פורום אוצר החכמה

הגראי"ל - יש ספר שלפני המלחמה היה מקובל, והיום לא מוצאים אותו בשום מקום, ונראה שזה מחמת שכתב
בחריפות כנגד הרמ"א.

לאיזה ספר הכוונה?

איני רוצה להיות בכלל הולך רכיל מגלה סוד
ואכתוב ברמז והיודעים ידעו
כמדומה שהכונה לא' מרבני ליטא
בספרו עמ"ס ב"ק בסוגית זה נהנה וזה לא חסר ודי בזה לע"ע.
ואכן הספר היה נפוץ בעבר ועכשיו קיימו בו ישן מפני חדש תוציאו ואינו מצוי כ"כ
אולם א"א לומר שאין מוצאים אותו בשום מקום וכנראה הוא לישנא קלילא דנקט

חכם הרזים כתב:איני רוצה להיות בכלל הולך רכיל מגלה סוד
ואכתוב ברמז והיודעים ידעו
כמדומה שהכונה לא' מרבני ליטא
בספרו עמ"ס ב"ק בסוגית זה נהנה וזה לא חסר ודי בזה לע"ע.
ואכן הספר היה נפוץ בעבר ועכשיו קיימו בו ישן מפני חדש תוציאו ואינו מצוי כ"כ
אולם א"א לומר שאין מוצאים אותו בשום מקום וכנראה הוא לישנא קלילא דנקט

נו....מי מגלה את הסוד?

היו

חכם הרזים כתב:איני רוצה להיות בכלל הולך רכיל מגלה סוד
ואכתוב ברמז והיודעים ידעו
כמדומה שהכונה לא' מרבני ליטא
בספרו עמ"ס ב"ק בסוגית זה נהנה וזה לא חסר ודי בזה לע"ע.
ואכן הספר היה נפוץ בעבר ועכשיו קיימו בו ישן מפני חדש תוציאו ואינו מצוי כ"כ
אולם א"א לומר שאין מוצאים אותו בשום מקום וכנראה הוא לישנא קלילא דנקט

כדי לקבל מושג עד כמה הספר היה נפוץ בעבר, יש לקרוא את הקדמת הבן, מה שמספר בשם הגרב"ד, שחקר מפני מה אותו גאון, זכה להפיץ תורתו על ידי ספריו, מה שלא זכה הוא.

בספרו לשו"ע העתיק הדברים הנ"ל מספרו עהש"ס בהשמטת הלשונות החריפים, ובהגהה כתב שהוא מתחרט ומבקש מחילה ברבים מעצמותיו הקדושות של רבנו הרמ"א על שבספרו לש"ס פלט קולמוסו בטויים שאינם לפי כבוד קדושתו.

האם הענין הוא זה שהחזו"א חו"מ סי' י"ח (כמדומני) כותב נגד זה?

אם

אגב

כשלמדתי בישיב"ק השתמשו הרבה גם בספר הנ"ל וגם בים התלמוד.
וראה עוד שער"י ש"ה פי"א.

המתלמד לפני רבו כתב:אם הביאור של אותם שהיו במתיבתא דרקיע נכון. א"כ למה לפני המלחמה למדו בו, ואולי שרק ע"י החזו"א נפסק במתיבתא דרקיע.
בקשר להגרב"ד הוא אמר כן בצדקתו ותמימותו, אך לא היה רגיל כלל אצל הלומדים צא וראה באיזה ראש ישיבה שמביא אותו לא הגרב"ד והגרש"ש שהיו עמיתיו וכן לא הגרא"וו ואף לא הרמי"ם הצעירים ר' שלמה ור' ראובן, ובדור שאחריהם תלמידי הרמי"ם כמו ר' לייב מאלין ור' שמואל רוזבסקי ור' נחום ועוד. הוא הולך על דרך לימוד אחר, וצא ושאל מאיזה למדן מלפני ארבעים חמשים שנה אם היה ספריו מאוד פופיולרי ותמצא שלא היו גם אז.

