצאיו' ולמוצאים בו שלל רב. מלחמה זו, או שמא ננקוט לשון נקיה: מלאכה זו, חכמה ואינה מלאכה, נעשית מפרכת ומתישה מיום ליום, ומצריכה פזיזות ומתינות בבת אחת. כיצד? אין לך יום ויום שאין כמה וכמה ספרים יוצאים בו, ורובם אינם אלא ליקוטים מספרים אחרים, וכל הקודם ליפול על המציאה ולפרסמה ברבים - 'זכה' בה. ובדרך של שחוק מר ניתן להמליץ על כל המביא 'ידיעה' שלא נודעה ברבים, שתיכף ומיד מתיישבים הבקיאים ומדפדפים ברשימותיהם: מצא או מוצא?! כלומר, אם מציאה יפה מצא, או שנטלה מאחרים... זו מצד הפזיזות. אלא שמצד המתינות מצריכה מלאכה זו עין בוחנת ושימת לב וידע ביבליוגרפי, ועל כולם – סבלנות ויישוב הדעת; תבלינים שאינם דבר המובן מאליו בשעת 'מלחמה'.

זה דבר מאד מבורך לדעתי.
עוסק אדם בנושא מסויים, לדוגמא פדיון הבן. נולד לו בן והוא צריך לידע ההלכות, להכין איזה דרשה, ועוד כל מיני עניינים. או עוסק בלמוד הלכות מסויימות, או בלמוד מסכת מסויימת.
במשך הדורות נערמו תילי תילים של ספרים, שותי"ם עניינים, דרושים, פלפולים ועוד, המלאים מכל טוב הארץ, ואיך יוכל בן אנוש לעיין בכל אלו מבלי עבודת המלקטים אשר קיבצו כעמיר גורנה דברי חכמינו שבכל הדורות הנוגעים לעניין זה או אחר?

מעניין מאד.
כעין הדברים הללו כתב הרב אליעזר יהודה בראדט בראש המאמר שלו על מקור אמירת " לדוד" שבראש קונטרס "ליקוטי אליעזר" שי"ל זה עתה.


המעיין יראה שלשונו של הרב בצלאל עשירה וצבעונית מלשונו של הרב בראדט. או שהוא הוסיף מדיליה או שלפניו נמצאת טיוטת הקונטרס קודם שעידנו את לשונה...

בתוך הגולה כתב:מעניין מאד.
כעין הדברים הללו כתב הרב אליעזר יהודה בראדט בראש המאמר שלו על מקור אמירת " לדוד" שבראש קונטרס "ליקוטי אליעזר" שי"ל זה עתה.

ScreenHunter_03 Sep. 06 19.02.gif

המעיין יראה שלשונו של הרב בצלאל עשירה וצבעונית מלשונו של הרב בראדט. או שהוא הוסיף מדיליה או שלפניו נמצאת טיוטת הקונטרס קודם שעידנו את לשונה...

'דור המלקטים', כבר אמרנו?

צודק הרב בתוך הגולה,
שלשון בצלאל קרובה מאוד לספרו של בראדט,
אך השאלה היא: מי נטל ממי.
ושמא בצלאל = בראדט?

רבי חכם. אם כבר אתה פה שאלה לי אליך.
בראש הקונטרס הנזכר ישנה רשימת קרדיטים ארוכה. ויפקד מקום שמאל - רבי שמואל אשכנזי לא נמנה ביניהם. הלא דבר הוא. (איני יודע אם ראו לבוא כאן סימן שאלה או קריאה)

סמ''ק כתב:זה דבר מאד מבורך לדעתי.
עוסק אדם בנושא מסויים, לדוגמא פדיון הבן. נולד לו בן והוא צריך לידע ההלכות, להכין איזה דרשה, ועוד כל מיני עניינים. או עוסק בלמוד הלכות מסויימות, או בלמוד מסכת מסויימת.
במשך הדורות נערמו תילי תילים של ספרים, שותי"ם עניינים, דרושים, פלפולים ועוד, המלאים מכל טוב הארץ, ואיך יוכל בן אנוש לעיין בכל אלו מבלי עבודת המלקטים אשר קיבצו כעמיר גורנה דברי חכמינו שבכל הדורות הנוגעים לעניין זה או אחר?

השאלה היא, האם אפשר לסמוך על כל מאן דאמר?

שמואל ברמה כתב:השאלה היא, האם אפשר לסמוך על כל מאן דאמר?

ובפרט על המלקטים לקוטי בתר לקוטי, דשבשתא כיון דעל על.

סמ''ק כתב:זה דבר מאד מבורך לדעתי.
עוסק אדם בנושא מסויים, לדוגמא פדיון הבן. נולד לו בן והוא צריך לידע ההלכות, להכין איזה דרשה, ועוד כל מיני עניינים. או עוסק בלמוד הלכות מסויימות, או בלמוד מסכת מסויימת.
במשך הדורות נערמו תילי תילים של ספרים, שותי"ם עניינים, דרושים, פלפולים ועוד, המלאים מכל טוב הארץ, ואיך יוכל בן אנוש לעיין בכל אלו מבלי עבודת המלקטים אשר קיבצו כעמיר גורנה דברי חכמינו שבכל הדורות הנוגעים לעניין זה או אחר?

בעייה נוספת: לא כל ספר ראוי להקרא 'מקור', כמו שלא ניתן ללקט, לשם הדוגמא, מעלוני פרשת השבוע.
איני אומר שאין כותבים שלא ליקטו מעלונים ומספרים החשובים כעלונים - אך הלהם ניתן לקורא 'מלקטים'?!
פעמים שאוחזתני הבושה לראות, שמציינים כ'מקור' את הספר 'עלינו לשבח' או 'דרך שיחה' וכדומה, זאת בעוד, שהדברים מפורשים במקורות שכיחים ונפוצים.

בתוך הגולה כתב:רבי חכם. אם כבר אתה פה שאלה לי אליך.
בראש הקונטרס הנזכר ישנה רשימת קרדיטים ארוכה. ויפקד מקום שמאל - רבי שמואל אשכנזי לא נמנה ביניהם. הלא דבר הוא. (איני יודע אם ראו לבוא כאן סימן שאלה או קריאה)

התשובה פשוטה: ר' שמואל אשכנזי, כנראה, לא העניק מטובו למחבר בספר זה!

בתוך הגולה כתב:מעניין מאד.
כעין הדברים הללו כתב הרב אליעזר יהודה בראדט בראש המאמר שלו על מקור אמירת "לדוד" שבראש קונטרס "ליקוטי אליעזר" שי"ל זה עתה.
המעיין יראה שלשונו של הרב בצלאל עשירה וצבעונית מלשונו של הרב בראדט. או שהוא הוסיף מדיליה או שלפניו נמצאת טיוטת הקונטרס קודם שעידנו את לשונה...

התבקשתי להודיע: דברים שהבאתי בראש האשכול לא מבטני שלי חצבתי, אבל לקחתי אותם במשיכה בפטור בעליו עמו לא ישלם. עד כאן.
לעיקר הדברים, כמדומה שהביקורת לא הובנה היטב. לא כנגד מלקטי-הלכות הדברים מכוונים. אלא כנגד מלקטי פיקנטריה למיניהם, כגון כל האזכורים של מעמדי ברכת החמה, כגון מדור 'יתרון דעת' שבעלון 'עלים לטרופה'. ואין כאן ענין בשיטות ובידיעות נחוצות, אלא באגירת מידע לשמה.

בצלאל כתב:כגון מדור 'יתרון דעת' שבעלון 'עלים לטרופה'

זו טעות?...