עמוד 1 מתוך 1

קטע ביוסף אומץ כת"י שקשור למקלל ויש"ו

פורסם: ש' יולי 19, 2014 11:04 pm
על ידי גאולה בקרוב
מתוך הכת"י

[ונ"ל דאותם המקללים בלשון אשכנז בוקש מכט הוי מקלל בשם, ובוקש קרנקהייט הוא איסור גדול יותר, דנ"ל דלשון זה מרמז על חולשות אותו האיש כשדנו אותו, וא"כ הוי לשון זה חירוף וגידוף גדול (כת"י א').
ונ"ל דהקללה שבלשון אשכנז גוטש מאכט היינו מקלל בשם, וגאטש קרנקהייט נ"ל דהוי בכלל מגדף השם או מודה בע"ז, והמשכיל יבין (כת"י ב')]

מישהו מבין, או יכול להפנות למישהו שמבין בענינים כאלו?

Re: קטע ביוסף אומץ כת"י שקשור למקלל ויש"ו

פורסם: ש' יולי 19, 2014 11:25 pm
על ידי יתר10
גאולה בקרוב כתב:ונ"ל דהקללה שבלשון אשכנז גוטש מאכט היינו מקלל בשם, וגאטש קרנקהייט נ"ל דהוי בכלל מגדף השם או מודה בע"ז, והמשכיל יבין (כת"י ב')]

מישהו מבין, או יכול להפנות למישהו שמבין בענינים כאלו?

כנראה גוטש=גאט א-להים בל' אשכנז.

Re: קטע ביוסף אומץ כת"י שקשור למקלל ויש"ו

פורסם: ש' יולי 19, 2014 11:42 pm
על ידי המתקיף
ליתר דיוק, "גאטש" היינו "של גאט", משהו המיוחס לאלדים.
מאכט = עושה.
קרנקהייט = מחלה.

Re: קטע ביוסף אומץ כת"י שקשור למקלל ויש"ו

פורסם: א' יולי 20, 2014 12:11 am
על ידי גאולה בקרוב
ישר כח על תרגום המילים, אכן צעד חשוב להבנה
אבל עדיין צריך ביאור עיקר הכוונה של הקטע.
נראה שהוא משתמש בביטוי שהיה שגור אז, אולי בפי הנוצרים, ובקשר ליש"ו

Re: קטע ביוסף אומץ כת"י שקשור למקלל ויש"ו

פורסם: א' יולי 20, 2014 12:27 am
על ידי תוכן
המתקיף כתב:ליתר דיוק, "גאטש" היינו "של גאט", משהו המיוחס לאלדים.
מאכט = עושה.
קרנקהייט = מחלה.


תיקון: מאכט = כוח.

Re: קטע ביוסף אומץ כת"י שקשור למקלל ויש"ו

פורסם: ב' יולי 21, 2014 4:38 am
על ידי ישבב הסופר
פשוט שנכון כמו שתרגם תוכן, מאכט = גבורה. Might באנגלית. מעכט באידיש.
גאטש ( גאט'ס) מאכט היינו שנשבע בגבורת ה'.
גאטש קראנקהייט היינו חליו של האל חלילה, והוא כותב שזה ביטוי נוצרי, שמרמז לישוע הנוצרי. ( מסתמא רמז לישעיה נג לפי פירושם, על ישו הנושא חליי עמו בעד חטאותיהם)

Re: קטע ביוסף אומץ כת"י שקשור למקלל ויש"ו

פורסם: ב' יולי 21, 2014 6:15 am
על ידי הסרפד
ישבב הסופר כתב:פשוט שנכון כמו שתרגם תוכן, מאכט = גבורה. Might באנגלית. מעכט באידיש.

צ"ל מאכט באידיש ג"כ. (מסתמא נתחלף למר בין תיבת מאכ"ט (גבורה) למעכטי"ג (אדיר), מאותה גזרה.)
ישבב הסופר כתב:גאטש קראנקהייט היינו חליו של האל חלילה, והוא כותב שזה ביטוי נוצרי, שמרמז לישוע הנוצרי. ( מסתמא רמז לישעיה נג לפי פירושם, על ישו הנושא חליי עמו בעד חטאותיהם)

דבר ידוע הוא שהנוצרים נשבעים ביסורי אותו האיש על הצלב בכל מיני כינויים משונים, ועד הדורות האחרונים היה רגילים בזה גם נוצרים מדברי אנגלית (למשל הביטוי המיושן "zounds", "פצעי האל [-אחר]").