פורום אוצר החכמה

משנה ברורה סי' כה ס"ק מב:

עיין במ"א שרוצה להכריע דהנחה של יד תהיה מיושב והברכה תהיה בעמידה אבל בא"ר בשם רש"ל בתשובה סימן צ"ח כתב דמי לנו גדול מר"ש מקינון אחר שלמד קבלה היה מתפלל כתינוק בין יומו דמי שלא יכול להשיג סודה על נכון יבוא לקצץ בנטיעות ע"כ יהיה הברכה והנחה בעמידה ובביאור הגר"א הוכיח דגם לפי הזוהר מותר להניח התש"י בעמידה ע"כ אין לזוז מהמנהג. כתב הכנה"ג בכללי הפוסקים כל דבר שבעלי הקבלה והזוהר חולקין עם הגמרא והפוסקים הלך אחר הגמרא והפוסקים מיהו אם בעלי קבלה מחמירין יש להחמיר ג"כ ואם לא הוזכר בגמרא ובפוסקים אע"פ שנזכר בקבלה אין אנו יכולין לכוף לנהוג כך ודין שאין מוזכר בהיפוך בש"ס ופוסקים יש לילך אחר דברי קבלה וגם במקום שיש פלוגתא בין הפוסקים דברי קבלה יכריע:

שו"ת הריב"ש סי' קנז:

וגם הודעתיך, כי מורי הרב רבי פרץ הכהן ז"ל, לא היה כלל מדבר ולא מחשיב באותן הספירות. גם שמעתי מפיו, שהרב רבי שמשון מקינון ז"ל, שהיה רב גדול מכל בני דורו, וגם אני זכור ממנו ואם לא ראיתיו בעיני, והוא היה אומר: אני מתפלל לדעת זה התינוק; כלומר, להוציא מלב המקובלים, שהם מתפללים פעם לספירה אחת ופעם לספירה אחת, כפי עניין התפילה.

ל"ק, דלאחר שלמד קבלה והבין שלפי דרכם פעם מתפללים לספירה אחת ופעם לאחרת, החליט להתפלל לדעת
התינוק כדי להוציא מלב המקובלים, לפי שאחר שלמד וידע לא ישרה דרך זו בעיניו.

חשוב לציין, כי הריב"ש עצמו שם ניחם ואמר שאח"כ ביאר לו החכם הישיש דון יוסף ן' שושאן דרכי המקובלים, והריב"ש
סבר וקיבל דבריו בלשון "והנה טוב מאד". אעפ"כ אמר שלא כל אחד יכול להכניס עצמו לזה, "וזה מה שאמר הרב הגדול
רבי שמשון דקינון ז"ל שהזכרתי למעלה". (כלומר אף לדעת ר"ש דקינון אין המקובלים ח"ו טועים, רק לא כל אחד ראוי
להכנס בזה).

[לא מחקתי מפני שלא נמצא כן, אלא מפני שלא רציתי להכניס ראשי לזה]

...דאל"כ לכאו' איך הרש"ל ז"ל "בונה" עליו.

[ועל סיום ד' הריב"ש ז"ל יש קצת להעיר מתחילת לשונו "להוציא" מדעת המקובלים אא"כ חזר בו אח"כ וצע"ק].

סכינא חריפא כתב:אם אינני טועה בשו"ת מהרש"ל נוספו ב' תיבות - וד"ל ואף אנו נאמר - וד"ל.

וד"ל.

כדאי לעיין טוב בפנים, וד"ל.

למעשה, הר"ש מקינון היה מקובל?
דרך אגב, גם לפי תירוצו של יעקובי לא נתברר האם התפלל כתינוק בן יומו לאחר שלמד קבלה, או מבלי שלמד קבלה (אף אם נאמר שלא זלזל בקבלה).

מחשבה אחת כתב:למעשה, הר"ש מקינון היה מקובל?
דרך אגב, גם לפי תירוצו של יעקובי לא נתברר האם התפלל כתינוק בן יומו לאחר שלמד קבלה, או מבלי שלמד קבלה (אף אם נאמר שלא זלזל בקבלה).

אם במקובל כוונתך שלמד קבלה כסדר וכו' אז לא, אבל בהחלט הכיר ושמע מתורת הקבלה והעריך את לומדיה, גם אם לא קיבל כל דבריהם כתורה מסיני.

לשאלתך, מומלץ בדבריו בפנים והדברים מחוורים כשמלה: בתחילה ידע את מנהגם לכוון בכל ברכה לשם אחר וספירה אחרת, והתפלא על דרך זו ולכן אמר שהוא מתפלל כתינוק - בלא לכוין וה' יתברך ידע היטב כיצד להשפיע השפע. לאחמ"כ ביאר לו א' המקובלים טעמם, וקיבל שאכן יש טעם בדבר, ומכל מקום סבור היה שאין חיוב או צורך להתפלל בדרך זו, והמתפלל כתינוק לא הפסיד.

