פורום אוצר החכמה

בני ברקי כתב:שמעתי שחסידים (יוצאי פולין) לא קוראים קריאת שמע על המיטה.
האם יש לזה מקור? ואיזה קהילות אכן נוהגים לא לקרות קראית שמע על המיטה?

מחשבה אחת כתב:נדמה לי שיש מקומות שמקפידים שלא לשכב לישון בכוונה תחילה, אלא נרדמים מאונס, כך שאין חיוב של ק"ש שעל המיטה.

וולףאנטפלעקונג כתב:שמעתי על אחד ששאל את אחד מגדולי הדור שלא הולך לישון בכוונה תחילה ולא יודע מתי לו לומר קריאת שמע והורה לו לומר לאחר תפילת מעריב

א)האם יש לזה מקור בפוסקים?

מחשבה אחת כתב:נדמה לי שיש מקומות שמקפידים שלא לשכב לישון בכוונה תחילה, אלא נרדמים מאונס, כך שאין חיוב של ק"ש שעל המיטה.

ב)כנ"ל

אמסטרדם כתב:ע"פ האר"י ז"ל זה ענין גדול מאוד ובהחלט שבכלליות החסידים כן קוראים קרי"ש. [ומצאה חן בעיני מה שבסידור עבודת השם יש לשם יחוד לפני קריאת שמע שעל המיטה].

לייטנר כתב:

אמסטרדם כתב:ע"פ האר"י ז"ל זה ענין גדול מאוד ובהחלט שבכלליות החסידים כן קוראים קרי"ש. [ומצאה חן בעיני מה שבסידור עבודת השם יש לשם יחוד לפני קריאת שמע שעל המיטה].

היו בחב"ד (ואולי בעוד חסידויות) שתלו גם את מעשיהם הגופניים במצוות, למשל כשרצו להגיד שהגיע הזמן ללכת לישון, היו אומרים: "הגיע הזמן לומר קרי"ש על המיטה", כאילו השינה היא רק היכי תמצי לאמירת קרית שמע.

לייטנר כתב:

אמסטרדם כתב:ע"פ האר"י ז"ל זה ענין גדול מאוד ובהחלט שבכלליות החסידים כן קוראים קרי"ש. [ומצאה חן בעיני מה שבסידור עבודת השם יש לשם יחוד לפני קריאת שמע שעל המיטה].

היו בחב"ד (ואולי בעוד חסידויות) שתלו גם את מעשיהם הגופניים במצוות, למשל כשרצו להגיד שהגיע הזמן ללכת לישון, היו אומרים: "הגיע הזמן לומר קרי"ש על המיטה", כאילו השינה היא רק היכי תמצי לאמירת קרית שמע.

לייטנר כתב:היו בחב"ד (ואולי בעוד חסידויות) שתלו גם את מעשיהם הגופניים במצוות, למשל כשרצו להגיד שהגיע הזמן ללכת לישון, היו אומרים: "הגיע הזמן לומר קרי"ש על המיטה", כאילו השינה היא רק היכי תמצי לאמירת קרית שמע.

אמסטרדם כתב:

וולףאנטפלעקונג כתב:שמעתי על אחד ששאל את אחד מגדולי הדור שלא הולך לישון בכוונה תחילה ולא יודע מתי לו לומר קריאת שמע והורה לו לומר לאחר תפילת מעריב

א)האם יש לזה מקור בפוסקים?

מחשבה אחת כתב:נדמה לי שיש מקומות שמקפידים שלא לשכב לישון בכוונה תחילה, אלא נרדמים מאונס, כך שאין חיוב של ק"ש שעל המיטה.

ב)כנ"ל

..ואני הכרתי אדם זקן ז"ל שהיה "יעקע" ומנצל כל רגע מיומו במלוא המובן ולאחר שסיים שמו"ע של ערבית ועד שהתחיל הש"ץ לומר קדיש כבר הספיק לקרוא קרי"ש שעל המיטה...

