פורום אוצר החכמה

זה עתה עלה על מזבח הדפוס, כרך ב' של קובץ "היכלא", שזכה לתהודה רבה בהיכלי תורה בשעתו, וכמעשהו בראשונה - ויתרה מכך - הניף ידו בשנית, והדור ראו תורה מפוארה בכלי מפואר.
באדיבות המערכת, ובראשה העורך הרה"ג ר' יעקב ישראל מקלב שיחי', מובא בזאת השער, תוכן הענינים והקדמת המו"ל.

נשמע טוב.
למרות שלא נעים לי לומר אך לא ראיתי את הגליון הקודם, תקותי שאזכה לראות את הנוכחי.
גונבה לאזני שמועה שהגנוזה מהמרלי"ד נערכה ע"י הרב דבילצקי,
אולי תעלו אותה לרווחת באי הפורום?

צריך עיון כתב:נשמע טוב.
למרות שלא נעים לי לומר אך לא ראיתי את הגליון הקודם, תקותי שאזכה לראות את הנוכחי.
גונבה לאזני שמועה שהגנוזה מהמרלי"ד נערכה ע"י הרב דבילצקי,
אולי תעלו אותה לרווחת באי הפורום?

הבקשה העוברה הלאה, ונענתה בחיוב. הד"ת הנ"ל מופיעים בעמ' 15 והלאה:

ייש"כ.
שפתים ישק.
אכן סתומים וחתומים לולי ביאור העורך.

אכן ביותר סתומים וחתומים הם הדברים המופיעים שם בהערה הראשונה אודות אחד בשם 'אליעזר דן' שלטענת המו"ל שם רבינו בקרבו, ואין אתנו יודע עד מה.

אשגרא של הכותב, מחמת שעסק בסמיכות לכך בדבר הנוגע לתורת הגאון ר' אליעזר דן רלב"ג ש"ב של מהריל"ד.
ואגב, מומולץ להקדיש דקה לקריאת ה'וורט' של מהריל"ד, זו באמת המצאה נפלאה מאד.

נמצא שצריך ביאור לביאור והערה להערתו.

אכן ביותר סתומים וחתומים הם הדברים המופיעים שם בהערה הראשונה אודות אחד בשם 'אליעזר דן' שלטענת המו"ל שם רבינו בקרבו, ואין אתנו יודע עד מה.

איש_ספר כתב:אשגרא של הכותב, מחמת שעסק בסמיכות לכך בדבר הנוגע לתורת הגאון ר' אליעזר דן רלב"ג ש"ב של מהריל"ד.

הכוונה להנדפס בישורון החדש עמ' תשצח?

איש_ספר כתב: מומולץ להקדיש דקה לקריאת ה'וורט' של מהריל"ד, זו באמת המצאה נפלאה מאד.

אכן נפלא, אמנם טיבותא לשקיא כפשוטו! [רק חבל שלא ביארו יותר דס"ל למהרי"ל שבעינן שליחות הבעלים לשחיטת הפסח ואפי' לעכב]

ולעצם דברי מהריל"ד יש לפלפל הרבה ואעיר רק דלכא' באופן שהבעלים לא יודע שיש לשוחט חמץ א"כ אינו שולחו כלל לשחוט על החמץ ויכול השוחט להוציא חמצו מרשותו ולשחוט א"כ בפשוטו אי"ז שליחות לדב"ע כלל [וכדברי המל"מ הנודעים לגבי שליחות בטביחה בשבת]

עוד יש לדון דבהיה לשוחט חמץ אין המשלח עובר דאין עליו איסור לשחוט על חמצו של השליח א"כ כלפיו אי"ז עבירה וא"כ באנו לנידון שליחות לדב"ע באופן שהעבירה רק לשליח.

גם יש לציין לדברי רעק"א בפסחים ס"ג עיי"ש שלדבריו יש לדון בכמה דברים ויש עוד הרבה להאריך ואכ"מ.

אכן, נשמע מעניין מאד!!!!
האם יהיה ניתן להשיגו בחניות הספרים?

לפי מה שהבנתי כעת עדיין לא הגיע לחנויות, ובעיקר מדוור אישית למנויים.
יתכן ובתחילת שבוע הבא יהיה ניתן להשיג בסניפים מרכזיים של יפה נוף (כדוגמת סניף ראב"ד).

ההמצאה שבקושיית מהרי"לד אכן נאה מאד, אף שיש להשיב וכו' וייש"כ המהדיר שהשכיל לפענח מהי שיטת ר"ש עליה בנויה הקושיה.

אמנם, נדמה לי שאולי דברי מהריל"ד מסתיימים בוכו' וכו' והדחיה "דזה אינו" היא מדברי הרא"ע רבינוביץ, ולפ"ז הרבנים הגאונים אינם אלה המוזכרים בהערה ה.

