פורום אוצר החכמה

ידוע ומפורסם בפוסקים שהאדם אחראי על מעשי אשתו. וכן ידוע מה שדברו חכמים על מי שיש בידו להוכיח ואינו מוכיח. וכן על החובה לאפרושי מאיסורא.
וכאן מגיעה השאלה. אך ראשית ברצוני לבקש מכל הקהל הקדוש הזה שלא לקפוץ ולענות דברים שאינן ממין העניין לפי שיש בדבר צד נגיעה למעשה.
אם יראה האדם להדיא שאשתו נוהגת בכמה דברים שאינם כשורה, ובפרט שהמעשים הנ"ל מכוונים נגדו באופן אישי. עד כמה מותר ללכת על מנת להרחיקה ממעשי עוול אלו.
עוד יש להדגיש כי שאלה זו אינה אישית כלל אלא היא שאלה תיאורטית כללית.
בתודה מראש לכל העונים.

היוצא מדברים אלו:
א. מותר לשקר על הנשים אם יש חשש שיקנטרו דברי הראשונים וחז"ל. ולשיטהת העשוי לנחת לכל הפחות להחסיר מן האמת.
ב. מותר לרוב הראשונים להתייחס לאשה כשפחה.ומה שאין הדבר מקובל בצבורנו הוא משום שאין נוח לקבל זאת. ומכאן שלמי שנוח לקבל זאת זה אף רצוי.
ג. לשיטת חלק מהראשונים מותר אף להכות את האשה (ולכאו' כל שכן להטיח בה דברים, או דלמא חמיר טפי?)

כמובן כל האמור לעיל הוא רק לצורך חינוך, אפרושי מאיסורא ושאר מעלות המגיעות מהעניין.

ומעתה מתעוררת השאלה מעצמה ונשאלת, מה דינו של אדם שנצרך להכות אשתו למטרת חינוך, אך יודע בנפשו כי לאחר שיחל לא ימלט שיתעוררו בו תחושות אישיות כגון כעס, שנאה וכו'

כותב בדמע כתב:ומעתה מתעוררת השאלה מעצמה ונשאלת, מה דינו של אדם שנצרך להכות אשתו למטרת חינוך, אך יודע בנפשו כי לאחר שיחל לא ימלט שיתעוררו בו תחושות אישיות כגון כעס, שנאה וכו'

אין לזה יחס דוקא להכאת אשה, הה"נ שאפשר לחקור בהכאת ילד לחינוך שיודע בנפשו כי לאחר שיחל לא ימלט שיתעוררו בו תחושות אישיות כגון כעס, שנאה וכו' ולכאורה זה איסור גמור וכמו שכתב הסמ"ע לגבי לאפרושי מאיסורא אם אינו עושה זה לשם שמים [והט"ז חולק], והחפץ חיים לגבי לה"ר לתועלת [ואולי יש לחלק שבלה"ר מחלקחי האיסור הוא המידה הרעה של הרכלנות], ואולי יש לדמות זו לסוגיא של לצרכו ולצרכה בב"מ באלו מציאות.

כותב בדמע כתב:אם יראה האדם להדיא שאשתו נוהגת בכמה דברים שאינם כשורה, ובפרט שהמעשים הנ"ל מכוונים נגדו באופן אישי. עד כמה מותר ללכת על מנת להרחיקה ממעשי עוול אלו.

מה זה קשור כנגד מי זה מכוון? ולמה השאלה היא דוקא במקרה של אשתו, למה אי אפשר לשאול את זה לגבי כל אחד?

תוכן כתב:

כותב בדמע כתב:אם יראה האדם להדיא שאשתו נוהגת בכמה דברים שאינם כשורה, ובפרט שהמעשים הנ"ל מכוונים נגדו באופן אישי. עד כמה מותר ללכת על מנת להרחיקה ממעשי עוול אלו.

מה זה קשור כנגד מי זה מכוון? ולמה השאלה היא דוקא במקרה של אשתו, למה אי אפשר לשאול את זה לגבי כל אחד?

א. אם הדברים מכוונים נגדו אולי יש להם היתר כסוג של התגוננות.
ב כפי שתוכל לראות בתשובה שקבלתי, אכן יש הפרש בין אשתו לאדם אחר.