פורום אוצר החכמה

ב'אוצר' ישנה סריקה של פירוש המשנה להרמב"ם דפוס נפולי רנ"ב, עם הגהות בכת"י עתיק. בפרטי הספר נכתב "שטמ"ק כת"י". טופס זה הוא טופס הספריה הלאומית, והגהות אלו הן של ר' שמואל לירמא (כך כותב ר"י שפיגל בספרו 'עמודים בתולדות הספר העברי', הגהות ומגיהים, עמ' 373; וראה חתימתו בעמוד האחרון). מדוע זה מכונה "שטמ"ק כת"י"? האם ר"ש לירמא היה בחבורתו של רבי בצלאל אשכנזי במצרים? (כנראה שלא!), ואולי יש בטופס זה גם הגהות של ר"ב אשכנזי עצמו?
את המאמר בקרית ספר, נ, תשל"ה (עמ' 495-496), של י.צ. פיינטוך, על טופס זה, לא ראיתי ואשמח אם מישהו יעלהו לכאן.

ושאלה נוספת: האם במהדורות החדשות של פירוש המשניות (קאפח והמאור) נעשה שימוש בהגהות אלו?

הרי הם תרגמו מחדש על פי המקור הערבי, ולמה שישתמשו בהגהות המתייחסות לתרגום הישן?

מהדורת וגשל השתמשה בהם (במהדורות שיצאו בשנתיים האחרונות)

עוז והדר השתמשו ג"כ בהגהות אלו, וכינו אותם שטמ"ק כ"י, ותמיהתו של אלי ש. חלה גם עליהם

פיינטוך כתב במאמרו שלהגהות אלו יש ערך רק במקום בו אין בידינו את כת"י הרמב"ם ולא את המקורות הקדומים יותר לגביו

הבטחתי כתב:מהדורת וגשל השתמשה בהם (במהדורות שיצאו בשנתיים האחרונות)

עוז והדר השתמשו ג"כ בהגהות אלו, וכינו אותם שטמ"ק כ"י, ותמיהתו של אלי ש. חלה גם עליהם

בברכה המשולשת כתב:פיינטוך כתב במאמרו שלהגהות אלו יש ערך רק במקום בו אין בידינו את כת"י הרמב"ם ולא את המקורות הקדומים יותר לגביו

אז לא הבנתי, אין בהגהות שום דבר מלבד השוואה לכת"י הרמב"ם? או שיש גם הערות תוכן מקוריות?

בעיקרון רוב ההגהות מתבססות על כת"י הרמב"ם. אלו שלא רובן מסברא

בברכה המשולשת כתב:בעיקרון רוב ההגהות מתבססות על כת"י הרמב"ם. אלו שלא רובן מסברא

תודה.
מעניין אם 'עוז והדר' השתמשו רק בהגהות ה"סברא" או בכולן.

מתרגמי פיה"מ החדשים השתמשו בשיבושי הדפוס להוכחה שצריך תרגום חדש. אך בעצם הם לא הוכיחו שהתרגום הקדום הוא לא טוב, אלא שהנוסח כיום הוא משובש.

הסיבה שהנוסח שלפנינו משובש, הוא לא בעטיו של המתרגם, אלא טעויות שנבעו מהעתקות ע"ג העתקות של פיה"מ המתורגם, בל נשכח שעברו כ-300 שנים מזמן התרגום ועד להבאתו לדפוס לראשונה בנאפולי.

אני מאמין שאם היה בידינו להשיג את התרגום המקורי מול התרגומים החדשים, היה כל אחד מעדיף את המקורי, לו רק מהסיבה שהרמב"ם עצמו הסכים על זה, ולא רק, גם הסיגנון היחודי של נוסח התרגום דבר שאין היום. וזה בעצם המעלה הגדולה בהגהות אלו, כשההגהות הללו הם תיקונים ע"פ כ"י של פיה"מ מהתרגום הישן ובסגנון ההוא, ולא בתרגום אישי מחודש.