דוגמא חיה לחוצפא יסגא וטפשות יסגא של דורנו.
עומד גדול הדור ואומר משהו והמתלמד לפני רבו שכח שעומד לפני רבו ומעיז להעלות על הכתב דברי הבאי וזלזול.
ולא עוד אלא שסבור גם לפקפק בעיקר הדברים שמעיד מה שראו עיניו בילדותו, וחושב לשאול איזה למדן לפני ארבעים שנה ושכח מתי היתה המלחמה.
שלא לדבר על הראי' העצומה ממה שאינו מופיע בספרי עמיתיו שגם היא קביעה שאיננה נכונה.
ועי' בהקדמת ספרו עמ"ס גיטין שמביא בנו סיפור בימי נעוריו בישיבת ראדין איך שהראו הגרנ"ט שמכל הספרים היו הבלוייים ביותר השיטמ"ק והספר הנ"ל.
וכיום הספר אינו מצוי כלל [למרות שי"ל מחדש ע"י מכון המאור] רק בספריות גדולות ופשיטא שלא כמו מחברי זמנינו.
וכמובן שניתן לומר הסברים רבים, אך יתכן שיש בזה גם איזה קפידא.

איני

ה'למדנים' שלך לא היו קיימים כנראה לפני המלחמה.
וכבר כתבו למעלה ש'לא מוצאים' הכוונה לא מצוי, וודאי שאינו בלוי מרוב שימוש כמו בישיבת ראדין.

ר

[im

בספרו על ב"ק לא התעלם מהרמ"א...
כמדומני שבספרו על חו"מ לא חזר בו מהענין כלל, אלא רק מהלשונות החריפים.
אלא שאין משיבין על ספורים.

וז"ל "ועל הרמ״א אני אומר כמה לא חלי ולא מרגיש גברי דמארי
סייפיה שכל הפוסקים והגאונים הבאים אחריו קבלו מאתו
להאי פיסקא בלי שום ערעור מצדם בשעה שהשגיאה
.בההעתקה וכו' "

לטובת כולם אני מעלה
בית אהרן לגאון ר"א וולקין בעל השו"ת המפורסם זקן אהרן
כל הדיון כאן לא מוכר לי, בישיבה שאני למדתי הוא היה הספר הליטאי המשומש ביותר

בית אהרן ב"ק. ע"ש עוד.
חשן אהרן חו"מ שסג.


http://www.otzar.org/aspcrops/6901_3_33 ... 122014.asp

וכאן בעמוד 3.
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?29280&

כנסת ישראל כתב:

המתלמד לפני רבו כתב:אם הביאור של אותם שהיו במתיבתא דרקיע נכון. א"כ למה לפני המלחמה למדו בו, ואולי שרק ע"י החזו"א נפסק במתיבתא דרקיע.
בקשר להגרב"ד הוא אמר כן בצדקתו ותמימותו, אך לא היה רגיל כלל אצל הלומדים צא וראה באיזה ראש ישיבה שמביא אותו לא הגרב"ד והגרש"ש שהיו עמיתיו וכן לא הגרא"וו ואף לא הרמי"ם הצעירים ר' שלמה ור' ראובן, ובדור שאחריהם תלמידי הרמי"ם כמו ר' לייב מאלין ור' שמואל רוזבסקי ור' נחום ועוד. הוא הולך על דרך לימוד אחר, וצא ושאל מאיזה למדן מלפני ארבעים חמשים שנה אם היה ספריו מאוד פופיולרי ותמצא שלא היו גם אז.

דוגמא חיה לחוצפא יסגא וטפשות יסגא של דורנו.
עומד גדול הדור ואומר משהו והמתלמד לפני רבו שכח שעומד לפני רבו ומעיז להעלות על הכתב דברי הבאי וזלזול.
ולא עוד אלא שסבור גם לפקפק בעיקר הדברים שמעיד מה שראו עיניו בילדותו, וחושב לשאול איזה למדן לפני ארבעים שנה ושכח מתי היתה המלחמה.
שלא לדבר על הראי' העצומה ממה שאינו מופיע בספרי עמיתיו שגם היא קביעה שאיננה נכונה.
ועי' בהקדמת ספרו עמ"ס גיטין שמביא בנו סיפור בימי נעוריו בישיבת ראדין איך שהראו הגרנ"ט שמכל הספרים היו הבלוייים ביותר השיטמ"ק והספר הנ"ל.
וכיום הספר אינו מצוי כלל [למרות שי"ל מחדש ע"י מכון המאור] רק בספריות גדולות ופשיטא שלא כמו מחברי זמנינו.
וכמובן שניתן לומר הסברים רבים, אך יתכן שיש בזה גם איזה קפידא.