תוך כדי אכילת פרס כתב:משנה ברורה סי' כה ס"ק מב:

עיין במ"א שרוצה להכריע דהנחה של יד תהיה מיושב והברכה תהיה בעמידה אבל בא"ר בשם רש"ל בתשובה סימן צ"ח כתב דמי לנו גדול מר"ש מקינון אחר שלמד קבלה היה מתפלל כתינוק בין יומו דמי שלא יכול להשיג סודה על נכון יבוא לקצץ בנטיעות ע"כ יהיה הברכה והנחה בעמידה ובביאור הגר"א הוכיח דגם לפי הזוהר מותר להניח התש"י בעמידה ע"כ אין לזוז מהמנהג. כתב הכנה"ג בכללי הפוסקים כל דבר שבעלי הקבלה והזוהר חולקין עם הגמרא והפוסקים הלך אחר הגמרא והפוסקים מיהו אם בעלי קבלה מחמירין יש להחמיר ג"כ ואם לא הוזכר בגמרא ובפוסקים אע"פ שנזכר בקבלה אין אנו יכולין לכוף לנהוג כך ודין שאין מוזכר בהיפוך בש"ס ופוסקים יש לילך אחר דברי קבלה וגם במקום שיש פלוגתא בין הפוסקים דברי קבלה יכריע:

שו"ת הריב"ש סי' קנז:

וגם הודעתיך, כי מורי הרב רבי פרץ הכהן ז"ל, לא היה כלל מדבר ולא מחשיב באותן הספירות. גם שמעתי מפיו, שהרב רבי שמשון מקינון ז"ל, שהיה רב גדול מכל בני דורו, וגם אני זכור ממנו ואם לא ראיתיו בעיני, והוא היה אומר: אני מתפלל לדעת זה התינוק; כלומר, להוציא מלב המקובלים, שהם מתפללים פעם לספירה אחת ופעם לספירה אחת, כפי עניין התפילה.

למה ההשוואה בין המ"ב לריב"ש.

הנה המקור:

שו"ת מהרש"ל סימן צח

ואין לך עסק בנסתרות המתיהרים בחידושים כאילו הן יודעים ומבינים רז תורה וצפוניה והלואי שידעו הגלוים מה יפה כח של רבי שמשון מקינון אחר שלמד סתרי הקבלה אמר שהוא מתפלל כתינוק בן יומו וד"ל

ואין כאן שום קושיא. הר"ש מקינון היה מקובל, שידע סתרי הקבלה, אבל היה נגד כוונות התפילה של המקובלים.

לפו"ר יש חילוק בין לש' הריב"ש ללש' המהרש"ל, אבל אי"ז סתירה גלויה.
אשמח לשמוע אם התחדש בזה משהו.

אגב, מי זה "רבי פרץ הכהן" רבו של הריב"ש? בעל החידושים לנזיר (ומנחות) ?

היו בזמן הריב"ש שיטות שונות בסודות, ולא כולם סברו מי' ספירות, ואף מי שסבר מהם לא סבר שצריך להתפלל אליהם. וזה כוונת הריב"ש. וע"כ שהיו אלו בעלי סודות, דאל"כ מאי קמ"ל. ענין התפילה לי' ספירות התחדש אצל תלמידי ר"י סגי נהור, אך אצל בעלי סודות שבאשכנז או אצל ר' אברהם אבולעפיא וחוגו לא סברו מזה.
לעומת זאת כוונת הרש"ל לומר שא"א לשנות מעשים ע"פ קבלה מהנהוג אצל כו"ע בגלל שגם הלומדים אותו לא מבינים אותו, וע"ז הביא מעשה הנ"ל.

על ר' פרץ הכהן עי' כאן https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7 ... 7%94%D7%9F

עיינתי רבות בתשובת ריב"ש זו, וסבורני כי ניתן לסכם, כי לא ברירא לריב"ש ושאר ראשונים המוזזכרים שם, האם אכן הקבלה היא אמת, או שמא היא גובלת בשניות, או סתם לא נכונה.
אני חושב שבזה מתיישבים כל השאלות - מצד אחד הם למדו ובדקו, מצד שני פקפקו וכו'.
אשמח כמובן לשמוע את דעת תלמידי החכמים החבירים בפורום.

עושה חדשות כתב:על ר' פרץ הכהן עי' כאן https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7 ... 7%94%D7%9F

עיינתי שם, ומובא שרבינו פרץ חיבר ספר שלם בקבלה, מוזר לומר כי זה אותו אדם - אם בתשובה זו הוא ממש מסתפק באמיתותה?

