פורום אוצר החכמה

בשבועות האחרונים הגיע לבית המכירות הפומביות 'קדם' בירושלים פירוש עתיק לספר הזוהר שהודפס באמסטרדם מלפני כ-250 שנה. במבט ראשון נראה היה כי מדובר בספר נוסף ממאות אלפי הספרים השכיחים בקטגוריית 'דפוס אמסטרדם'. להפתעתם הרבה של מומחי בית המכירות, לאחר בחינה נוספת שלו, בשער הספר התגלו שתי חתימות השייכות לרבי ישראל סלנטר זצ"ל, אבי תנועת המוסר.

עובדה זו שופכת אור חדש על תולדות חייו ומשנתו של הגרי"ס שעד עתה השאלה האם למד קבלה הייתה בגדר תעלומה.

שמו של הספר, שטומן בחובו את התגלית, הוא 'הדרת מלך'. הספר הודפס באמסטרדם בשנת תקכ"ו (1766, למניינם) במהדורה יחידה ומחברו היה המקובל רבי שלום בוזגלו זצ"ל ממרוקו. בשער הספר מופיעות שתי חתימות שנוסחן הוא "ישראל במו"ה זאב וואלף יצ"ו מסלאנט", כאשר הכוונה היא, כמובן, לרבי ישראל, המכונה 'סלנטר' על שם מקום לימודו בעיירה סלנט, ואשר שמו של אביו היה רבי זאב וולף ליפקין.

שתי החתימות נבדקו על ידי מומחה לכתב יד של הגרי"ס ואושרו כחתימותיו. בעקבות התגלית, מחירו של הספר - אשר יעמוד למכירה פומבית בעוד כחודש - הוכפל פי למעלה מעשרה.

השאלה האם למד הגרי"ס קבלה נחשבה, כאמור, עד היום לתעלומה. זהותו הליטאית מחד ומשנתו המוסרית מאידך רק הגבירו את סימני השאלה סביב תעלומה זו. לפי סיפור שעוסק בנושא, בפגישה בין הגרי"ס לגאון המקובל רבי שלמה אלישיב, בעל ה'לשם' וסבו של הגרי"ש אלישיב זצ"ל, שאל אותו בעל ה'לשם' מדוע אינו לומד קבלה. על פי המסופר, רבי ישראל התחמק מתשובה ברורה. מהספר עולה, כאמור, כי רבי ישראל אכן למד קבלה, אלא שככל הנראה מחמת צניעותו לא גילה זאת בפומבי.

מרון ארן, מבעלי בית המכירות הפומבית 'קדם' בירושלים, מוסר כי "החלטנו להעמיד את הספר למכירה בשורה אחת עם ספרי הקודש הנדירים והחשובים ביותר. מדובר ללא ספק בתגלית יוצאת דופן שמעוררת עניין בקרב יהודים מכל העולם".

מאיפה לקוחה הכתבה?

למה זה מוכיח שהגרי"ס למד קבלה? האם יש שם הערות המוכיחות את ידיעותיו בקבלה.
מהעובדה שהיה ספר הזהר בספרייתו קצת קשה להוכיח שלמד קבלה. מסתבר שהגרי"ס עיין בעת הצורך בדברי זהר שהביאו הפוסקים במקורם

משמח מאוד!
בהנחה שזה 'קבלי' מעבר לסתם זוהר, זה קצת מאמת את דברי הרב וולבה במכתב (אגרות וכתבים ח"א אגרת מט) לגבי העובדה שרי"ס נשאל ע"י ר' שלמהל'ה פיין [הלשם] מדוע אינו לומד קבלה, וענה לו ר' ישראל "מה איכפת לי באיזה רקיע הקב"ה יושב, אני רק יודע ששם יכו בשוטים של אש ומאוד יכאב!", ומבאר שם שאמנם לר' ישראל היתה ידיעה עמוקה בנסתרות אך לא דיבר על זה עם שום אדם וכפי שמעיד עליו תלמידו ר' יצחק בלאזר. ומה שענה כך להלשם שהיה אז צעיר לימים, ור' ישראל היה כבר זקן, היה זה כנראה לרמז לו כי לא הידיעה העיקר אלא היראה.

