פורום אוצר החכמה

וְאַתָּה זָנַחְתָּ וַתִּמְאָס הִתְעַבַּרְתָּ עִם-מְשִׁיחֶךָ:
נֵאַרְתָּה בְּרִית עַבְדֶּךָ חִלַּלְתָּ לָאָרֶץ נִזְרוֹ:

[תהילים פרק פ"ט]

אם זה איתן הוא הנזכר שהוא בן זרח שעליו הכתוב אומר מאיתן האזרחי התנבא על מלכות דוד שתפסק.
והיה בספרד חכם גדול וחסיד וזה המזמור היה עליו קשה ולא היה קורא אותו ולא היה יכול לשמוע, בעבור כי זה המשורר ידבר כנגד השם הנכבד קשות.
והגאון לא הזכיר בפירוש תיקון זה המזמור.
ורבי משה הכהן האריך בענין זה וחקרתי ספרו כמה פעמים ולא יכולתי להבין דברו.....

[אבן עזרא]
האם נודע מיהו הגאון? ומה כוונת אבן עזרא בדבריו עליו?
וכן אם דברי ר' משה הכהן האלו נמצאים לפנינו?

הגאון באב"ע הוא רס"ג, וכונתו שבפירושו לתהלים לא פתר רס"ג את הקשיים שבמזמור.
ר משה הכהן אבן גקטיליא מובא הרבה באב"ע. פירושיו אינם לפנינו.

לפעמים כוונת הראב"ע לרשב"ח ולא לרס"ג

אתה מתכוון לומר שהכוונה לתפסיר, ובאותם חלקים שמילא רשב"ח אחר הרס"ג, האב"ע מתכוון אליו. נכון?

יענקל, היכן ראב"ע מכוון ב'הגאון' סתם לרשב"ח?

ישבב, באר נא דבריך.

לא התכוונתי לכלום. העתקתי (כקוף בעלמא) מדברים שכתב (באופן פרטי) מומחה לרס"ג. שאלו את רבינו הוגה ומעיין, ובודאי יוכל הוא להאיר את עינינו.

בס"ד
בעקבות השערה של ידידנו בעל הנכונות, מצאתי זה.

לייבעדיג יענקל כתב:לא התכוונתי לכלום. העתקתי (כקוף בעלמא) מדברים שכתב (באופן פרטי) מומחה לרס"ג. שאלו את רבינו הוגה ומעיין, ובודאי יוכל הוא להאיר את עינינו.

רבינו ההוגה ומעיין כבר כתב על כאן
viewtopic.php?f=7&t=15067&p=141520&hilit=%D7%97%D7%A4%D7%A0%D7%99+%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9F#p141520

כמה הערות אע"פ שאיני כדאי.

א. רב שמואל בן חפני מוזכר כמה פעמים באב"ע בשמו [עם המילים בן חפני ובלעדיהם], רס"ג מוזכר לפעמים בשמו אך [כמעט?] תמיד עם התוספת הגאון.
ב. קצת תמוה לכנות בכנוי סתום שני אנשים שונים, האפשרות להשתמש בכינוי היא כשידוע לכל במי מדובר.
ג. אם אינני טועה היחס לרשב"ח הוא פחות בהערצה מאשר לרס"ג. [אמנם כינוי הגאון בזמנם הוא יותר במובן תפקיד מאשר שבח].

אסביר דברי, ואני גם חושב שזה נתכוון חברו של לעבעדיג יענקל שצוטט על ידו, וזה כדברי הוגה ומעיין באשכול שהובא.
כשהראב"ע כותב הגאון, הוא מתכוון לרס"ג, בתפסירו.
יש חלקים של התפסיר שלא נכתבו ע"י הרס"ג, ורשב"ח מילא אחריו את החסר.
חברו של לעבעדיג יענקל מסתמא נתכוון לומר, שלפעמים מביא הראב"ע פירוש מהתפסיר, מחלק של התפסיר שנתחבר ע"י רשב"ח, והראב"ע מביא את זה בשם 'הגאון' וכדרכו בכל המובאות בשם התפסיר, ואינו מקפיד להבחין בין זה לזה, ולכן יוצא שלפעמים הראב"ע כותב 'הגאון' וזה מכוון כלפי רשב"ח.
ואין טעם לדון אם הראב"ע מתכון לקרוא לרשב"ח 'גאון' או להשוותו לרס"ג, אלא "על הרוב ידבר", והכינוי מכוון כלפי הרס"ג.

הא, ותו לא מידי.
רשב"ח אמנם מובא בשמו כמה פעמים בפי' הראב"ע, מקופיא אני זוכר שבפרשת בראשית הוא מובא ליד שם רבי שלמה בעל השירים השקולים. ( אבן גבירול)

רס"ג תרגם את כל התורה, ופירש מקצתה, [ר"י קאפח טוען שאת כולה]. ומצאנו לרב יוסף ראש הסדר שהעתיק במקומות שלא פירש רס"ג מדברי רשב"ח [ומרבי אהרון בן סרגאדו], ומכאן באו החוקרים לדון האם מלכתחילה לא פירש רשב"ח את כל התורה אלא רק כהשלמה לרס"ג, או שפירש הכל, ורב יוסף הנ"ל העתיק רק חלק במקום שלא מצא מפירוש רס"ג. ומדברי האב"ע שהעתיק מדברי רשב"ח גם במקומות שפירש רס"ג מוכח שפירוש רשב"ח היה עומד בפ"ע ולא כהשלמה לרס"ג. ובכל אופן מדובר על הפירוש לתורה ולא על התרגום. [אע"פ שנקרא תפסיר, ובאמת פירושו מכונה בקדמונים גם שרח].
כל זה עולה מהאמור בהקדמת ספר פירוש רשב"ח לתורה עמוד 20 באוצר. [וראה עוד כאן מעמוד 5]. ומסקנתו שם שפירוש רשב"ח אכן היה עומד בפני עצמו ונתחבר על כל התורה.
ומזה יש לדון באמור לעיל.
אולי יש ראיות חדשות ומקורות אחרים, ואודה על כל מידע.

לא ידעתי, החכמתני ותשוח"ח על כך.