פורום אוצר החכמה

והכלבים עזי נפש - הפסוק הזה נאמר על עמלק.

כך כתבו ספרים רבים, מהו המקור הקדום ביותר לכך? והאם זה מדרש?

האם אין זה חלק מפרק שירה.

בדקתי במפרשים השונים בפרק שירה ולא מצאתי מי שמקשר את הכלבים לעמלק.

אמנם מצאתי שר' צדוק הכהן מלובלין - בפרי צדיק שמות פרשת משפטים כותב.
לבר נטלין ולא עאלין הני כלבין דחציפין. בזוה"ק פרשה זו (קכ"א ב) לכלב תשליכון אותו לכלב ודאי דהוא דינא חציפא תקיפא על כולא וכו' דכתיב (ישעיה נ"ו, י"א) והכלבים עזי נפש וכתב בהג"ה ר' חיים ויטאל ז"ל נוקבא דסיטרא אחרא נקרא כלב היפך בכל. ובזוה"ק (ח"ב ס"ה א) איתא בשור וחמור יחדיו וכו' וכד מזדווגי כחדא נפיק מתקיפותא דלהון דאיקרי כלב וכו' מיד ויבוא עמלק. דקליפת עמלק נקרא כלב דאותיות אמצעיות דשור וחמור ו' דשור מ"ו דחמור גימטריא כלב כמו שכתב בהג"ה ר' חיים ויטאל ז"ל שם.

ולענ"ד המקור הראשון הוא בתהלים (כב,כא) הצילה מחרב נפשי מיד כלב יחידתי: והכוונה שם לעמלק עיין רש"י. ויש לבדוק במדרש תהלים שם או בילקוט.
----
וקצת יש לתמוה ממה שכתוב בתהלים פרק נט,ד כי הנה ארבו לנפשי יגורו עלי עזים לא פשעי ולא חטאתי יקוק: ובהמשך שם פסוקים טו ט זיז יח וישובו לערב יהמו ככלב ויסובבו עיר: המה ינועון יניעון לאכל אם לא ישבעו וילינו: ושם אין הכוונה לעמלק.

זוהר - רעיא מהימנא כרך ג (במדבר) פרשת נשא דף קכד עמוד א

ויצר הרע מסטרא דימינא דיליה דרגא דישמעאל אתקרי נחש, ומסטרא דשמאלא דרגיה דעשו סמא"ל אתקרי כלב.

על פי קבלה יש בזה אריכות שניתן להפוך את נחש לכלב ושהם שווים בגימטריה אם מוסיפים לזה כך וכך, ושזה הייתה כוונת משרע"ה כשהשליך לפני פרעה את הנחש להראות לו, שניתן להוציאם גם ממ"ט שערי טומאה.
ואיני בטוח שכוונת הזוהר הקדוש לאדום ועמלק אלא כוונתו לס"מ כידוע.
--
בדקתי שוב, ושם קרוי כלב מטה וזהו שאמר לו להשליך את המטה וכו'. ואח"כ להחזירו לנחש להראות לו שיש בכוח להוציא את בנ"י גם ממ"ט שערי טומאה.

בד_קודש כתב:וקצת יש לתמוה ממה שכתוב בתהלים פרק נט,ד כי הנה ארבו לנפשי יגורו עלי עזים לא פשעי ולא חטאתי יקוק: ובהמשך שם פסוקים טו ט זיז יח וישובו לערב יהמו ככלב ויסובבו עיר: המה ינועון יניעון לאכל אם לא ישבעו וילינו: ושם אין הכוונה לעמלק.

וצריך לומר שהכלבים עזי נפש לא ידעו שבע אינו בהכרח עמלק וניתן גם לפרשו על דואג וכדברי רש"י שם.

בד_קודש כתב:האם אין זה חלק מפרק שירה.

מחילה, פרק שירה 'לקח' את זה ממשלי

פרק שירה הוא המדרש הקדום ביותר, וזכור לי שיש מי שפירש שם על מה שכתוב שם והכלבים עזי נפש וכו' שהכוונה לעמלק אך לא מצאתיו עתה.

בד_קודש כתב:פרק שירה הוא המדרש הקדום ביותר

אתה פשוט מצחיק.

דוד המלך מזכיר את ר' ישעיה (מי זה?) תלמידו של ר' חנינא בן דוסא?

פרק שירה שלמה המלך כתבו, וראה בתחילתו שכתוב שם, אמר רבי וכו' וראיתי מוכיחים שהמדרש הזה (שירה זו) היה לפני רבי, ולפני עוד תנאים מה מצחיק כאן בדיוק.
החלק האחרון של והכלבים עזי נפש בדקתי בפרק שירה עם פירוש הגר"ח קנייבסקי וגם מדבריו משמע שהחלק הראשון והאחרון הוא חלק מן פרק שירה.
וכן הוא גם בפרק שירה שהדפיס היעב"ץ עיין שם.

לענ"ד המקור הראשון הוא בתהלים (כב,כא) הצילה מחרב נפשי מיד כלב יחידתי: והכוונה שם לעמלק עיין רש"י. ויש לבדוק במדרש תהלים שם או בילקוט.

אין גמרא שמסבירה שהכוונה לאחשוורוש? (שקראתו אסתר כלב?)

וצריך לומר שמדרשים חלוקים הם.
והטעם שרש"י לא פירש כן היות וכמה פעמים מוזכר בתהלים שדוד התפלל על אסתר, וגם כל תוכן הפרק אריה וכו' שהוא נבוכדנצר משמע שלא כפי שדרשוהו חז"ל במגילה, ובפרט בסוף הפרק שמסיים שלעתיד לבוא כל הגויים ישתחוו לפניו הכוונה בזה לאדום, ולא ניתן לפרשו על פי הגמ' במגילה.
---
וראה רש"י תחילת המזמור שכותב ורבותינו דרשוהו באסתר, ובהמשך שם, למה עזבתי עתידה היא ללכת בגולה ואמר דוד תפלה זו על העתיד.
--
וכדברי רש"י שכנסת ישראל נקראית אילת השחר כן הוא בשה"ש ז,י
--
אבקש לציין עוד בזה העניין א. שגם הרד"ק פירש כאן כמו רש"י ב. לחינם טרחו מפרשים שונים להבין מדוע נקראית ישראל שחר, והדברים מפורשים בשיר השירים, שכלל ישראל תתעצם אט אט ולא בבת אחת אלא עולה כמו השחר.

שיר השירים רבה פרשה ו - מי זאת הנשקפה כמו שחר, דלמה רבי חייא ור' שמעון בר חלפתא הוון מהלכין בהדא בקעת ארבאל בקריצתה, וראו אילת השחר שבקעה אורה
ובתו"ת בהערות אסתר ח, הערה ז כתב להקשות בזה"ל.
יש להעיר למה לא דרשו ע"פ הדרשה שבכאן שישועת ישראל בעת ההיא היתה בערך אילת השחר וכמו שבארנו, וי"ל משום דבכלל כל הגאולות דרכן כאילת השחר, קימעא קימעא, כמ"ש כך היא גדולתן וכו', וא"כ אין יתרון בזה לגאולת אסתר על שארי הגאולות:
וכנראה אישתמיט ליה שאכן רש"י מפרשו על כלל ישראל והגלות ולאו דווקא על נס אסתר.

ובכל אופן יישר כוחך הרב אוצה"ח שבעקבות מה שכתבת להקשות הוצרכתי לעיין בזה שוב.