ברזילי כתב:ההמצאה שבקושיית מהרי"לד אכן נאה מאד, אף שיש להשיב וכו' וייש"כ המהדיר שהשכיל לפענח מהי שיטת ר"ש עליה בנויה הקושיה.

אמנם, נדמה לי שאולי דברי מהריל"ד מסתיימים בוכו' וכו' והדחיה "דזה אינו" היא מדברי הרא"ע רבינוביץ, ולפ"ז הרבנים הגאונים אינם אלה המוזכרים בהערה ה.

ברור שה'זה אינו' הוא של ר' עקיבא רבינוביץ, ודברי מהריל"ד אכן מסתיימים בוכו' (ודבריו אינם קושיא אלא המצאה מה היה ההכרח של הגמרא לומר דר"ש ס"ל שוחטין פסח על היחיד)
רק שהאחים של ר' עקיבא מסתמא היו ת"ח, אבל ודאי ש'אחיו הגאונים' הכונה אחיו של מהריל"ד.

איש_ספר כתב:רק שהאחים של ר' עקיבא מסתמא היו ת"ח, אבל ודאי ש'אחיו הגאונים' הכונה אחיו של מהריל"ד.

לא השכלתי להבין מה ההכרח שהמדובר באחיו של מהרי"ל, ההסתברות אומרת שפנה לאחיו ממש וכטענת ברזילי, ואילו היה פונה למשפחת מהרי"ל היה מן הסתם פונה למהרי"ל עצמו.

מי היו אחיו הגאונים של ר' אליהו עקיבא? יכול להיות שהיו אבל איני זוכר.
בכל מקרה יש תיעוד על משפחתו של רא"ע.

והמעיין יבחר.

קניתי את הקובץ, תוך כדי דפדוף צדו עיני את המאמר הבא שדומני שיש בצילום הקטע הראשון בו כדי לתת תמונה על תפיסתו של המחבר על הנושא הנדון.

האם יוכל אי מי מבאי הפורום ליתן את הדעת ולקיים בו בחינה של 'דע מה שתשיב', הלא סוף סוף, אחרי כל המליצות, הדבר פשוט בישראל וכל המדקדקין נוהגים בשיעור גדול זה על אף המצפצפים.

ואם תשובה אין, אל נהי כהדיוטות.

צריך עיון כתב:קניתי את הקובץ, תוך כדי דפדוף צדו עיני את המאמר הבא שדומני שיש בצילום הקטע הראשון בו כדי לתת תמונה על תפיסתו של המחבר על הנושא הנדון.

האם יוכל אי מי מבאי הפורום ליתן את הדעת ולקיים בו בחינה של 'דע מה שתשיב', הלא סוף סוף, אחרי כל המליצות, הדבר פשוט בישראל וכל המדקדקין נוהגים בשיעור גדול זה על אף המצפצפים.

ואם תשובה אין, אל נהי כהדיוטות.

לא הבנתי. מה יש להשיב?
וכי אנחנו הקטנים נכריע במחלוקת השיעורים?
כל אחד ינהג כפי שהורו לו רבותיו, ותל"מ.

בברכה המשולשת כתב: לא הבנתי. מה יש להשיב?
וכי אנחנו הקטנים נכריע במחלוקת השיעורים?
.

רוב נחת וברכה מרובה כפולה ומשולשת,

אם תשים לב הנדון אינו מחלוקת השיעורים

כי אם טענה שאין מקום לשיעור הכזית הגדול במיוחד הנהוג לחומרא בליל הסדר

ועל זה ודאי שכל בר דעת צריך ליתן את דעתו ולא להתנהג כסומא בארובה לטב ולמוטב

בפרט, שמסתבר שהתשובות בהישג יד

לשם כך נסיתי למצוא בין חכמי הפורום מי שנתן כבר דעתו על כך

אחד המיוחד בין באי מקום זה, הלא הרב 'כהן' שדעתו יפה, העירני באישי (תא חזי מידותיו הנאצלות !), כי דברי מהריל"ד, נדפסו בספר תורת האהל (עמ' 24 מעמודי האוצר) ושם הם מבוארים ומחוורים. עיינתי שם ונתתי שמחה בליבי שתלי"ת כוונתי אל האמת בביאור הדברים שהיו סתומים אצל האדר"ת.

אכן שם הובאו הדברים בשם 'אבי המחבר' הוא הגאון ר' בנימין דיסקין, בעל לבני בנימין. ובזה מיושב מה שלא מצאתי פסקא זו, בחידושי מהריל"ד לפסחים שי"ל לפני שנים אחדות בידי משפחת ק"ב.

ולכה"פ זכינו באומר הבא מן החדש, בהערת רא"ע רבינוביץ ע"ז וישוב האדר"ת.