http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7% ... 7%A1%D7%A3חנוך זונדל בן יוסף
הרב חנוך זונדל (-ו' בכסלו תר"כ, 1859[1]) היה יהודי פולני שעסק בתחום מדרשי האגדה וביאורי התפילה, מחבר הספרים "עץ יוסף" ו"ענף יוסף".
תוכן עניינים [הסתרה]
1 ביוגרפיה
2 ספריו
3 קישורים חיצוניים
4 הערות שוליים
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד לרב יוסף ולחיה. התגורר בביאליסטוק בה שימש כדרשן, וכן מסר שיעורים ב"חברת מדרש" במדרשי חז"ל. אין ידועים פרטים רבים עליו, אך בפנקס ביאליסטוק כותב עליו אברהם שמואל הירשברג שזקני ביאליסטוק מסרו לו שהוא היה נחשב לצדיק ו"בעל מדרגה".
חיבר פירושים על מספר מדרשים כמו מדרש רבה, מדרש תנחומא, אגדת בראשית, עין יעקב וסדר עולם. פירושיו נחלקו לשניים, ביאור קצר בשם עץ יוסף וביאור מרחיב עם חידושים בשם ענף יוסף. את הפירושים הוא קרא על שם אביו רבי יוסף. ספריו מהווים ליקוט של פירושים קודמים (כמו "יפה תואר" של רבי שמואל יפה אשכנזי או על הנ"ך - פירושי הראשונים) כמו גם חידושים עצמיים.
בנוסף חיבר פירושים באותה מתכונת על סידור התפילה. פירושים אלו הודפסו בספר "אוצר התפילות".
על ספריו המלצות מרבי יוסף שאול נתנזון, רבי שמואל אביגדור תוספאה, רבי אריה לייב קצנלבויגן ועוד.
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
עקב הקשיים של השלטון הרוסי על הדפסת ספרי קודש, נאלצו רבים להדפיס את ספריהם ברחבי גרמניה, בקניגסברג, שטטין, יוהינסבורג (בה נוסד הדפוס בשנת תר"י), ליק ועוד. ספרים אלו לעתים מצויות, הודפסו ללא ציון שנת ההדפסה או מיקום ההדפסה, כדי לא לעורר תהיות בשלטונות הרוסיים.
על מדרש תנחומא - וילנה-הורודנה תקצ"ג (1833)
על מדרש רבה חמש מגילות - ורשה תרכ"ג (1883).
על סדר עולם - וילנה 1845
אגדת בראשית - ורשה תרל"ו
על פסיקתא דרב כהנא
על מדרש תהילים
על מדרש פטירת משה רבינו
על מדרש שמואל - שצ'צ'ין תר"כ (1860)
נבחר מפנינים על מדרש רבה על התורה, חלק א' ורשה תר"ב (1842) חלק ב' ורשה תר"ל (1870)
על העין יעקב ומדרשי הירושלמי - וילנה תרמ"ג (1883)
"ענף עץ אבות" על מסכת אבות, ורשה תרנ"ב. מהדורה שנייה ירושלים תש"כ.
על סדר עולם רבה, וילנה תר"ד
פירושיו על הסידור, הודפס באוצר התפילות, דפוס ראם
משיב נפש על הגדה של פסח
פירוש על ילקוט שמעוני (כתב יד)
פירוש על הרא"ש בברכות ושבת (כתב יד)
"פורת יוסף" - על הנ"ך (כתב יד). כתב היד שרד אצל קרוב משפחתו הרב יהודה לייב קליינרמן, והוא יצא לאור בשנת תש"ל בירושלים על ידי בנו הרב שמואל קליינרמן בהוצאת לוין-אפשטיין.
"מצהלות חתנים", חיבור מקיף על ענייני אירוסין ונישואים. יצא לאור ביוהניסבורג בסביבות שנת תרט"ו בעילום שם. מהדורה שנייה ניו יורק תשנ"ב[2].
עולת החודש- על קידוש החודש, תרי"ט (1859)
כמו כן חיבר מספר קונטרסי מספד:
אבל כבד - הספד על רבי יצחק אייזיק חבר ורבי מאיר הורוביץ רבה של בריינסק (יוהניסבורג תרי"ג).
קול נהי - הספד על הרב יעקב מאיר בורשטין "דער יאלאווקער צדיק"[3]
הו אריאל - הספד על רבה של בריסק, הרב אריה לייב קצנלבויגן (וילנה תקצ"ח)
זיכרון לנפש חיה- מזכרת לאמו, דרשה על שכר לימוד התורה
מספד תמרורים- על פעשא, אשתו של איטשע זבלודובסקי, הגביר מביאליסטוק