מי מתנדב ללמד את המתלמד את התורה החדשה של בני אר"י.
וכך היא על רגל אחת:
מותר לכתוב כאן בפורום שהאמוראים לא מבינים את המשנה, שהתנ"ך שבידנו משובש, שיש אגדות חז"ל מפוקפקות, שהראשונים טעו, שהאחרונים היו בורים, שהאדמורי"ם היו נבערים.
מותר להדפיס קובץ שבו יש סטיות באמונת תחית המתים, שבו מבטלים את מסורות ישראל בפתוחות וסתומות.
על כל זה, בני אר"י אינם מקפידים, ואינם חשים, ואם חשים עכ"פ אינם מוחים.

אבל אוי לו לאדם אם יעיז להטיל ספק בסיפורי צדיקים של גדול הדור, ולתהות על פרטים שבהם. שאז אוי לו ואוי לנפשו. יורדים עמו לחייו קוראים אותו רשע, וכו' וכו'.

יש לשקול להוסיף את הענין הזה בבריתא של הגאונים על חילוקים בין בני בבל ובני אר"י.

(לגוף הטענה, האם יש למישהו דוגמא לספר אחר שאינו ע"ד הלמדנות שכן נפוץ היום בבתי המדרש??)

בישיבה שבה למדתי היה זה ספר מאד רגיל ומקובל
ועוד זוכרני כמה שמחנו כעל כל הון כשמצאנו בתולדות המחבר בתחילת מסכת בבא מציעא את הפירוש על שיחת חולין של תלמידי חכמים צריכה לימוד, שהלימוד צריך וזקוק לשיחת חולין מעטה בכדי להרחיב ולהצהיל את הדעת, עיי"ש.

כרם כתב:האם הענין הוא זה שהחזו"א חו"מ סי' י"ח (כמדומני) כותב נגד זה?

אם התכוונת לחזו"א חו"מ סי' ט,ו שמסיים לאחר ביאורו בדברי הרמ"א חו"מ ר"פ ב' בזה"ל "משה אמת ותורתו אמת" כשברור שהכונה להפקיע נגד מישהו מסויים.
הרי שהכונה להשער"י שנרמז לו ע"י א' מחברי הפורום שכתב בשער ה' פי"א ע"ד הרמ"א שם כך "והנה אף שירא אנכי לסתור דברי רמ"א ז"ל שכל בית ישראל סמכו עליו אבל בדבר הנראה לעינים כזה מצוה לומר דהוראת רמ"א ז"ל בזה אינה נכונה" .
ודרך אגב השער"י נלמד בכל הישיבות וישנו בכל בימ"ד.

ד"א כמדומה שאלו המחמירים ומוציאים ממון על ציציות עם "ניפוץ לשמה" זהו משום שמחמירים כדעת המחבר הנ"ל שמכונה אינה נחשבת לשמה. ואולי אני טועה ויבואו הלומדים ויגידו.

וכי הוא היחיד שפוסק כך?

שימען כתב:

כרם כתב:האם הענין הוא זה שהחזו"א חו"מ סי' י"ח (כמדומני) כותב נגד זה?