אוצר החכמה כתב:למה זה מוכיח שהגרי"ס למד קבלה? האם יש שם הערות המוכיחות את ידיעותיו בקבלה.
מהעובדה שהיה ספר הזהר בספרייתו קצת קשה להוכיח שלמד קבלה. מסתבר שהגרי"ס עיין בעת הצורך בדברי זהר שהביאו הפוסקים במקורם

נראים דברים. ברור שלא מספיק לרכוש ספרים כדי להיות בקי בהם. האם בלתי אפשרי שהוא ניסה ללמוד קבלה ולא עלה בידו?
וכבר היו דברים מעולם: viewtopic.php?p=16404#p16404

היסוד של ההנחה היא שאין זה ספר קבלי ממוצע אלא ספר נידח קצת, שאם רכשו, כנראה עסק בתחום. ויש לדחות.

הכתבה פורסמה בכמה מקומות, מה שמעניין שבאתר קדם לא מצאתי איזכור לכך.
והנה שער הספר המדובר:

סתם סנסציה עיתונאית כמובן.
על פגישתו של הלשם עם הגרי"ס כתב ר' נתן קמינצקי מאמר מעניין בהמעיין.
בספר החדש והמעניין, מפי האיש, יש כמה מילים שאמר הגרי"ש על הקשר של זקנו והגרי"ס.

עשוי לנחת כתב:משמח מאוד!
בהנחה שזה 'קבלי' מעבר לסתם זוהר, זה קצת מאמת את דברי הרב וולבה במכתב (אגרות וכתבים ח"א אגרת מט) לגבי העובדה שרי"ס נשאל ע"י ר' שלמהל'ה פיין [הלשם] מדוע אינו לומד קבלה, וענה לו ר' ישראל "מה איכפת לי באיזה רקיע הקב"ה יושב, אני רק יודע ששם יכו בשוטים של אש ומאוד יכאב!", ומבאר שם שאמנם לר' ישראל היתה ידיעה עמוקה בנסתרות אך לא דיבר על זה עם שום אדם וכפי שמעיד עליו תלמידו ר' יצחק בלאזר. ומה שענה כך להלשם שהיה אז צעיר לימים, ור' ישראל היה כבר זקן, היה זה כנראה לרמז לו כי לא הידיעה העיקר אלא היראה.

זה מכבר נתתי דעתי שהמשפט הזה שאמר ר' ישראל יש בו צליל ברור של זלזול בעיסוק בקבלה כעיסוק שאינו מביא לידי יראה או אהבה, ואין שום נפ"מ הבגדרת הספירות השונות וכיו"ב.
לא מכבר נזדמן לי מאמר של בני בראון שם עסק בהרחבה להוכיח שאכן לא ראה ר' ישראל חשיבות בעסק הקבלה.

איש_ספר כתב:על פגישתו של הלשם עם הגרי"ס כתב ר' נתן קמינצקי מאמר מעניין בהמעיין.

המאמר של קמנצקי בהמעין (מו,ג [ניסן תשס"ו], עמ' 81) הוא תגובה ודיון ברוח פלפול-הישיבה במאמר של הרב שלמה הופמן שפורסם בישורון כרך טז (אלול תשס"ה), עמ' תתלח.
למעוניינים: http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=837

מלח הארץ כתב:זה מכבר נתתי דעתי שהמשפט הזה שאמר ר' ישראל יש בו צליל ברור של זלזול בעיסוק בקבלה כעיסוק שאינו מביא לידי יראה או אהבה, ואין שום נפ"מ הבגדרת הספירות השונות וכיו"ב.

בגרסה שלפני אין טעמי המקרא במשפט זה, ולכן כנראה לא יכולתי לתת דעתי על הצליל הברור שיש בו, אבל כמדומה שהמשפט כולו הוא זלזול גלוי בעיסוק בתורת הקבלה (כלומר בנחיצותו של העיסוק בה).

ממש לא. המשפט הזה עניינו להחשיב את עניין המוסר וזו כוונתו לכל מי שקורא אותו. כמו שהמשפט אודות דינים אשר לא נתחייבנו בם לא מעיד על זלזולו של הרמח"ל במסכת זבחים.

כמדומני שמשפט מסתייג בפן האישי מיוחס גם לחפץ חיים כתגובה לשאלת רבנו הלשם. אבל חושבני שכנראה הכונה היתה להדגיש את הצורך בעיקר בעבדהו ולא להסתפק רק בחלק הדע וכו'. בדור הזה היה הג"ר ישראל אליהו ויינטרויב המעורר הגדול על הענין הזה.