עולה ומרגיז כתב:ואני הכרתי זריז מזה ומזה אשר עשה ק"ש של ערבית ק"ש על המיטה להחמיר שיטת רש"י ז"ל.
ועשה את תפילת העמידה להשכבה לקיים אמרם ז"ל ובשכבך ובקומך בשעה שבני אדם וכו'

צופר הנעמתי כתב:

עולה ומרגיז כתב:ואני הכרתי זריז מזה ומזה אשר עשה ק"ש של ערבית ק"ש על המיטה להחמיר שיטת רש"י ז"ל.
ועשה את תפילת העמידה להשכבה לקיים אמרם ז"ל ובשכבך ובקומך בשעה שבני אדם וכו'

לפי האין קשר בין מילה למילה הייתי חושב שאתה חלוחיל שבע רוגז, אבל הוא לפחות כותב בחרוזים.

מחשבה אחת כתב: מכל מקום, לעניין ברכת המפיל כבר רבו הדעות ובחסידות קרלין אין מברכין ברכה זו כפי שנאמר בספר מחשבות בעצה סי' ד.

אמסטרדם כתב:[ומצאה חן בעיני מה שבסידור עבודת השם יש לשם יחוד לפני קריאת שמע שעל המיטה].

עולה ומרגיז כתב:...אשר עשה ק"ש של ערבית ק"ש על המיטה להחמיר שיטת רש"י ז"ל.

שש משזר כתב:

מחשבה אחת כתב: מכל מקום, לעניין ברכת המפיל כבר רבו הדעות ובחסידות קרלין אין מברכין ברכה זו כפי שנאמר בספר מחשבות בעצה סי' ד.

שמעתי שהחזו"א לא אמר ולא אחז מאמירת המפיל. האם יש מקור לזה?!

תשבי כתב:אכן לא אחז נשמע הזוי וכפי שהעיר לנכון אפרקסתא.
אמנם חשבתי שאפשר שהוקשה לו לחזו"א ממה שכתבו התוס' ברכות י"א עמוד ב' מדוע אין מברכין על שינה בסוכה, כלומר, בכל פעם שהולך לישון בסוכה ותירצו שם התוס' משום שמא לא יישן והוי ברכה לבטלה יעוי"ש וכבר הקשו האחרונים א"כ איך אנו מברכין המפיל ומדוע אין אנו חיישינן שמא לא יישן ותירצו שהמפיל הוא כעין ברכת השבח ולא דווקא על שינתו אמנם מדברי הגר"א או"ח תלב משמע שלא סבר כן, דהעיר במש"כ הרמ"א שם, דיש נוהגים להניח פתיתי חמץ לפני הבדיקה, כדי שימצאם הבודק ולא תהיה ברכתו לבטלה, ואם לא נתן לא עכב שדעת המברך לבער אם ימצא חמץ, וכתב על זה הגר"א שיש ראיה שאין צריך להניח מברכת המפיל, עכ"ד. ולכאורה קשה דמה הדמיון, והרי ברכת המפיל היא ברכת השבת על כן אפילו אם לא יישן שפיר. וכו'.
ויש הרבה להאריך בזה.

שש משזר כתב:

תשבי כתב:אכן לא אחז נשמע הזוי וכפי שהעיר לנכון אפרקסתא.
אמנם חשבתי שאפשר שהוקשה לו לחזו"א ממה שכתבו התוס' ברכות י"א עמוד ב' מדוע אין מברכין על שינה בסוכה, כלומר, בכל פעם שהולך לישון בסוכה ותירצו שם התוס' משום שמא לא יישן והוי ברכה לבטלה יעוי"ש וכבר הקשו האחרונים א"כ איך אנו מברכין המפיל ומדוע אין אנו חיישינן שמא לא יישן ותירצו שהמפיל הוא כעין ברכת השבח ולא דווקא על שינתו אמנם מדברי הגר"א או"ח תלב משמע שלא סבר כן, דהעיר במש"כ הרמ"א שם, דיש נוהגים להניח פתיתי חמץ לפני הבדיקה, כדי שימצאם הבודק ולא תהיה ברכתו לבטלה, ואם לא נתן לא עכב שדעת המברך לבער אם ימצא חמץ, וכתב על זה הגר"א שיש ראיה שאין צריך להניח מברכת המפיל, עכ"ד. ולכאורה קשה דמה הדמיון, והרי ברכת המפיל היא ברכת השבת על כן אפילו אם לא יישן שפיר. וכו'.
ויש הרבה להאריך בזה.

אכן זה מה ששמעתי, שהחזו"א היה חושש שמא לא ירדם, ולכן אמר שרק אם ממש מרגיש שעיניו יעצמו ובודאי יישן, אזי יאמר ברכת המפיל ואם לא לא.