אם התכוונת לחזו"א חו"מ סי' ט,ו שמסיים לאחר ביאורו בדברי הרמ"א חו"מ ר"פ ב' בזה"ל "משה אמת ותורתו אמת" כשברור שהכונה להפקיע נגד מישהו מסויים.
הרי שהכונה להשער"י שנרמז לו ע"י א' מחברי הפורום שכתב בשער ה' פי"א ע"ד הרמ"א שם כך "והנה אף שירא אנכי לסתור דברי רמ"א ז"ל שכל בית ישראל סמכו עליו אבל בדבר הנראה לעינים כזה מצוה לומר דהוראת רמ"א ז"ל בזה אינה נכונה" .
ודרך אגב השער"י נלמד בכל הישיבות וישנו בכל בימ"ד.

כמד' שגם החזו"א מסכים עם טענת השער"י שהרמ"א טעה בהבנת דברי הרמ"ה,[אלא שמנסה להעמיד את דין הרמ"א ע"פ שיטת התוס']

נ.ב כמד' שהחזו"א הדפיס ע"ז בתבונה כדי ליישב את דברי הרמ"א

קביעתך הראשונה
"מותר לכתוב כאן בפורום שהאמוראים לא מבינים את המשנה, שהתנ"ך שבידנו משובש, שיש אגדות חז"ל מפוקפקות, שהראשונים טעו, שהאחרונים היו בורים, שהאדמורי"ם היו נבערים"
[היכן?]
נכונה כמו קביעתך השניה -
"אבל אוי לו לאדם אם יעיז להטיל ספק בסיפורי צדיקים של גדול הדור, ולתהות על פרטים שבהם. שאז אוי לו ואוי לנפשו".
[האם הטיל ספק?]י
וכמו קביעתך השלישית
"יורדים עמו לחייו קוראים אותו רשע, וכו' וכו'."
[האם קראוהו רשע?]

הני דיתבי בארעא חשוכא אמרין מילין דחשוכין.

א. בישיבות בהם למדתי לא עיינו בספר הנ"ל כלל.
ב. לאדון חלניקער:
מותר לדון על כל נושא שבעולם חוץ מאותם המנויים ברפ"ב דחגיגה.
אבל בתנאי שיהיה מתוך כובד ראש ורצינות, וח"ו לא להגיע לערעור יסודות האמונה.
אותו סטז'ר (מתלמד, בעברית) כתב בציניות וזלזול כלפי גדול דורנו וגם כלפי גדול הדור שעבר (החזו"א), ועל כך יצא הקצף.
אדמו"רים נבערים?! תנ"ך משובש?! אחרונים בורים?! מאיפה הבאת לשונות כאלו??? אולי בדמיונותיך.

שימען כתב:

כרם כתב:האם הענין הוא זה שהחזו"א חו"מ סי' י"ח (כמדומני) כותב נגד זה?

אם התכוונת לחזו"א חו"מ סי' ט,ו שמסיים לאחר ביאורו בדברי הרמ"א חו"מ ר"פ ב' בזה"ל "משה אמת ותורתו אמת" כשברור שהכונה להפקיע נגד מישהו מסויים.
הרי שהכונה להשער"י שנרמז לו ע"י א' מחברי הפורום שכתב בשער ה' פי"א ע"ד הרמ"א שם כך "והנה אף שירא אנכי לסתור דברי רמ"א ז"ל שכל בית ישראל סמכו עליו אבל בדבר הנראה לעינים כזה מצוה לומר דהוראת רמ"א ז"ל בזה אינה נכונה" .
ודרך אגב השער"י נלמד בכל הישיבות וישנו בכל בימ"ד.

החזו"א הוא בסימן ט"ו. הוא מסיים הוראת הרמ"א אמיתית. הלשון "משה אמת ותורתו אמת" איתא בהערת המערכת דכנסת ישראל סלבודקא שם פירסם אי"ש וילנה דבריו כתגובה לדברי הגר"מ באסן ובהערה מציין העורך [או ר"מ קארעליץ או ר"ש גריינימאן] להשערי ישר ומסיים דע"פ ד' החזו"א "משה אמת ותורתו אמת".
ונמצינו למדים מכנסת ישראל דכונת ספר חזו"א שם בכתבו "תמהו בזה חכמי הדור" היא להר"מ אטלס והשערי ישר וכ"כ כמדומה בספר דרך איש בשם הגרח"ק.