האם ר"י סלנטר קנה ספרים?
כך מעיד עליו תלמידו ר' איצ'לה בלאזער:

אולם אדמו"ר זצוק"ל לא הניח לבניו... אף לא שום ספר... כי לא רצה ליהנות משל אחרים לקנות ספרים, והיה משתמש בספרים שאולים. ולא נשאר ממנו מאומה, כי אם טלית ישן נושן ותפיליו.

בכלל, האם החתימה הכפולה בראש וסוף עמוד השער אינו מחשיד משהו?

משך חכמה כתב:כמדומני שמשפט מסתייג בפן האישי מיוחס גם לחפץ חיים כתגובה לשאלת רבנו הלשם. אבל חושבני שכנראה הכונה היתה להדגיש את הצורך בעיקר בעבדהו ולא להסתפק רק בחלק הדע וכו'. בדור הזה היה הג"ר ישראל אליהו ויינטרויב המעורר הגדול על הענין הזה.

על ההבדל בין תשובת מרנא הח"ח לשאלת הלשם זיע"א לבין מה שענה לו מרנא הגרי"ס יש מאמר נוסף של הרב נתן קמינצקי בהמעיין

משך חכמה כתב: בדור הזה היה הג"ר ישראל אליהו ויינטרויב המעורר הגדול על הענין הזה.

אגב, הג"ר ישראל אליהו היה מצטט משמו של הגרי"ס אודות הכתוב בזהר, שמשנת ת"ר ואילך נפתחו שערי הקבלה לרבים

קרית-ספר כתב:

משך חכמה כתב: בדור הזה היה הג"ר ישראל אליהו ויינטרויב המעורר הגדול על הענין הזה.

אגב, הג"ר ישראל אליהו היה מצטט משמו של הגרי"ס אודות הכתוב בזהר, שמשנת ת"ר ואילך נפתחו שערי הקבלה לרבים

מובא כאן viewtopic.php?f=17&t=13573&p=132436#p132436 בסוף ההודעה
יש מאמר של בראון שמצטרף לשאר החוקרים.. כנראה שהלשם או הרב וולבה לא נקראים בשבילו מקור.

מציאות כתב:הכתבה פורסמה בכמה מקומות, מה שמעניין שבאתר קדם לא מצאתי איזכור לכך.
והנה שער הספר המדובר:

באתר קדם: http://www.kedem-auctions.com/Items/%D7 ... 7%A9%D7%95

אתר חדשות: http://www.ch10.co.il/news/63732/#.U-fci-N_vSE
עוד אתר חדשות: http://www.bhol.co.il/article.aspx?id=71991

קרית-ספר כתב:

משך חכמה כתב: בדור הזה היה הג"ר ישראל אליהו ויינטרויב המעורר הגדול על הענין הזה.

אגב, הג"ר ישראל אליהו היה מצטט משמו של הגרי"ס אודות הכתוב בזהר, שמשנת ת"ר ואילך נפתחו שערי הקבלה לרבים

המקור הוא כמובן לא ר' ישראל אליהו, אלא הלשם עצמו! - ראה במצורף.

אוצר החכמה כתב:מאיפה לקוחה הכתבה?

למה זה מוכיח שהגרי"ס למד קבלה? האם יש שם הערות המוכיחות את ידיעותיו בקבלה.
מהעובדה שהיה ספר הזהר בספרייתו קצת קשה להוכיח שלמד קבלה. מסתבר שהגרי"ס עיין בעת הצורך בדברי זהר שהביאו הפוסקים במקורם

איני מומחה בתחום זה אבל הרשה לי להעיר על דבריך:
1. מהיכן קביעת ההסתברות הזו? תוכל לשער אבל כב' נראה כמכריע בסוגיא וזאת מנין?
2. יש הבדל גדול בין לימוד קבלה ללימוד ספר הזהר עם פירוש ופלא על כולם ועוד יותר עליך שמשווים בין הדברים.
3. 'עיון בדברי הזהר בעת הצורך שהביאו הפוסקים'? א"כ, בשביל מה החזיק זהר עם פירוש? [ועוד מקדש מלך...] יש ספרי זוהר 'נטו' ללא שום פירושים ובשביל עיון יכל להסתפק בהם.
4. ואם לא היו הערות זה 'סוגר' בוודאות את הענין שלא למד אלא רק 'עיין' לאימות מקורות הפוסקים? מי שלא מעיר לא נקרא לומד?

