יאיר כתב:"וחמושים עלו בנ"י" (1 מ-5) רק חמישית ו3 רבעים מתו במכת חושך.
ויש דיעות מחמירות אף יותר:
1 מ-50,
1 מ-500
[א"ה:] 1 מ- 5000
ור' יהודה החסיד ב"אמרות טהורות" 1 מ-300,000 ולא הבנתי כוונתו ומצוה לבאר.
כבר הביאו את המקור מסנהדרין קיא, א.
וכן הוא במדרש שמו"ר ה, יז:
אמר רבי נהוראי מנין אתה אומר שלא יצאו ישראל ממצרים אלא שנים מששים רבוא נאמר במדבר (יחזקאל כ, יג) ואומר לשפוך חמתי (עליכם) [עליהם] במדבר לכלותם ונאמר במצרים (שם שם, ח) לשפוך חמתי עליהם לכלות אפי בם בתוך ארץ מצרים מה במדבר לא נשתיירו בם אלא שנים מששים רבוא אף במצרים לא נשתיירו בם אלא שנים מששים רבוא.
[אגב, נדמה לי שנחלקו המפרשים האם גזירת הכליה במדבר לכל בני עשרים ומעלה (חוץ משבט לוי) היינו כולל זקנים, "ומעלה" בלי גבול, או שהכוונה "בני עשרים עד ששים" כמו במנין בני ישראל. ובגמרא סנהדרין הנ"ל וכן בשמו"ר כאן מבואר שהוא רק מעשרים עד ששים. דאל"כ - נשתיירו בם לא "שנים מששים רבוא" אלא שנים מהרבה יותר. (לפי המקובל וכן ישנו בחז"ל - שהיו ששים רבוא זקנים, א"כ נשארו שנים ממליון ומאתיים אלף)].
ובבן יהוידע סנהדרין שם כתב:
פירש רש"י ז"ל שמתו בימי החשך, וזה פלא דכל כך היו רבים בימי החשך!
ונראה לי בס"ד דלאו על אותם שמתו בימי החשך קאי אלא על אותם שנולדו ומתו במשך רד"ו שנים שהיו במצרים. שאם תחשוב כמה נפשות היו אז יעלו אלו היוצאים שנים מששים רבוא.
ולענ"ד עצם השאלה עדיין במקומה עומדת, גם על מ"ד שאמרו מספרים הרבה יותר "קטנים".
המ"ד שיצאו 1 מ-5000.
אם יצאו מליון איש [כמש"כ רס"ג בהקדמת האמונוה"ד] ז"א שבמצרים היו 5 מליארד יהודים.
ואם יצאו כמקובל [וישנו בחז"ל] שלושה מליון ושש מאות אלף [ששים רבוא מכל סוג: אנשים ונשים, ילדים וילדות, זקנים וזקנות], א"כ היו במצרים 18 מליארד יהודים.
כל זה - רק בשטח מצרים. וכל זה - כחלק מאוכלוסיית העולם העתיק.
איך יתכן כדבר הזה? [ואיך אין עדות חיצונית למקרא לדבר הזה?].
להשוואה: כהיום הזה מונה אוכלוסיית העולם כולו פחות מ8 מליארד איש.
לא בדקתי את החשבון האם זה יתכן מבחינת: מספר האנשים המולידים שנכנסו למצרים - ומאז שהו שם 210 שנים - והולידו כל אשה 6 בכרס אחת - כל שנה או פחות - ואולי ילדו מגיל צעיר מאד. יתכן שזה אפשרי חשבונית, כי זה מעריכי. שוב, לא בדקתי.
השאלה כיצד יתכן ש"נדחסו" במצרים כ"כ הרבה אנשים, יותר מפי שנים מכל אוכלוסיית העולם דהיום,
וכיצד נקברו כ"כ הרבה אנשים [כ18 מליארד] על ידי המיעוט הנשארים [כ3.5 מליון, שרובם ילדים וילדות זקנים וזקנות] תוך 3 ימים בלבד. והיכן נמצא כ"כ הרבה מקום לקבורה בארץ. [בזכרוני שבספר "מטעמי השולחן" עושה בזה איזה חשבון, ולא בדקתי כעת בפנים].
עוד הערה על כל השיטות, אפילו השיטה של 1 מ-5:
בשאלה מיהם רשעי ישראל שלא יצאו אלא מתו במכת חושך, אומר התנחומא (וארא סימן יד):
שֶׁהָיוּ בְּיִשְׂרָאֵל פּוֹשְׁעִין שֶׁהָיָה לָהֶם פַּטְרוֹנִין מִן הַמִּצְרִים, וְהָיָה לָהֶם שָׁם כָּבוֹד וָעֹשֶׁר וְלֹא הָיוּ רוֹצִין לָצֵאת מִמִּצְרַיִם, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אִם אֲנִי אָבִיא עֲלֵיהֶן מַכָּה בְּפַרְהֶסְיָא וְיָמוּתוּ, יֹאמְרוּ הַמִּצְרִים, כְּשֵׁם שֶׁעָבַר עָלֵינוּ, כָּךְ עָבַר עֲלֵיהֶן. לְפִיכָךְ הֵבִיא עַל הַמִּצְרִים אֶת הַחֹשֶׁךְ שְׁלֹשָׁה יָמִים.
לכאורה התנחומא הזה חולק על הפירוש הזה ל"חמושים" [1 מ5] ויפרשו אחרת [ויש עוד פירושים, רש"י כבר הביא עוד פירוש].
כי לכאורה לא משמע/מסתבר שכל העינוי היה למיעוט עם ישראל, ורובו הגדול [4 מתוך 5] חי שם ברווחה ובעושר, כל שכן למ"ד 1 מ500 או 1 מ5000.
וצ"ע.