אני לא יודע אם מטרת הדיון כאן היא חקירה היסטורית ואז אין מקום להערה שלי או בירור תורני, היינו לטעון שהנה יש כאלה דעות בראשונים.
אם הכוונה לעניין השני, מה שנראה לי פשוט שאחרי שידעינן שהראשונים האלו לא ידעו את העניין ורבותינו האחרונים המקובלים האריז"ל והמקובלים שאחריו עד הרמח"ל והגר"א ביארו הדבר כשמלה ואחר דבריהם אין שום מקום לשאלות הללו, אין מקום לטעון זו דעת הראשונים כאשר הוברר הדבר שלא ידעו בזה את העניין.

אוצר החכמה כתב:אני לא יודע אם מטרת הדיון כאן היא חקירה היסטורית ואז אין מקום להערה שלי או בירור תורני, היינו לטעון שהנה יש כאלה דעות בראשונים.
אם הכוונה לעניין השני, מה שנראה לי פשוט שאחרי שידעינן שהראשונים האלו לא ידעו את העניין ורבותינו האחרונים המקובלים האריז"ל והמקובלים שאחריו עד הרמח"ל והגר"א ביארו הדבר כשמלה ואחר דבריהם אין שום מקום לשאלות הללו, אין מקום לטעון זו דעת הראשונים כאשר הוברר הדבר שלא ידעו בזה את העניין.

הרב אוצר החכמה (אני מדבר כמובן בשם עצמי בלבד), לא זה ולא זה, המטרה היא רק להעביר את הזמן במה שנקרא "אקשן דקדושה"...

הראה לי הגריח"ס שליט"א דברי הרמ"ק ז"ל ספר אור נערב (ח"ד פ"ב): העוסק בקבלה יודע ענין המדות, ויקדם אליו דרך העבודה האלקית בהם וההנהגה העליונה וייטיב הכונה כפי הראוי. ומעלה זו לא ישיג עניינה אלא מי שהגיע אליה, ועוד לו מעלה חמישית, והיא כי המתפלל כתינוק בן יומו, כפי דעת קצת מן האחרונים שדחו עסק החכמה הזאת, ולא אכנה, אין ספק שלא יתנו לו אלא כתינוק בן יומו. המשל בזה, התינוק לא יבין לצורך הלבוש והקנין הצריך לאושר האמיתי, וכל מגמתו על עסקים בלתי מוכרחים בלתי מגיעים מהם לא שלמות ולא חסרון, כענין הצעצועים והשחוק ולקל טבלא רהיט והם הדברים הגשמיים, ומי שמתכוין בדעתו כזקן יענוהו כפי שכלו ויתנו לו כפי השגת שכלו, אם יכוין בשאלותיו לתועלתא דשכינתא בלי ספק יהיה כל השפעתו שם באור עליון. ויש בין זה לזה שיעור לא יכילהו רעיון, וענין זה יתבאר אל המעיין אחר העמיקו בחכמה קצת בס"ד" עכ"ל. עיין שם וד"ל.

בן מיכאל כתב:

עושה חדשות כתב:על ר' פרץ הכהן עי' כאן https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7 ... 7%94%D7%9F

עיינתי שם, ומובא שרבינו פרץ חיבר ספר שלם בקבלה, מוזר לומר כי זה אותו אדם - אם בתשובה זו הוא ממש מסתפק באמיתותה?

הספר יוחס אליו בטעות. איך יתכן שיחבר ספר שלם על הספירות אם כדברי הריב"ש שהכירו לא דיבר ולא החזיק מהם. ועי' כאן https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?173115& מהדורה חדשה של הספר שכתב בשער שהספר הוא "להרב לא נודע שמו", ובהקדמה כתב השערות בענין זיהוי המחבר.

משנה ברורה סי' כה ס"ק מב:

מי לנו גדול מר"ש מקינון אחר שלמד קבלה היה מתפלל כתינוק בין יומו

למעשה, תפילת תינוק בן יומו, היא ביטוי מליצי? [כדוגמת תינוק בן יומו, ללא 'כוונות'] או שיש הגדרה אחרת לתפילה זו?

נחומצ'ה כתב:משנה ברורה סי' כה ס"ק מב:

מי לנו גדול מר"ש מקינון אחר שלמד קבלה היה מתפלל כתינוק בין יומו

למעשה, תפילת תינוק בן יומו, היא ביטוי מליצי? [כדוגמת תינוק בן יומו, ללא 'כוונות'] או שיש הגדרה אחרת לתפילה זו?

ר"ל בלי שום מחשבה על ספירות.