הרמב"ם לא הסכים ולא ראה כלל שום תרגום של פיה"מ שכן נעשו זמן רב אחר מותו.
השבושים בתרגומים הם הרבה פעמים בגלל המתרגמים עצמם, כל סדר משניות ובעיותיו שלו, וכפי שהאריך ר"י קאפח בהקדמותיו לתרגום ובהערות הרבות לאורך כל החיבור.
חלק מהמתרגמים אינם ידועים כלל כת"ח, ובפרט אלחריזי שטעויותיו מביאות לידי גיחוך, ואיתמחי גברא במו"נ לתרגם שלא בדיוק.
כיום התרגום מתבסס ברובו על פירוש המשניות שבכתב יד הרמב"ם עצמו, כולל ההוספות והשנויים שהכניס במשך הזמן בפירושו, וקושיות וסתירות רבות שהקשו בין פיה"מ למשנה תורה נעלמות מאליהן.
סגנון של עברית בתחביר ערבית אין בו קדושה, ועומד בנגוד להמלצות הרמב"ם עצמו באגרותיו על אופן התרגום הראוי.

שוב פעם, המהדירים השונים השתמשו בנוסח הנדפס בכדי להביא ראיות לשיבושי התרגום ולגחך עליהם.

את רובם של הראיות ניתן מן הסתם לבטל כאשר נעיין בנוסח המקורי של התרגומים, וזה בעצם מה שעשה ר' שמואל לירמא בהגהותיו הנ"ל.

מה שכתבתי שהרמב"ם הסכים לכך, כתבתי מזכרוני ואינני זוכר כעת היכן ראיתי זאת, אך זה כן, באגרות הרמב"ם יש שאלה ותשובה של הרמב"ם עם מתרגם המורה נבוכים שמואל אבן תיבון, ויתכן שבלבלתי ביניהם.

כבר העירו לך שזה פשוט לא נכון, אמנם חלק מהשיבושים הם שיבושים שנפלו במשך הדורות כמו בספרים אחרים, אך שיבושים רבים מאד הם שיבושי תרגום (עי' בהקדמות של ר"י קפאח, שם מביא בין השאר דוגמאות למקומות שהמתרגם חשב מילה שהרמב"ם מביא כ"דיבור המתחיל" מן המשנה למילה ערבית וניסה לתרגם אותה, ועוד כהנה שיבושי תרגום גלויים), ואין כל סיבה לקדש תרגום משובש רק מפני שהוא בן שבע מאות שנה.

חוץ מזה שאני לא מבין מה זה כל כך משנה למה תרגום הישן משובש - שורה התחתונה שהתרגום הישן משובש (וגם קשה להבנה הרבה פעמים גם במקום שאינו משובש) - תהיה אשמת המתרגם או המעתיקים - וכיון שהנוסח המקורי בערבית בידינו, למה לא לתרגם מחדש?

אלי_ש כתב:ב'אוצר' ישנה סריקה של פירוש המשנה להרמב"ם דפוס נפולי רנ"ב, עם הגהות בכת"י עתיק. בפרטי הספר נכתב "שטמ"ק כת"י". טופס זה הוא טופס הספריה הלאומית, והגהות אלו הן של ר' שמואל לירמא (כך כותב ר"י שפיגל בספרו 'עמודים בתולדות הספר העברי', הגהות ומגיהים, עמ' 373; וראה חתימתו בעמוד האחרון). מדוע זה מכונה "שטמ"ק כת"י"? האם ר"ש לירמא היה בחבורתו של רבי בצלאל אשכנזי במצרים? (כנראה שלא!), ואולי יש בטופס זה גם הגהות של ר"ב אשכנזי עצמו?
את המאמר בקרית ספר, נ, תשל"ה (עמ' 495-496), של י.צ. פיינטוך, על טופס זה, לא ראיתי ואשמח אם מישהו יעלהו לכאן.

עיין גם מש"כ אפשטיין, מבוא לנוסח המשנה עמודים 1286-1287. (העירני לדבריו הרב לוצאטי. ח"ח). http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=33110&st=&pgnum=779