אתמהה.

המתקיף כתב:האם ר"י סלנטר קנה ספרים?
כך מעיד עליו תלמידו ר' איצ'לה בלאזער:

אולם אדמו"ר זצוק"ל לא הניח לבניו... אף לא שום ספר... כי לא רצה ליהנות משל אחרים לקנות ספרים, והיה משתמש בספרים שאולים. ולא נשאר ממנו מאומה, כי אם טלית ישן נושן ותפיליו.

בכלל, האם החתימה הכפולה בראש וסוף עמוד השער אינו מחשיד משהו?

מה שלא נשאר ממנו מאומה, אינו ראיה שבמשך ימי חייו לא היה לו שום ספר בביתו.
גם יתכן שבמשך הזמן התחיל בהנהגה זו, והספר הזה היה לו כשהיה אברך צעיר.

החתימה הכפולה אינו מחשיד כלל, למי שיודע איך נהגו לכתוב בימים ההם, שחתמו כוכ"פ בספר את השם [אולי מחמת הגנבים ושואלים, וספר בימים ההם היה יקר המציאות]. יש תח"י הרבה ספרים עתיקים, ובהרבה מהם יש חתימה בראש ובסוף וכו'.

העובדה שהיו אצל ר' ישראל ספרי קבלה - אינה חידוש כלל וכלל. ראה בצרופה.
זוהי עובדה המאושרת על ידי עדות תלמידו, כך שאין כאן "פתרון החידה הידועה" - כפי שמתיימר לבשר הקטלוג מבית קדם.
אמנם תלמידו הקרוב אליו מבהיר במקביל ש"עקבותיו בזה לא נודעו". חידה זו נותרת גם עתה באי-פתרונה.

מכל זה עלינו להסיק:
1. ברשותו של ר' ישראל היו ספרי קבלה.
2. האם למד בהם, כמה למד ואיך למד - "עקבותיו בזה לא נודעו".
3. תלמידו מעיד כי לא רכש ספרים רק שאל מאחרים, ולא הותיר אחריו מאומה מלבד טלית ותפילין.
4. הספר המוצע בזה, ככל הנראה היה של ר' ישראל. [אם זו אכן חתימתו היא משנות צעירותו. כתב ידו בזיקנותו שונה. אם כי יש קווי דמיון שאפשר להתעקש עליהם.]
5. הוא רכש אותו בכסף מלא.
6. אבל זה היה בצעירותו (לפי הכתב ולפי הזכרת אביו בחיים) - יתכן ואז התפרנס (כראש ישיבה בוילנא?), ולכן הרשה לעצמו לרכוש ספרים.
7. לפי האמור בסעיף 3, עלינו לומר שהספר הזה יצא מרשותו לפני פטירתו.

תגובה להרב המתקיף: דוקא השורה לפני המוסגר משמעותית לענין - המשתוקקים לידבק וכו'. אבל עכ"פ הוא אשר אמרתי "בדור הזה" דייקא. אולי זה לא ינעם לכמה אזנים אבל צורת המאמרים החסידיים, במיוחד החב"דיים, היא על הדרך הזו. אע"פ שאין לימוד קבלה ממש. וזה ענין לאשכול נפרד מן הסתם.

אוצר החכמה כתב:ממש לא. המשפט הזה עניינו להחשיב את עניין המוסר וזו כוונתו לכל מי שקורא אותו.

הכוונה שאתה מכריח אינה מוכרחת בדברים עצמם כפי שהם לפנינו.

מה איכפת לי באיזה רקיע הקב"ה יושב, אני רק יודע ששם יכו בשוטים של אש ומאוד יכאב!

קריאה פשוטה של המשפט מעלה שהוא לא מייחס ערך לתורת הקבלה שעניינה תיאור השתלשלות העולמות, מהות האינסוף, האצלת פעולותיו של הקב"ה וכיו"ב. הרי לא יעלה על הדעת שהוא היה אומר משפט כזה: "מה איכפת לי מה הדין בשור שנגח את הפרה, אני רק יודע ששם יכו בשוטים של אש ומאוד יכאב!"

מה הנפק"מ אם הגרי"ס עסק בקבלה או לאו ?

