פורום אוצר החכמה

אנונימי כתב:http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=1372&p=8689#p8689

ירח מלא כתב:יצא לפני זמן מה ספר מצויין בסגנון יחודי בשם 'דרך נשר' על מחלוקות הרמב"ן והרמב"ם בסגנון למדני אקדמאי (הויכוח בין הפילוסוף והמקובל). יש שם פרק על השדים. שם כמדומה מבואר שעוד מחכמי ישראל לא האמינו בשדים.

צונאמי כתב:כידוע שהיעבץ במטפחתו טוען על כל ספר המורה אינו מהרמב"ם...
[אין חלום בלא דברים בטלים]

ומי פתי יתעקש לומר דרך משל שלא כתב הרמב"ם ספר המורה המיוחס לו.

יצחק שמואל ריג'ייו (יש"ר מגוריציה [בכתיב ישן: מגוריציאה], 1784 - 1855), רב, פילוסוף, חוקר יהדות, פרשן מקרא וסופר. היה מראשי תנועת חכמת ישראל.

יצחק שמואל רג'יו נולד בגוריציה שבאיטליה לאביו אברהם חי רג'יו. את עיקר השכלתו רכש לבד, בסיוע אביו, שהיה תלמיד חכם וכיהן כרבה של גוריציה. מלבד בקיאותו בתנ"ך ובתלמוד, היה בעל ידע בשפות ובמדעים. שלט בצרפתית, גרמנית לטינית ושפות שמיות.

יש"ר עסק בקידום רעיונות תנועת ההשכלה, והטיף ללימוד מדעים. כרבים מחכמי ההשכלה יצא היש"ר כנגד חכמת הקבלה, ובהקדמתו לספר "ארי נוהם" (מאת ר' יהודה אריה ממודנה) כתב:
"קח לך את הספר הזה כארי ינהום לפניהם תועבותם ויגד לעמך פשעם ואת בני ישראל חטאותם. אותו תשים לפניהם למען יבשו ויכלמו מאשר המה עושים (...) אף ידי תכון עמו לרדוף ולהשיג כל משאות שוא ומדוחים המחבלים (...) אמחצם ולא יוכלו קום ואזרם כקש לפני רוח".
בשנת 1822, כשיצא חוק מטעם פרנץ הראשון קיסר אוסטריה, שגוריציה הייתה בתחום שלטונו באותם ימים, המחייב את הרבנים להיות בעלי ידע בפילוסופיה ובמדעים, פעל יש"ר להקמת בית מדרש לרבנים בפדובה, בו לימדו גם מקצועות אלו. בהשפעתו של יש"ר, הועמד בראש בית המדרש שד"ל, שהיה ידידו הקרוב.

רג'יו תמך ברעיון האמנציפציה ליהודים, ואף הסכים לשינויים ביהדות כדי להתאימה למצב החברתי.

רג'יו נפטר בעירו גוריציה, ב-29 באוגוסט 1855 (ט"ו אלול תרט"ו), כשהוא בן 69.

לייבעדיג יענקל כתב:כיון שנזכר כאן שמו של אחד הגדולים (?!) שנשכח מרוב בני דורנו, אעתיק מ"ש אודותיו בויקיפדיה

החוזר כתב:בספרו "התורה והפילוסופיאה" כותב היש"ר מגוריציה שאי אפשר לו לאדם לדחות כל ידיעה ואמונה שאין לה הוכחות פנימיות, כי רוב ידיעותינו מסתמכות על הוכחות חיצוניות שלא נתבררו עד תומן, ובכל זאת אין אפשרות לדחות את אמיתותן. הוא מביא שתי דוגמאות: יחוס המורה לרמב"ם וקיומה של יבשת אמריקה!

ומי פתי יתעקש לומר דרך משל שלא כתב הרמב"ם ספר המורה המיוחס לו.

בדיעבד כתב:לגוף הענין, נראית קצת הפרזה להגיד שהרמב"ם לא כתב את ספר המורה, מאחר שכל הראשונים מייחסים אותו אליו. עד שהרמב"ן כתב אגרתו הידועה להליץ על ספר הי"ד גם מגין הרבה על המורה.
והישועות יעקב כאמור לא שם דופי אלא בקטע זה.

יצויין, שהרמב"ם מביא את הדין שנזכר במשנה פ' התקבל "מי שהיה מושלך בבור ואמר כל השומע קולי יכתוב גט לאשתי הרי אלו יכתבו ויתנו"
בגמ' הצריכו שיראו בו דמות אדם בבואה דבבואה כי חיישינן שמא שד הוא. וכן הובא בשו"ע ( אה"ע קמא יט)
הרמב"ם (גירושין ו יב) השמיט דין בבואה דבבואה!
(אני מוכרח להזכיר איפה ראיתי הערה זו: כתבי ר' יוסף קאפח)

יאיר כתב: וגם הגר"א יחסו לרמב"ם כידוע מהמעשה שלמדו בבית המדרש 'מורה נבוכים' וכשבאו לקבול על כך בפניו ענם: "הלואי ואזכה להיות במחיצת הרמב"ם בעוה"ב".