ופירש רש"י שהיא קופסא (לז. ד"ה קלפי), והיתה עשויה מעץ (שם לט.).
ויש לעיין בשורש תיבה זו.
ובספר אלמרשד אלכאפי (המדריך המספיק) לרבי תנחום הירושלמי (שרש קלף) כתב:
ומעני אכ'ר טרף בקלפי כ'לטהא פי חק והו אנא ואסע אלפם תדכ'ל ידי אלכהן אלאת'נתין וקת שיל אלשני גורלות ולעל אן אלחק ונחוה סמי קלפי מן ג'הה כונה כאלקשר אלמחיט במא פי באטנה.
ולפי שאין לי את מהדורת ה' שי המכילה את התרגום לאותיות כ-ת, עלי לשער שהתרגום הוא:
וענין אחר "טרף בקלפי" – ערבובם בקופסה, והוא כלי שפתחו רחב כדי הכנסת שני ידי הכהן בזמן הרמת שני הגורלות והוצאתם מהקופסה. ויהיה שמו "קלפי" מפני היותו כמו הקליפה המקפת את מה שבתוכה.
והנה, הירשפלד הדפיס קטעים מתוך כתבי רס"ג בגליונות שונים של ה-JQR. בסד"ח כרך 6 הביא קטע ארוך למדי מפירושו הארוך של רס"ג לויקרא פרק טז, ושם, בסיכום שאחרי הטלת הגורלות, אומר רס"ג:
ת'ם עזלה אלמקרע עליהמא כל ואחד פי מוצעה.
ופירוש "אלמקרע" הוא "הגורל", כמו قُرْعَة משורש: قرع שפירושו פור וגורל. ותרגום המשפט הוא איפוא (הירשפלד תרגם רק לאנגלית, ולא מילולית): אחר כך הפרדת הגורל עליהם כל אחד במקומו.
והנה בערוך ערך קלף כתב, ש"קולפי" הוא שבט שמכין בו בני אדם וראשי עב ובלשון ישמעאל היא אלמקרע.
היתכן שיש קשר בין ה"אלמקרע" הזה הנקרא בארמית "קולפי", לבין ה"קלפי" שלנו שבה מונחים הגורלות?