המתקיף כתב:קריאה פשוטה של המשפט מעלה שהוא לא מייחס ערך לתורת הקבלה שעניינה תיאור השתלשלות העולמות, מהות האינסוף, האצלת פעולותיו של הקב"ה וכיו"ב. הרי לא יעלה על הדעת שהוא היה אומר משפט כזה: "מה איכפת לי מה הדין בשור שנגח את הפרה, אני רק יודע ששם יכו בשוטים של אש ומאוד יכאב!"

כמו שציין הרב אוצר החכמה, הרמח"ל אומר בדיוק משפט כזה.

גם זו לטובה כתב:מה הנפק"מ אם הגרי"ס עסק בקבלה או לאו ?

להוכיח לאלו שאלו ידעו שצדיקי אומתנו מעת האריז"ל עסקו בקבלה שהיא עיקר דתינו.

אמסטרדם כתב:

גם זו לטובה כתב:מה הנפק"מ אם הגרי"ס עסק בקבלה או לאו ?

להוכיח לאלו שאלו ידעו שצדיקי אומתנו מעת האריז"ל עסקו בקבלה שהיא עיקר דתינו.

עיקר? מה הכוונה?

שתורת הסוד היא נשמת התורה (כדברי הב"ח)

איפוא הב"ח?

מ"מ לבי על הרמב"ם ורס"ג ובעצם רוב רובם של הראשונים וגאונים, שלא זכו ל'נשמת' התורה. ואשרינו שאנו זכינו לכך!...

א. לא נראה שאתה זכית לכך.
ב. עד שלבך לרמב"ם מדוע אין לבך לאברהם אבינו שבכלל לא זכה לתורה שניתנה מסיני?

מה אברהם אבינו שייך לזה? הלא אברהם אבינו היו שתי כליותיו נובעות חכמה וקיים כל התורה כולה עד שלא נאמרה ..

אבל היום אין תורה מבלעדי תורה שניתנה מסיני.

כן הדבר הזה, שהיו הרמב"ם והגאונים לבם רחב כפתחו של אולם והשיגו הרבה מעניינים אלו בחכמתם, אבל לדידן אין נשמת התורה אלא על דרך הקבלה.

המעיין כתב:אבל היום אין תורה מבלעדי תורה שניתנה מסיני.
כן הדבר הזה, שהיו הרמב"ם והגאונים לבם רחב כפתחו של אולם והשיגו הרבה מעניינים אלו בחכמתם, אבל לדידן אין נשמת התורה אלא על דרך הקבלה.

זאת התורה לא תהא מוחלפת. מהיכי תיתי לומר כן? מהו "לדידן"?

המתקיף כתב:

המעיין כתב:אבל היום אין תורה מבלעדי תורה שניתנה מסיני.
כן הדבר הזה, שהיו הרמב"ם והגאונים לבם רחב כפתחו של אולם והשיגו הרבה מעניינים אלו בחכמתם, אבל לדידן אין נשמת התורה אלא על דרך הקבלה.

זאת התורה לא תהא מוחלפת. מהיכי תיתי לומר כן? מהו "לדידן"?

בקיום המצוות לשם שמים "נעשים כל הדברים" שצריך ליעשות ע"פ קבלה. וכן בלימוד דיני התורה בפשטות. כמו שעשו הראשונים ז"ל [באם אמנם לא למדו קבלה]. וכמו שכותב רש"י בשיר השירים עה"פ ישקני מנשיקות פיהו שלעת"ל יגלה הקב"ה לישראל הסודות שבמצוות. מזמן האריז"ל התחילה הגאולה כמבואר בספרים [ובפרט מזמן הבעש"ט ז"ל]. והכל על מקומו יבא בשלום.

המתקיף כתב:

המעיין כתב:אבל היום אין תורה מבלעדי תורה שניתנה מסיני.
כן הדבר הזה, שהיו הרמב"ם והגאונים לבם רחב כפתחו של אולם והשיגו הרבה מעניינים אלו בחכמתם, אבל לדידן אין נשמת התורה אלא על דרך הקבלה.

זאת התורה לא תהא מוחלפת. מהיכי תיתי לומר כן? מהו "לדידן"?

מה הקשר? חכמת הקבלה ניתנה למשה מסיני. הראשונים שלא נתגלה להם העניין באותה תקופה השיגו דברים לעומקם מחמת שהיה ליבם רחב כאולם, אבל אחרי שחזרה הידיעה הזאת ולבנו צר אין דרך אחרת מבלעדי זאת וז"פ.

