פורום אוצר החכמה

אדם חולה כמה ימים במחלה לא קשה. האם יש ערך לנדר צדקה בסגנון: "אם מחר בבוקר אקום בריא אתרום 100 ₪ לצדקה פלונית או אלמונית"?

א. האם נדר כזה עשוי להועיל?

ב. האם ראוי להתנות מצווה במעשה ה'?

לכאורה אין זה דומה ל"הנותן סלע לצדקה ע"מ שיחיה בני - ה"ז צדיק גמור", משום ששם הוא נותן את הצדקה כבר עכשיו, אלא שמתנה שברצונו שיחיה בנו ע"י מצווה זו שכבר קיים. בגמ' מבואר שהוא נחשב צדיק רק בגלל שברור לנו שגם אם לא יחיה בנו הוא נותן את הצדקה בלב שלם. משא"כ במקרה המתואר בשאלתי, הוא אינו נותן עכשיו כלום. רק אם הקב"ה יעמוד בציפיות שלו הוא ייתן את חלקו ב"חוזה".

מצד שני מצינו שנודרין בעת צרה, וילפינן מיעקב שנדר "אם יהיה אלקים עמדי וכו' [אזי] והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלקים וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך". לכאורה, זה דומה ממש לסגנון הנדר שבשאלתי.

אשמח למקורות, סברות וידיעות.

אפרקסתא דעניא כתב:א. האם נדר כזה עשוי להועיל?

בדידי הוה עובדא לפני 10 שנים
לאחר כמה חודשים שדירתי לא נמכרה במחיר 100,000 הראוי לה
שלחתי מכתב לקופת העיר עם התחייבות שאם היא תימכר ללא תיווך במחיר של 20,000 דולר יותר ממה שביקשתי עליה אתן להם דמי תיוווך אחוז לצדקה.
לאחר שבועיים מכרתי את הדירה ב- 28,000 דולר יותר ממה שביקשתי עליה וקיימתי את התחייבותי 1280 דולר לצדקה

אפרקסתא דעניא כתב:אדם חולה כמה ימים במחלה לא קשה. האם יש ערך לנדר צדקה בסגנון: "אם מחר בבוקר אקום בריא אתרום 100 ₪ לצדקה פלונית או אלמונית"?

ב. האם ראוי להתנות מצווה במעשה ה'?

לכאורה אין זה דומה ל"הנותן סלע לצדקה ע"מ שיחיה בני - ה"ז צדיק גמור", משום ששם הוא נותן את הצדקה כבר עכשיו, אלא שמתנה שברצונו שיחיה בנו ע"י מצווה זו שכבר קיים. בגמ' מבואר שהוא נחשב צדיק רק בגלל שברור לנו שגם אם לא יחיה בנו הוא נותן את הצדקה בלב שלם. משא"כ במקרה המתואר בשאלתי, הוא אינו נותן עכשיו כלום. רק אם הקב"ה יעמוד בציפיות שלו הוא ייתן את חלקו ב"חוזה".

מצד שני מצינו שנודרין בעת צרה, וילפינן מיעקב שנדר "אם יהיה אלקים עמדי וכו' [אזי] והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלקים וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך". לכאורה, זה דומה ממש לסגנון הנדר שבשאלתי.

אשמח למקורות, סברות וידיעות.

זה אריכות גדולה בפוסקים עי' בסי' רמ"ז ביו"ד בטוב"י ובדרישה שם ובדברי הרמ"א סעי' ד ובפתחי תשובה אי מותר לנסות בצדקה או דווקא במעשר נאמר ובחנוני נא בזאת
ועי' עוד בשדי חמד

מותר או מצוה לנדור בעת צרה על תנאי שיינצל: חולין ב: תוד"ה אבל, ממדרש שלומד כן מיעקב כמו שהציע הרב אפרקסתא, ונפסק בשו"ע רג,ה (בשו"ע מותר לנדור בעת צרה, בתוס' משמע שגם ראוי לעשות כן)

נסיון בצדקה הוא נושא אחר - נתינת צדקה מראש כדי שיתעשר (או לתועלת אחרת), מתוך מחשבה שהקב"ה ודאי ייענה לו, ונחלקו אם מותר לנסות בצדקה (ולכן לא קשה על הי"א שברמ"א האוסר לנסות בצדקה מסלע זה ע"מ שיחיה בני, שזה לא נקרא נסיון כי אינו מחזיק שמובטח לו שיענה מה"ש)

-

יישר כח לעונים!

בענין אי אצל יאע"ה הי' תנאי
עי' במאמר המצורף
ועי' עוד במצודת דוד איוב פרק כב
ונדריך תשלם - דרך השואלים צרכיהם מאת המקום לנדור נדרים על תנאי כמ"ש אם יהיה אלהים עמדי וגו' (בראשית כח) ולזה אמר הנה תשלם נדריך כי ימולא משאלותיך:

אולם האם הפשט במדרש שלדורות יעשו נדר על תנאי?

המדרש דורש את המלה "וידר יעקב נדר לאמר" (שחז"ל הבינו בכ"מ שפירושה לאמר לאחרים), שזו הוראה של יעקב: לאמר לדורות הבאים שאף הם יעשו כך. לכן נראה שזו מצוה ולא רק היתר.

העירוני באישי שכוונת שאלת "בקרו טלה" בשאלתו לא היתה לענין מצוה מול היתר, אלא לשאלה אם המדרש מדבר בדווקא על נדר בדרך תנאי, או על הדרכה כללית לנדור בעת צרה. לעניות דעתי, ע"פ פשוטו של מקרא ודעת רוב המפרשים (שהוזכרו לעיל) שיעקב אכן נדר בדרך תנאי, אחר שזה המקור לנדר בעת צרה לדורות הרי שהכוונה (לפחות גם) לנדור לדורות בדרך תנאי. למי שמפרש את נדרו של יעקב באופן שאין בו תנאי, באמת אין ראיה משם לנדר בתנאי.