המעיין כתב:מה הקשר? חכמת הקבלה ניתנה למשה מסיני. הראשונים שלא נתגלה להם העניין באותה תקופה השיגו דברים לעומקם מחמת שהיה ליבם רחב כאולם, אבל אחרי שחזרה הידיעה הזאת ולבנו צר אין דרך אחרת מבלעדי זאת וז"פ.

לא פקפקתי חו"ח במקור הקבלה מסיני. אבל תורה היא וללמוד אני צריך: הרמב"ם כשאמר "זאת התורה לא תהא מוחלפת" התכוון גם לתורת הקבלה שניתנה מסיני, באופן שאין אפשרות לאדם להאמין בתורה בלי הקבלה?

כמדומני שראיתי לרבים מרבותינו האחרונים שנקטו שתורת הסוד היא חלק בסיסי מעיקרי האמונה

המתקיף כתב:

המעיין כתב:מה הקשר? חכמת הקבלה ניתנה למשה מסיני. הראשונים שלא נתגלה להם העניין באותה תקופה השיגו דברים לעומקם מחמת שהיה ליבם רחב כאולם, אבל אחרי שחזרה הידיעה הזאת ולבנו צר אין דרך אחרת מבלעדי זאת וז"פ.

לא פקפקתי חו"ח במקור הקבלה מסיני. אבל תורה היא וללמוד אני צריך: הרמב"ם כשאמר "זאת התורה לא תהא מוחלפת" התכוון גם לתורת הקבלה שניתנה מסיני, באופן שאין אפשרות לאדם להאמין בתורה בלי הקבלה?

בפשטות הכוונה שזאת התורה לא תהיה מוחלפת היא שמה שנאמר מסיני הקב"ה לא יחליפנו בתורה אחרת, אני לא מבין את השייכות לנושא האמונה בקבלה.

המעיין כתב:

המתקיף כתב:

המעיין כתב:אבל היום אין תורה מבלעדי תורה שניתנה מסיני.
כן הדבר הזה, שהיו הרמב"ם והגאונים לבם רחב כפתחו של אולם והשיגו הרבה מעניינים אלו בחכמתם, אבל לדידן אין נשמת התורה אלא על דרך הקבלה.

זאת התורה לא תהא מוחלפת. מהיכי תיתי לומר כן? מהו "לדידן"?

מה הקשר? חכמת הקבלה ניתנה למשה מסיני. הראשונים שלא נתגלה להם העניין באותה תקופה השיגו דברים לעומקם מחמת שהיה ליבם רחב כאולם, אבל אחרי שחזרה הידיעה הזאת ולבנו צר אין דרך אחרת מבלעדי זאת וז"פ.

ומה נעשה עם כל דברי הראשונים אשר האחרונים השיגו עליהם ודיברו קשות נגדיהם כי הפילוסופיה הטה את לבם?? הרי מוכח בעליל שהם לא חשבו כן, אלא החליטו שהראשונים לא השיגו הדברים לעומקם ואמיתיתם, ולא עזר להם לבם הרחב כאולם...

כל דברי הראשונים??
הגר"א התקיף את הרמב"ם על נושא מסויים שבו כתב נגד פשטות דברי הש"ס ועליו כתב שהפילוספיה הטתה את לבו. איך יוצא לך מזה שהגר"א חשב שהרמב"ם לא השיג שום דבר בהבנתו הפנימית?

סליחה, אתה מדבר על 'שום דבר' ואני מדבר על 'כל דבר'.
הרמב"ם השיג מה שאנו משיגים ע"י חכמת הקבלה, או לא?
נשמת התורה שהיא חכמת הקבלה, שהרמב"ם לא גרס [אליבא דכולא עלמא בר מהקאמרנער], האם זכה ל'כוין' לזה מרוחב לבו או לא?
אם כן, איך הטתו הפילוסופיה. ע"כ שלא השיג על אף שלבו היה רחב כאולם.
ולבי על הרמב"ם שלא זכה לנשמת התורה...

אני לא יודע מה זה שום דבר וכל דבר וכל הפלפולים האלה.
הרמב"ם הבין את הצד הפנימי שבתורה. היו לו גם טעויות בגלל הפילוספיה. מה מסובך בעניין.

וכי מי שלומד קבלה לא יטעה בשום דבר? מה השאלות האלה?